ארגוני בע"ח נגד רפורמת האפרוחים של האוצר: "מתייחסים לחיות כאל מוצר מדף"

אלא שהמהלך סופג ביקורת כבדה מצד מגדלי העופות, ארגוני בעלי החיים ומומחי התזונה. מולם ניצבים אנשי האוצר ואנשי רשות ההגבלים העסקיים הטוענים כי הרפורמה תוביל לשיפור מצבם של החקלאים.

"אכזרי ומקומם להתייחס לבעל חיים כאל מוצר מדף דומם", אומרת הילה קרן, דוברת ארגון "אנונימוס", שחבריו הפגינו מול קריית הממשלה בזמן הדיון שלשום. "רפורמות כלכליות בתחום המזון מהחי צריכות להתחשב בשיקולים של הגנת בעלי החיים, איכות הסביבה ובריאות הציבור". בארגון מוסיפים כי לא מדובר רק באכזריות כלפי בעלי חיים. "אין ברפורמה שום הבטחה להוזלת מחירים לצרכן, ולמעשה עלול לקרות ההפך הגמור: היא עלולה להביא לפשיטת רגל של השחקנים הקטנים יותר בתעשייה, וכתוצאה מכך לריכוזיות שתסתיים בעליית מחירים", אומרת קרן. 
 

לפי ההערכות בארגון, הרפורמה תביא לייצור ולהרג מיותר של 20 מיליון אפרוחים בשנה: כחצי מיליון אפרוחים פגומים בבקיעה, בני שעות ספורות, שאותם גורסים במדגרות בעודם בחיים; עוד כמיליון וחצי שימותו במהלך הגידול, וכ־18 מיליון אפרוחים "עודפים" על יכולת הצריכה במשק הישראלי. זאת בנוסף ל־10 האחוזים שמתים כיום בתהליך הגידול מתוך 220 מיליון העופות שמגדלים בענף הפטם מדי שנה.
 

לפני שלוש שנים נחתם הסכם בפיקוח מועצת הלול שתיאם כמויות גידול אפרוחים בין המדגרות ומגדלי הפטם. על פי ההסכם, הכמויות של העופות היו מתואמות בין המגדלים, המדגרות והמשווקים. ההסכם נועד להציל את ענף הלול, שב־2012 נע בין עודפים שגרמו לקריסה של מגדלים ובין חוסרים שגרמו להתייקרות עצומה במחיר העוף לצרכן. לטענת משרד האוצר, מיום שההסכם נכנס לתוקף, חלה עלייה של למעלה מ־25% במחירי העוף, בעיקר לפני החגים.
 

לפי הרפורמה הנוכחית, ענף הלול יהפוך חופשי, כך שכל מגדל יוכל לגדל כמות בלתי מוגבלת של עופות, וכך התחרות תגבר והמחיר לצרכן יירד. במשרד האוצר טוענים כי הרפורמה נועדה לבטל את הקרטל שקיים בשוק העופות לבשר בין המדגרות הגדולות למגדלים ונועד לשמור על מחירי עוף גבוהים יחסית ועל מתח של ביקוש והיצע. "ביטול הקרטל לא צפוי להוביל להצפת השוק, אלא לתחרות בין השחקנים הקיימים במשק לצורך עידוד התחרות והפחתת המחירים", אומרים באוצר. 
 

על פי נתונים של משרד האוצר, לא פחות מתשעה אחוזים (כארבעה מיליארד שקל בשנה) מהוצאות המזון של משק בית ישראלי הן עבור בשר עוף, ובקרב אוכלוסיות חלשות שיעור ההוצאות על בשר עוף מהסך הכללי הוא אף גבוה יותר. שר האוצר משה כחלון, שמקדם את המהלך, טען כי המהלך יגרום להוזלת מחיר העוף הטרי והקפוא בכ־10%-20%, מה שצפוי לחסוך 250 שקל למשק בית בשנה.

 

בין התומכים ברפורמה נמצאים גם אנשי פורום קהלת, המציע מחקרים ושירותים למחוקקים וקובעי המדיניות. במחקר עדכני שערכו חוקרי הפורום, ד"ר אשר מאיר, חני רוטשטיין כהן ועורך הדין אריאל ארליך, הם כתבו כי "יש ליזום רפורמה מקיפה בענף הלול". הרפורמה שהם מציעים כוללת בין השאר פתיחה של השוק לפעילות חופשית והפסקת התכנון, תוך שימור מנגנוני פיקוח ובקרה לצרכים וטרינריים; הסרה של מכסי המגן על יבוא; הכפפת שרשרת הערך של משק הלול לחוק 
 

ההגבלים, תוך איסור הסדר הכולל משחטות ומשווקים; והענקת סובסידיות ישירות ליישובי ספר לכל פעילות כלכלית שתשיג את יעדי הממשלה.

במחקר של פורום קהלת נטען כי הקרטל שנוצר ב־2012 העלה מחירים בחלק מהתקופה ב־30%, תוך צמצום ההיצע.

“התיאום שמערב את המשחטות והמשווקים גורם לפגיעה במגדלים החלשים, בניגוד לתכליתו של הפטור החקלאי, שנועד להגדיל את כוח המיקוח שלהם מול גופי השיווק החזקים", נכתב במחקר. "בעריכת הסדר הפטם חוטאת המועצה לתפקידה הבסיסי - לדאוג לתמורה הולמת למגדלים - בנוסף לפגיעה בצרכנים עקב עליית המחירים".
 

ב"אנונימוס" דוחים את הטענות של האוצר. לטענת גורמים בארגון, ברגע שהאיזון יופר והשוק יוצף, יישארו עופות ללא קונה שגודלו ויישחטו לשווא. ביום שני האחרון שודר בערוץ 10 תחקיר שערכו ב"אנונימוס" על מכונות הגריסה במדגרות. "צילומים של צוות החקירות בעמותת אנונימוס לזכויות בעלי חיים תיעדו את היום הראשון לחייהם של אפרוחים בתעשיית הבשר באחת המדגרות התעשייתיות הגדולות בישראל", אומר רונן בר, מנהל צוות החקירות ב"אנונימוס".

"האפרוחים מושלכים על פס המיון, חלקם נופלים לרצפה וגוססים ממושכות. אלו המסווגים כפצועים, 'פגומים' או מאחרים לבקוע, מועברים למכונת השמדה שמועכת אותם בעודם בחיים. לעתים המכונה אינה פועלת, והאפרוחים נותרים לגסוס בפתח המתקן. האפרוחים שנמצאו מתאימים לשיווק נדחסים לארגזים צפופים, לעתים דורכים זה על זה בדרך ללולים התעשייתיים. רק השבוע ארגון הבריאות העולמי הזהיר מפני החומרים המסרטנים בבשר מעובד. בעיני משרד האוצר אלו 'עודפי ייצור', אך רפורמות כלכליות צריכות לספור גם את בעלי החיים".
 

גם נציגי החקלאים שנכחו בוועדה חברו הפעם לארגונים למען בעלי חיים במאבקם נגד הרפורמה והזהירו מפני הפגיעה של הרפורמה בחקלאות הישראלית. לדברי מנכ"ל מועצת הלול שמואל לויט, אם הרפורמה תצא לפועל, בתוך זמן קצר ייפלטו 300 מגדלים מהענף. "התחרות נוצרת על ידי ריבוי שחקנים", אומר לויט. "מה שיקרה הוא שהמגדלים ייצאו, ובסוף יהיו שני גופים גדולים ועוד ארבעה בינוניים, ונקים ועדת חקירה לבדוק לאן נעלמה התחרות. מה נעשה אם יתברר שהניתוח של האוצר נכשל והמחירים לא ירדו?"
 

"אנחנו חוששים שהסרת הפיקוח תגרום להצפה של השוק בעוף במחירי הפסד למגדלים", אומר מקור בתעשיית העופות. "מי שיוכל להתמודד יהיו רק מגדלים גדולים שייצרו כאן מונופולים. זה לא עידוד של החקלאות".
 

"אולי באוצר שכחו את העובדה שב־2012 הענף היה על סף קריסה כלכלית ומחיר העוף היה בשפל".
 

בנוסף מסר המקור כי למרות היותם מגדלי פטם לשחיטה, גם מגדלי העוף אינם ששים לראות מיליוני אפרוחים נגרסים למוות או עופות הנזרקים לפח.

מי שעוד מוטרדים מהרפורמה הם מומחי תזונה למיניהם. "כשמחלקים את צריכת העוף בישראל בכלל האוכלוסייה, זה יוצא 120 גרם של עוף לאדם ליום, בנוסף על חלבון ממקורות אחרים, מוצרי חלב, ביצים, בקר", מסבירה דורית אדלר, תזונאית קלינית מהפורום לתזונה בת־קיימא ומהמועצה לביטחון תזונתי, שטוענת שישראל היא צרכנית העוף מספר אחת בעולם.

"ארגוני הבריאות העולמיים ממליצים לאמץ תזונה ים-תיכונית המונעת מחלות כגון סוכרת, מחלות לב, השמנה ועוד. תזונה ים-תיכונית מבוססת על מעט מאוד עוף ובוודאי שלא עוף שגודל בעזרת אנטיביוטיקה.

העוף כיום מגודל בעזרת אנטיביוטיקה גם כזרז גדילה, ומחקרים מוכיחים כי ילדים שנחשפים לאנטיביוטיקה בגיל צעיר הם בסיכון גבוה יותר להשמנה. הוזלה של בשר עוף פירושה גם שהוא יבוא על חשבון רכיבי מזון תזונתיים חשובים אחרים. משרד האוצר חייב להבין שעוף הוא לא עוד מוצר צריכה. חובתה של המדינה להתייחס לתזונה באופן כולל ולהוריד את מחירם של מרכיבי מזון בסיסיים בריאים".
 

"אני בקשר הן עם המשקים הקטנים והן עם הארגונים הדואגים לרווחת בעלי החיים, שכן בנושא הרפורמה בפטם הם נמצאים באותו הצד", טוען ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) שנכח שלשום בוועדה. "הם שניהם מעוניינים לבלום את התוכנית של משרד האוצר, שתוביל להשמדת מיליוני אפרוחים מדי שנה. אני רואה בארגונים הפועלים לרווחת בעלי החיים שותפים פעילים במערכה להפוך את החברה שלנו למקום יותר אנושי וצודק. שיתפתי איתם פעולה בחקיקת חוקים רבים הנוגעים לרווחת בעלי חיים, ואני שמח לראות בהם בעלי ברית גם בניסיון למניעת הרפורמה בפטם".

  רגולציה של הענף תצמצם את הפגיעה. חנין 

"כל מהלך של הפקרת תחום כלכלי לידי כוחות השוק יוביל בהכרח לעודף ייצור ולבזבוז, ובמקרה של גידול בעלי חיים למאכל - הדבר כרוך גם בפגיעה נרחבת בבעלי חיים שהלב נחמץ מולה. לכן רגולציה של הענף בידי המדינה, תוך הנהגת מכסות ייצור, היא לא רק הגיונית יותר מבחינה כלכלית, אלא במקרה הזה גם תצמצם את הפגיעה באפרוחים ובתרנגולות.

יש בידי הממשלה כלי מצוין שהיא יכולה להשתמש בו לשם הפחתת יוקר המחיה - פיקוח על המחירים. זה פתרון עדיף בהרבה על הרפורמה הנוכחית שמציע משרד האוצר. רפורמה שנשענת לא על נימוקים מעשיים, אלא על נימוק אידיאולוגי: זו ממשלה בעלת תפיסת עולם קפיטליסטית קיצונית, שמאמינה בהתפרקות המדינה מאחריותה על כל תחומי החיים".
 

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "הרפורמה בענף הפטם נועדה להגביר את התחרותיות בענף ולהוריד את המחיר לצרכן תוך התבססות על החקלאות המקומית בלבד. יש לציין כי משרד האוצר רואה חשיבות רבה לקיומה של החקלאות בישראל ופועל להפחתת יוקר המחיה תוך כדי ייעול החקלאות ושימורה.
 

"בנוגע לטענה בדבר הפגיעה באפרוחים, חשוב לציין כי גם בשנים של ייצור כמויות גדולות יותר לא התבצעה השמדה מכוונת של אפרוחים, והתוצאה של הגדלת ההיצע הובילה לירידת מחירים לצרכן הישראלי. "לעמדת משרד האוצר יש לפעול להפחתת מחירים לצרכן אשר יערוך את שיקוליו המוסריים בנוגע לרצונו לצרוך בשר עוף. "בנוגע למגדלים הקטנים, משרד האוצר נמצא בתקופה האחרונה בדיאלוג בנושא עם נציגי החקלאים ומוכן להציע מתווים שונים שיסייעו למגדלים הקטנים להתמודד עם המציאות החדשה".