קשיי אבטלה, השכלה וגזענות: היכן טמון המפתח לשילוב בני העדה האתיופית במדינה?

 
דיון בכנסת בסוגיית שחרור חיילים יוצאי אתיופיה מצה"ל

חשד: חיילים יוצאי אתיופיה נאלצו לשלם שוחד כדי להעלות את משפחותיהם

חלפו 30 שנה מאז שהמבצע האווירי "גור אריה יהודה", הידוע בשם "מבצע משה", הביא ארצה 6,364 מאנשי ביתא ישראל. בשנים שקדמו למבצע עלו ארצה בדרכים שונות כ־5,000 עולים מאתיופיה, ושש שנים אחר כך הוחלט על מבצע נוסף, "מבצע שלמה", שבמהלכו עלו ארצה יותר מ־14 אלף עולים. מה קרה מאז? מה השתנה במחקר שעוסק בעליית יהודי אתיופיה ובשילובם במערכות המדינה? ומה עומד מאחורי מחאת יוצאי אתיופיה שפרצה בחודש מאי האחרון והוציאה אלפים מבני הקהילה לרחובות במחאה על האפליה שננקטת נגדם? 
 

"המחקרים הראשונים שנערכו בארץ על יהודי אתיופיה לאחר העלייה הגדולה של שנת 1984 עסקו בעיקר באפיונים המיוחדים של קהילה זו, בהיבטים היסטוריוגרפיים ופוליטיים של מדינת אתיופיה ובחקר השורשים של יהודי אתיופיה", אומרת ד"ר אסתר קלניצקי, מחברת הספר "מסעות של תקווה – יוצאי אתיופיה בנתיבי חינוך, השכלה והצלחה" עם שוש מלאת ונחום כהן (הוצאת מכון מופ"ת). 

במחצית השנייה של שנות ה־90 המחקרים עסקו במדדים של הסתגלות של העולים לחברה הישראלית, ובשינויים שחלו במשפחה האתיופית בעקבות העלייה. בשנים האחרונות המחקרים צועדים בשני נתיבים עיקריים: האחד מתרכז בבעיות האקטואליות של הקהילה שהן השכלה ותעסוקה, והאחר בחקר אפיוני הזהות האישית והקבוצתית של עולים ובני עולים מאתיופיה.
 

לדברי ד"ר קלניצקי, כיוון נוסף שבו עוסק המחקר של השנים האחרונות הוא תפיסת הזהות העצמית של אותם מהגרים ובני מהגרים, ואף קיימים מחקרים העוסקים בנושא הנראות של יוצאי הקהילה. עיקר הממצאים מצביעים על כך שמצד אחד הם רוצים להיות "כמו כולם", בלי טיפול מיוחד מצד הרשויות, ומצד אחר הם מעוניינים בהכרה של החברה בתרבותם הייחודית ובתמיכה בתחומי הדיור, ההשכלה והתעסוקה.

"באופן כללי ניתן לומר שיוצאי הקהילה טרם מצאו את המקום 'הנכון' בחברה הישראלית מבחינת הזדהות", אומרת ד"ר קלניצקי. "מבני הדור הראשון עולה תחושה של אכזבה גדולה לאחר שהגיעו עם אידיאלים ציוניים ברורים ולא התקבלו בחברה הישראלית כפי שציפו - כגיבורי המסע מאתיופיה, ואכזבה של הבנים אשר טרם נעשו 'כמו כולם' ונלחמים על התקדמותם האישית ועל דמותה של הקהילה האתיופית בחברה".
 

בימים הקרובים תצא הקרן לידידות עם תוכנית חדשה לצעירים בשם "אזימוט", המתוקצבת בראשית דרכה בסכומים שבין 5 ל־8 מיליון דולר וקשובה לקולות שעלו מהמחאה של בני העדה. בתוכנית יש העדפה מתקנת לצעירים יוצאי אתיופיה מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית, והיא פונה לשלוש קבוצות. קבוצה אחת היא נוער לפני צבא (16־18), שלהם מסייעת הקרן באמצעות מענקי שותפות שלה עם ארגונים ותוכניות הכנה לשירות צבאי משמעותי ועידוד השתתפות במכינות הקדם־צבאיות. במהלך זה הקרן מעניקה מלגות לבני הנוער באמצעות המכינות שאליהן התקבלו.
 

קבוצה נוספת שאליה פונה התוכנית היא צעירים במהלך השירות הצבאי. לאלה מוצעת השתתפות בקורס "אמיר" שפיתח מכון פוירשטיין, תוך שימת דגש על השתלבות בתפקידים איכותיים ומתן הזדמנות שנייה העוקפת את נתוני הפתיחה הנוקשים, המתבססים על קב"א ודפ"ר שפעמים רבות חורצים דינים.

בנוסף, עוסקת הקרן בליווי צעירים בני 21־35, בסיוע במציאת בתעסוקה איכותית והולמת, בהכשרה מקצועית ובמתן השכלה באמצעות רכזי צעירים. שבעה רכזים יישוביים מלווים את הצעירים כמנטורים תוך סיוע בהצבת יעדים ובמימושם. "הרכזים מלווים את הצעיר ובונים יחד איתו את תוכנית העבודה המותאמת לו, עובדים על מימושה ועל הוצאתה לפועל", מסבירה זהבה טספאי מ"הקרן לידידות".



"המציאות שבה אנו נמצאים לעתים מפלה את הצעירים ממוצא זה, ונקודת הפתיחה שלהם לקידום וליצירת השינוי הרצוי שונה. ישנה בעיה בחברה הישראלית בנושא זה, ולמייסד הקרן לידידות הרב יחיאל אקשטיין יש קשר לקהילה. לאורך השנים תמכה הקרן בארגונים ובפעילויות שפעלו בקהילה האתיופית, והיא ממשיכה זאת גם כעת. המטרה היא לסייע לצעירים במתן הזדמנות ליצירת השינוי שלהם ובשיפור המקום שבו הם נמצאים. התוכנית שואפת לתת הזדמנות לצעירים מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית למימוש, יציאה ממצבי רווחה ובניית עתיד פרודוקטיבי להשתלבות חברתית".
 

שתי הבעיות העיקריות שעמן מתמודדת קהילת יוצאי אתיופיה בשנים האחרונות, כאמור, הן השכלה ותעסוקה. על פי נתוני הלמ"ס, בשנת תשע"ה (2014/15) למדו במוסדות להשכלה גבוהה בישראל 2,946 סטודנטים יוצאי אתיופיה. 88.5% מכלל הסטודנטים שמוצאם מאתיופיה למדו לתואר ראשון, 10.7% למדו לתואר שני, 0.5% למדו לתואר שלישי ו־0.3% למדו לקראת תעודה אקדמית. תחום הלימוד הנלמד ביותר בקרב סטודנטים לתואר שני ממוצא אתיופי היה עסקים ומדעי הניהול.
 

בתחום התעסוקה, הבעיה הקשה היא האבטלה של מי שרכשו השכלה ואינם מועסקים בעבודות ההולמות את השכלתם. לשם כך גובשו כמה תוכניות ממשלתיות לעידוד התעסוקה במקומות עבודה ממשלתיים ובתחום החינוך. המחקרים שהצטברו, יחד עם תיאוריות בנושא רב־תרבותיות וחינוך דמוקרטי, 

שירתו את אנשי המכללה האקדמית אחוה כיסוד להקמת פרויקט להנגשת ההשכלה הגבוהה ליוצאי אתיופיה.

הפרויקט מתבסס על העיקרון המשלב של הכרה וכיבוד של השונות התרבותיות והאישית באמצעות עיצוב מודל רב־תרבותי, כשהנחת היסוד גורסת שכדי להפוך לחברה פלורליסטית, מוסרית ודמוקרטית יש להציף בשלבים הראשונים את הגיוון בקבוצות התרבותיות השונות בחברה. במכללת אחוה הוקם מרכז למידה למורשת יהדות אתיופיה לכל הסטודנטים, ויוצאי אתיופיה מדריכים בו בגאווה. ד"ר קלניצקי, אשר הקימה את התוכנית ומובילה אותה, יזמה מסעות לאתיופיה של הבוגרים. מסלול ההכשרה להוראה ולתארים נוספים כפסיכולוגיה, מדעי הסביבה ומדעי הטבע מדגים כיצד אפשר לגשר על הפערים הללו ולקדם שוויון ההזדמנויות.

"הקליטה לשורות המכללה נעשית מנקודת ראות שוויונית, תוך מתן הזדמנות אמיתית", מסבירה ד"ר קלניצקי. "לא דגלנו בדגל הפטרנליזם שאינו מבחין בין הפרטים ומתכוון 'לעזור להם', וגם לא בגישה הלכאורה שוויונית שלפיה 'הם יסתדרו כמו כל המהגרים'. צעירים אשר לא הגיעו לממוצע ציוני בגרות נדרש בתיכון וגם לא לציון הפסיכומטרי הנכסף דווקא בגלל שבשנים המוקדמות בחייהם היו צריכים להתמודד עם תהליכי הקליטה בארץ זקוקים להזדמנות אמיתית כדי להיכנס להשכלה הגבוהה".
 

"היום יש כ־150 מורים יוצאי אתיופיה שהם מורים לכל ילדי ישראל ברחבי הארץ. מכללות לחינוך נוספות החליטו לאמץ את הדגם של מכללת אחוה"
. 

מחקר שנערך במכללת אורנים לחינוך נועד לבחון את תפיסותיהם של בעלי תפקידים שונים, המסייעים בקליטתם של סטודנטים יוצאי אתיופיה מבחינה אקדמית, חברתית ותרבותית במכללה, לגבי מידת שילובם, קשייהם וסיכויי המוביליות החברתית שלהם בקליטה במערכת החינוך ובחברה הישראלית. לפי המחקר, אף שגם אצל אנשי סגל וגם אצל הסטודנטים יוצאי אתיופיה יש תחושה טובה לגבי שילוב הסטודנטים בהקשר אקדמי, חברתי ותרבותי, אנשי הסגל מציינים קשיים רבים יותר בכל אחד מהתחומים הללו.
 

סטודנטים ממוצא אתיופי במכללה נתפסים על ידי המרואיינים כבעלי חוזקות ועוצמות בכמה תחומים: חברתיים, מנהיגותיים ותרבותיים־ערכיים. חוזקות אלה משפיעות לטובה על סטודנטים שאינם יוצאי הקהילה ומהוות עבורם דוגמה לרגישות, הקשבה ושקט, וכן למנהיגות ולמעורבות חברתית. לצד אלו, נתפסים הסטודנטים כבעלי חולשות בתחום האקדמי, בשילוב התרבותי ובתחום הכלכלי, שמקשים על התקדמותם האקדמית.
 

פרופ' לילך לב ארי, ראשת הרשות למחקר ולהערכה במכללת אורנים, מספרת כי בשנת הלימודים תשס"ט, בהיעדר סטודנטים בני העדה, החלה לפעול בפקולטה לחינוך תוכנית הכשרת מורים ליוצאי הקהילה האתיופית כמהלך יזום. שלושה יעדים מרכזיים הוצבו: הכשרת מורים־מחנכים מהקהילה האתיופית ושילובם במערכת החינוך, בניית קבוצת מנהיגות חינוכית מובילה בקרב הקהילה, והרחבת הדיאלוג הבין־תרבותי במערכת החינוך בכלל ובאורנים בפרט.
 

משני מחקרים שנערכו לאחרונה במכללה עולה כי סטודנטים יוצאי אתיופיה ציינו בחיוב את האקלים החברתי בכל הקשור ליחסים חברתיים עם סטודנטים שאינם יוצאי הקהילה האתיופית. כמו כן, תחושתם הייתה שמתייחסים אליהם באופן שוויוני ומתוך גישה רב־תרבותית. מעורבותם והשתלבותם של 

הסטודנטים יוצאי אתיופיה אף גדלו במהלך השנים, הן במידת השתתפותם בדיונים בכיתות והן בפעילויות אגודת הסטודנטים. מרבית משתתפי המחקרים תפסו את עצמם כמנהיגים חינוכיים. סטודנטים אלה ציינו כי מקצוע ההוראה נתפס בעיניהם כחשוב לעיצוב דמות התלמידים, ובה בעת מאתגר אינטלקטואלית ומאפשר להם מימוש אישי. ובעיקר, מקצוע ההוראה נתפס בעיניהם כאמצעי להובלת שינויים בקהילתם.
 

"בשנתיים שבהן בחנו את עמדות הסטודנטים כלפי השילוב שלהם במכללה, התמונה שהתקבלה הייתה מאוד ורודה לגבי כל סוגי השילוב במכללה ובעתיד – בחברה הישראלית", אומרת פרופ' לב ארי. "הביקורות היחידות היו כלפי קורסי הזהות הייחודיים ליוצאי אתיופיה והמחקר שעסק רק בהם, משום שהם נתפסו כמחזקים בידול של סטודנטים יוצאי אתיופיה במכללה. נראה כי שביעות הרצון מהמכללה לצד ערכים שאינם מעודדים ביקורת על תרבות המוצא גרמו כנראה להערכות החיוביות של הסטודנטים".
 

"מסקנות מחקרים אלה היו שמנקודת מבטם של הסטודנטים יוצאי אתיופיה, אכן קבוצות מיעוט בעלות נראות גבוהה יכולות להשתלב היטב בקמפוס אקדמי. בכך מוסדות להשכלה גבוהה, המאפשרים אקלים רב־תרבותי, מהווים סוכני חברות אפשריים לחינוך לרב־תרבותיות בקרב סטודנטים לתואר ראשון. ציפיות משתתפי המחקר מעידות על מוטיבציה גבוהה לעסוק בחינוך, להיות מנהיגים חינוכיים, להוביל שינויים בבתי הספר שבהם ילמדו ולפעול למען יצירת קבוצת מנהיגות בקהילתם. בנוסף, סברו הסטודנטים כי ירצו בעתיד להמשיך במסלולי השכלה גבוהה".