אלפים בהלווית ההרוג מפיגוע הדקירה בתל אביב: "הלב שלנו שבור"

האווירה היתה קשה, ורבים קוננו. חלק מדברי הפרידה וההספדים נאמרו בשפה הבוכרית, שהיא שפתו של אבירם, שעלה לפני 25 שנים לישראל מאוזבקיסטן. אבירם הותיר אחריו אלמנה ובן יחיד, אוריאל. 

הרב הראשי של רמלה יחיאל אבו חצירה: "כולנו מלאי צער וכאב, לא רק המשפחה, גם העיר רמלה ועם ישראל. אוי לנו, על מה ולמה באה הצרה הזאת, אסור לנו להיות שאנננים, כולנו צריכים להרגיש את הכאב. הקורבן היה בדרכו לבית הכנסת ואז בא המחבל. הם לא יודעים מה זה רחמים, הבהמות יותר וטובות מהם. אסור שיהיה קורבן לשווא. כולנו נעשה חשבון נפש, קמים כאן אויבים מתוכנו שמקבלים אישור לעבוד, אנו איש אחד ומשפחה אחת". 

את המדינה יצגה בהלוויה, לבקשת יו"ר הכנסת יולי אדלשטייו, ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני). "כמה קשה לדבר אליכם, אדם קם בבוקר ויוצא אל עמל יומו. ראובן איש צנוע, ידען ורחב אופקים, לא ידע שהיד של המרצח השפל מגששת באפילה להגיע אליו. קורבנות הטרור מבקשים חיים שקטים ולחזור הביתה בשלום, רוצחים עלובי נפש פוגעים בנו. מדינת ישראל וכנסת וממשלת ישראל נרדוף אחר המרצחים. אתם לא לבד". ורבין פנתה לבן אוריאל: "איבדת את אבא שלך, סיפרת שהוא היה גם חבר שלך. לא ננוח ולא נשקוט עד להשבת השקט". 

"באוזבקיסטן אף אחד לא העז לפגוע בנו" 

ראש עיריית רמלה יואל לביא אמר:" המחבלים הרסו אתמול שני בתים, ביתו של משפחת אבירם נהרס ע"י בן בליעל. אתמול נהרסו שתי משפחות ואנחנו מתווכחים אם להרוס את המבנה של בן בליעל זה. צריך להרוס גם את המבנים של מטיפי ההסתה והנשנאה, לא רק של הרוצחים. לא מנצחים בלי לכלוא את המנהיגים. רמלה כולה משתתפת באבל הכבד. כולי תקווה שהמדינה תלכוד את המרצחים ושולחיהם". 

אחיו של אבירם, אלכס אמר בקול שבור: "כששמענו שקרא משהו בבנין פנורמה חיפשנו אותו. הוא תמיד ענה לטלפון והפעם לא. הלב שלנו שבור. אי שחלי משלם מחיר יקר בגלל שהפוליטיקה לא בכיוון של העם. אני חי כבר 20 שנה בשדרות. היו ימים של 150 קסאמים, לא נשברנו והחזקנו מעמד. ועכשיו יוצאים עם סכין להרוג. באוזבקיסטן היינו מיעוט של 150 אלף יהודי בוכרה, ואף אחד לא העז לפגוע בנו. פה אנו מעצמה אז שנשתוק? הגיע הזמן להוציא את הידיים מהכיסים, כדי שלא נעמוד פה עוד. אבא שלי, שהיתה לו וילה גדולה עם עצי פרי וכל טוב, שלח את הילדים שלו לפה. 25 שנים אנחנו פה". 

אלכס פנה להנהגת המדינה: "תנו את ההגה לצעירים, תפנו את המקום. יש כאן סדק שאי אפשר לסגור בשפכטל וצבע. על המדינה לעשות דברים ולא רק דיבורים. המדינה צריכה להבין שאנו כאן או למלחמה או לשלום. אף אחד לא יודע מה יקרה".