דירות יוקרה ועיסויים: נשים חסרות כל נאנסו ודורדרו לזנות

על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עורכת הדין שרית שמש מפרקליטות מחוז תל אביב, השניים קשרו קשר להבאת נשים מרוסיה ומאוקראינה אל מדינת ישראל, על מנת שתספקנה שירותי מין לגברים תמורת תשלום. לצורך כך יצר שטרימר קשר עם הנשים באמצעות האינטרנט והניע אותן להגיע לישראל בכך שהבטיח להן שירוויחו כסף רב בעבודה בעיסוי, וכן הבטיח להן שישכן אותן בדירות יוקרה. לעיתים הציג בפניהן מצג שווא לפיו עבודתן לא תכלול עיסוק בזנות וזאת בכדי לגרום להן להגיע לישראל חסרות כל, ובלית ברירה לעסוק בזנות.

בן ארי ניהל מקומות לעיסוק בזנות במגדל "סיטי טאוור" ובבניין משה אביב ברמת גן ובבת ים. כאשר הגיעו הנשים לישראל הן הוכרחו לעבוד באחד מהמקומות הללו. כשהתנאים היו שרותי מין תמורת 400 שקל ל-40 דקות, כשמחצית מהסכום הלך לנאשמים. בנוסף, גבו השניים מהנשים דמי "שכירות" בדירות. בנוסף, הוטלו על הנשים שורת חוקים, ביניהם החובה ללבוש הלבשה תחתונה בלבד בשעות העבודה, תוך השתת "קנס" למי שהפרה את ההוראות.

השניים מואשמים גם באונס, מעשים מגונים ומעשה סדום. באחד האישומים, מתואר כיצד הם שכנעו את א.א., תושבת אוקראינה בת 27 להגיע לישראל לעסוק בזנות, לאחר שהבינו שמצבה הכלכלי קשה. לאחר שהגיעה, השניים בציעו בה עבירות מין, כדי לבדוק איך היא "עובדת". בן ארי בעל את א.א. שלא בהסכמתה החופשית וביצע בה מעשה סדום תוך ניצול מצב המונע ממנה לתת הסכמה חופשית. שטרימר ביצע בה מעשה מגונה.

הפרקליטות ביקשה מבית המשפט לעצור את השניים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. בבקשה מתואר בין היתר כיצד בדירות הוחזק מסמך, המתאר את הנשים באופן מיני ומשפיל: גובהן, צבע שיער, "חזה בינוני עומד", "חזה גדול טבעי", "טוסיק עומד יפה", "כוסית על", "ליברלית", זורמת", "קומפקטית", ועוד. השניים הכחישו את האישומים וטענו כי מדובר בעסק לעיסוי בלבד, וכי המעשים המיניים בוצעו בתשלום.