באסון הכרמל שאירע לפני חמש שנים, קיפחו את חייהם 44 בני אדם ונשרפו 25,500 דונמים של חורש ויער. היה זה האסון הגדול ביותר שנגרם בישראל כתוצאה משריפת יער. כעת מתגלה כי שריפת החורש הצפוף ביער חשפה טרסות חקלאיות קדומות, חלקן בנות כ-2000 שנה, ששוחזרו על ידי הקרן קימת לישראל.
בעקבות החשיפה הזו עמלו בקק"ל על שיקום הטרסות הקדומות ושחזור עצי הבוסתן שהיו בעבר במקום. הטרסות הקדומות נראו בצילום אוויר משנת 1944 ואת רובן ניתן לזהות גם כיום. במקום נמצאו חרסים מהתקופה הרומית המתאימים לתיארוך הטרסות שנחפרו באזור במועד הקמתן הראשון. מנהל מרחב גליל מערבי, מיכאל וינברגר, סיפר על תהליך השחזור: "נוצרה עבורנו הזדמנות פז לשחזר את אותן טרסות במהלך שיקום השטח שנשרף, בין השאר תוך הסתמכות על צילומי אוויר מ-1944 ברוח ההמלצות הקודמות".
לא ניתן להבטיח מניעת שריפה נוספת
במהלך חמש השנים האחרונות שמאז האסון, פעלו בקק"ל לשיקום היער ובפריצת קווי חיץ בסמוך לישובים הסמוכים אליו, במטרה למזער את הנזקים בשריפה הבאה. נפרצו כ-550 דונמים של קווי חיץ חדשים בעיקר מסביב לישובים, חניונים ודרכים היקפיות. באזורי החייץ התבצעו דילולים אינטנסיביים של עצי היער וגיזום גבוה של העצים.
המדען הראשי של קק"ל, ד"ר עומרי בונה, אמר כי "אנו יוצרים גם אזורי חיץ ביער, בהם ניקינו את האורנים כדי ליצור אזור ביער בו יהיה קל יותר לעצור שריפה עתידית. אך מניסיוננו, לא ניתן להבטיח שבתנאי מזג אוויר קיצוניים, קווי החיץ ימנעו את מעבר האש ולכן יש חשיבות רבה להיערכות כנגד שריפות בקרבה המיידית של מבנים ותשתיות".
בין היתר, על מנת להילחם בנזקי השריפות, מבוצעת ע"י קק"ל רעיית בקר וצאן ביערות, במטרה לדלל את הצמחייה שמסייעת להתפשטות השריפות. ד"ר בונה אמר כי "זהו אחד האתגרים המרכזיים בשיקום היער בכרמל - לייצור יער דליל במידה רבה מזה שנשרף, יער שעשוי להיות פחות רגיש לשריפות הבאות וגם עמיד יותר לתנאי היובש המתגבר הצפויים בעידן של שינויי אקלים והתחממות עולמית".
בנוסף לכך, מתנדבים ויערני קק"ל פועלים לדילול ההתפשטות הטבעית של עצי האורן ומגוונים את היער בנטיעה של עצי חורש רחבי עלים, על מנת ליצור יער מגוון ורב גילי למען הדורות הבאים.