"ביד ימין המדינה מחייבת מורי דרך ברישיון, וביד שמאל אותה מדינת ישראל משלימה עם קיומה של הדרכה בלתי חוקית, ובאמצעות העלמת עין ממנה אף מעודדת אותה דה פקטו", כך מאשים יו"ר אגודת מורי הדרך בישראל בני כפיר במכתב נוקב שנשלח מוקדם יותר החודש למבקר המדינה יוסף שפירא: "המדינה אוכפת העסקת עובדי משק בית לא חוקיים, אבל במורי הדרך, שהם כמעט תמיד עצמאים או פרילנסרים והכנסתם מוגבלת, המדינה מתעמרת. מצד אחד היא דורשת תשלום בעבור רישיונות ואינספור השתלמויות, ומצד שני מעלימה עין במשך שנים ממדריכים חאפרים שמשתלטים על השוק. חייבים לשים סוף מיד למצב האבסורדי שבו מורי הדרך החוקיים מובטלים, ואילו חאפרים שעוברים על החוק מרוויחים מקופת המדינה. ברוב מדינות העולם מתבצעת אכיפה נוקשה ומחמירה נגד מדריכים בלתי חוקיים, לרוב באמצעות הטלת קנסות, ולעתים הדבר אפילו מגיע לכדי מעצר – ואילו בישראל המדינה אינה אוכפת את החוקים של עצמה ואף אין מערך אכיפה אפקטיבי, דבר אשר כשלעצמו מחריף את הבעיה של הדרכה בלתי חוקית".

עוד מתריע כפיר במכתבו: "מעבר להיבט הכלכלי והמוסרי, מדריכים בלתי מוסמכים מעבירים לתיירים הבאים לישראל מידע שגוי, מוטה ומטעה. לדוגמה 'שלמה המלך היה מוסלמי', 'יהודי אירופה הושמדו בשואה משום שדחו את בשורת ישו הנוצרי', 'חיילי צה"ל מעבירים גופות של פלסטינים לידי רופאים המשתמשים באיבריהם לצורכי השתלות' וכיוצא בזאת – דבר היוצר נזק תדמיתי שכמעט ולא ניתן לאמוד".



בני כפיר, מסתבר, לא לבד. אף שלא מדובר בהתארגנות פורמלית, הבוקר (שלישי) צפויים להפגין כמה מאות מורי דרך מוסמכים מול בניין משרד התיירות בירושלים, בניסיון להפעיל לחץ ישיר גם על שר התיירות יריב לוין שיסדיר את הנושא. באגודה נמנעים מלהתערב בהתארגנות זו, ומקדמים במקביל אפיק דיפלומטי יותר, כאשר פגישה בין כפיר לבין השר לוין נקבעה על פי הידוע לתחילת 2016.



אבל מה העמדה שלכם כלפי ההפגנה?
"כל מורה דרך במדינת ישראל שרוצה ללכת להפגנה, ילך להפגנה", אומר כפיר בשיחה עם "מעריב המגזין", והדגיש: "את ההפגנה ארגנה קבוצה של מורי דרך שעובדים עם המגזר הרוסי. הם ארגנו את ההפגנה, הם לקחו את הרישיונות, והם לא דיברו עם אף אחד מאיתנו לצורך העניין".



ואתה יכול להבין את המצוקה שלהם?
"בוודאי, אף שאני אישית לא אהיה שם. הם מפגינים בגלל המצב הקיים, שהוא מצב מאוד קשה. מה שקורה בחוץ שווה ערך לזה שתיקח רישיון נהיגה לרכב פרטי, תשים חתיכת פלסטיק על האוטו שלך, תגיד שמעכשיו אתה נהג מונית ותתנהל ככזה לכל דבר ועניין. זה לא חוקי, זה לא משהו שעושים, וזה משהו שצריך לאכוף במסגרת החוק, שאגב כבר קיים ורק מחכה שיישמו אותו. לצערנו, יש בשטח המון מדריכים לא חוקיים, וביניהם כמרים באתרי הקדושה ופלסטינים במוקדי הסכסוך שמדריכים בניגוד לחוק, כאשר מנגד מערכת הפיקוח של משרד התיירות קטנה מאוד ולא נותנת מענה מספק לעניין. אנחנו באגודה נמצאים במשא ומתן בנושא עם משרד התיירות, יש לנו שיתוף פעולה מאוד מוצלח עם המשרד, כולל פגישות שאני אישית ערכתי עם מחלקת הייעוץ המשפטי, במטרה למצוא דרך לאכוף את החוקים שאמורים להסדיר את סוגיית ההדרכה הלא חוקית – וכמובן שאנו קוראים ליישם את דוח מבקר המדינה משנת 2014, שבו הוא ממליץ לעשות שינויים בתקנות של מורי דרך, לתגבר את האכיפה ולדאוג למורי הדרך שפרנסתם נפגעת בשל ממדי תופעת ההדרכה הפיראטית".



יפה על הנייר

אחד מאלה שכן יהיו שם הבוקר הוא אורי קציר, מורה דרך שמרגיש בשטח כיצד פרנסתם שלו ושל חבריו הולכת ונפגעת ככל שממדי תופעת ההדרכה הפיראטית הולכים ותופחים. "בודדים ממורי הדרך הם שכירים", מבקש קציר להסביר את מקור הבעיה, ממנה סובלים כעשרת אלפים מורי הדרך הפועלים בישראל. "העובדים במקצוע לא יכולים לבנות על הכנסה קבועה, וצריכים למצוא את העבודה בעצמם. העסק עובד ככה שאתה בעצם פרילנסר שצריך 'לקבץ' טיולים. פעם אתה עובד עם ועד העובדים של התעשייה האווירית, ויום למחרת מתקשרים ואומרים: יש תיירים נוצרים שבאים לשמונה ימים לאתרי דת בגליל ובירושלים, ואז אתה מתארגן ונוסע להיות שם איתם. ויש גם חודשים שכל ההכנסה שלנו מסתכמת ביומיים־שלושה של עבודה בחודש".



קציר מוחה על המצב בוו דווקא למורי דרך מנוסים אין עבודה: "למצב הזה, שהוא מראש מצב בעייתי ולא יציב, צריך להוסיף את התנאים המאוד מחמירים של המדינה, שקבעה בחוק מי מוסמך להיות מורה דרך על ידי משרד התיירות, באמצעות הכשרה שמועברת בכמה מוסדות אקדמיים ספציפיים, דוגמת בית ברל או אוניברסיטת חיפה. בסופו של יום יוצא שאנשים שהם מורי דרך מוסמכים משלמים עשרות אלפי שקלים בשביל עבודה והשתלמויות, ולהם אין עבודה, אבל לחאפר שממתין לקבוצות תיירים באתרים הפופולריים כמו מצדה, הכותל המערבי, העיר העתיקה בירושלים והעיר העתיקה ביפו – שהפכה לאחרונה למעוז החאפרים – לא חסרה פרנסה. תאר לך את המצב הבא: עבדת קשה, קיבלת רישיון להיות מורה דרך, ויש לך קבוצה, ואז יום אחד אתה מסתובב בחוץ, ברחובות ירושלים, ואתה רואה ליד כנסיית הקבר או ליד הכותל המערבי מישהו שמדריך קבוצה. אין לו רישיון, יכול להיות שהוא מצא את האנשים בעצמו או הביא אותם מהגורן ומהיקב, ובכל מקרה אין לו רישיון לעשות את זה. אבל הוא מדריך, ואילו אתה לצורך העניין סובל באותו חודש ממיעוט של הזמנת טיולים. עכשיו תכפיל את התופעה במאות ואלפים בשנה ותבין מול מה אנחנו מתמודדים".



וזה לא שאין רגולציה בנושא, כמו שהאכיפה דלילה מאוד. תקנות שירותי התיירות (מורי הדרך), המוסדרים בחוק, קובעים בתקנה 9ג' כי "לא ישמש אדם מורה דרך בתמורה, לא ישמש מסיע בתמורה כמורה דרך ולא יציע שירותיו כמורה דרך בתמורה, אלא אם יש בידו רישיון שהנפיק משרד התיירות". תקנה 9ה' אף מחמירה וקובעת ש"לא תעסיק סוכנות מורה דרך אלא אם הוא בעל רישיון תקף לשמש מורה דרך לפי תקנות אלו".



אבל מה שנראה יפה על הנייר לא תמיד מצליח ליצור את ההרתעה הנכונה בשטח. "לפני כמה ימים קיבל מדריך פיראטי, שמדריך סיורי דרך בתל אביב – אדם מוכר בתחומו לצערי - קנס של 3,000 שקל, והחברה ששכרה אותו חטפה קנס של 9,000 שקל. אבל זה לא גורם לתופעה להיפסק", ממחיש קציר את הבעיה. "גם אם יש מורי דרך שלא עובדים ברגע נתון הם כל הזמן מסתובבים, וכאשר הם מסתובבים הם רואים המון קבוצות שמודרכות על ידי מורי דרך לא מוסמכים, והם לא מבינים איך יכול להיות שמשרד התיירות לא מטיל פיקוח הדוק יותר על התופעה".



אז למה זה קורה?
"את זה צריך לשאול את משרד התיירות. יושבים שם אנשים רציניים, ואני מאמין שגם הם מעוניינים בפתרון הבעיה".



באיזה תחום זה מועד לפורענות במיוחד?
"פה נגעת בנקודה מעניינת. החוק נותן שתי החרגות למי שיכול להדריך, גם אם הוא לא עומד בקריטריונים הנוקשים של משרד התיירות: 'רועים רוחניים' מסוימים, כמו כמרים, שמותר להם להדריך עם היתר מיוחד, ומורים פלסטינים שמוסמכים להדריך גם בתחומי ישראל – דבר שנעשה בזמנו כחלק מהסכם פריז ושהגדיר מספר קטן ביותר של מדריכים מורשים שכאלה, משהו כמו 44. בפועל אתה רואה בשטח הרבה מדריכים פלסטינים שלא ברשימה או ראשי קבוצות צלייניות, והמספרים הם מטורפים. יש חברות תיירות שכבר פיתחו שיטות שלמות איך לנצל את הפרצות הקיימות בחוק. למשל, הן עורכות את הטיולים שלהן בשישי־שבת, ומשרד התיירות לא עובד בימים אלה, אז גם אם היו רוצים, אין דרך לאכוף את הסיפור".



"לא עושים מספיק"

אגודת מורי הדרך הצליחה לייצר בעבר מבצעי שיתוף פעולה נקודתיים עם משרד התיירות, ורק לאחרונה יצרה שרשרת מוצלחת של מבצעים נגד מדריכים פיראטיים ומי ששכרו אותם תהודה בקרב קהילת מורי הדרך הקטנה והמגובשת. זאת כאשר מורה דרך מטעם האגודה הצטרף לפקחי משרד התיירות, בחיפוש אחר אותם עסקים סוררים. אלא שלא כולם מיישרים קו עם דרכה של האגודה. "יש מורי דרך שקמו ואמרו: 'חבר'ה, אתם לא עושים מספיק. המבצע תם, הסיפור ירד מהכותרות, והמציאות בשטח היא שבזמן שאנשים עובדים בניגוד לחוק, אנשים שהשקיעו מכיסם כדי לעמוד בקריטריונים הנוקשים יושבים בבית ואין להם הכנסה'", מסביר קציר את עומק השבר.



ואתה לא חושב שההפגנה היום מול בניין משרד התיירות תכשיל אולי את המגעים העדינים מול השר לוין ואנשיו?
"אני לא חושב שאכיפה יעילה יותר צריכה להיות תלויה באם מפגינים ומתי".



גורם המעורה בדברים ביקש להוסיף: "צריך להבין שגם ככה כל תעשיית התיירות, ולנושא הזה תיירות חוץ ופנים הן היינו הך, עומדת בפני שבר גדול מאוד בתקופה האחרונה, בין היתר על רקע אי הוודאות הביטחונית השוררת בארץ – והיעדר פיקוח על ההדרכה הפיראטית רק מקשה עוד יותר על הקיום של מורי הדרך, שבמקרים רבים נחשבים בלאו הכי כמי שממוקמים בתחתית שרשרת המזון של ענף התיירות".



ממשרד התיירות נמסר בתגובה: "יחידת הביקורת של משרד התיירות מבצעת כ־300 ימי אכיפה בשנה, שבמהלכם נבדקות קרוב ל־2,000 קבוצות, באתרים ובערי תיירות ברחבי הארץ, וכן בעקבות דיווחים ממורי דרך מורשים. עיתוי טענת מורי הדרך דווקא בימים אלה תמוה, כי מורי הדרך עצמם מדווחים על ירידה במספר ההדרכות הבלתי חוקיות. כמו כן בימים אלה שיתוף הפעולה עם מורי הדרך בנושא האכיפה עלה מדרגה, והם מתלווים לצוות יחידת הביקורת כרצונם ודיווחיהם מהווים ראיה לצורך מתן קנס. בנוסף,  לאחרונה מעסיק המשרד שוטר בשכר שמתלווה לנציגי יחידת הביקורת כדי לייעל את האכיפה. משרד התיירות רואה באלפי מורי הדרך – המקבלים את הציון הגבוה ביותר בסקרי שביעות הרצון של התיירים – חוד  החנית, וימשיך לשמור על ייחודם ועל רמתם המקצועית הגבוהה".