עתירות נגד מתווה הגז לבג"ץ: "המדינה מסתכנת ברפיסות ובאסון אקולוגי"

העתירה הוגשה כנגד ראש הממשלה וממלא מקום שר הכלכלה, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, שר התשתיות, שר האוצר, ממשלת ישראל, היועמ"ש ומ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים בדרישה למתן צווים על תנאי וצווים הצהרתיים ובראשם - ביטול מתווה הגז.

בעתירתם מבקשים הארגונים מבג"ץ שלא לאפשר לחברות קידוחי הגז הטבעי לנצל את כוחן על מנת להביא את הממשלה לפעול בחוסר סמכות ובחוסר סבירות, ולהעניק להן הטבות והתחייבויות חריגות, שיבצרו את מעמדן כמונופול ואת כוחן למול רשויות המדינה.

המדריך לאזרח הפשוט: כל מה שרציתם לדעת על מתווה הגז

"עוצמת המונופול איננה גזירת גורל, ירושה היסטורית או אילוץ בלתי נמנע. זו תוצאה ישירה של התנהלות בניגוד לדין של חברות הגז הטבעי בשנים האחרונות, ושל רפיסות תמוהה של רשויות המדינה באכיפת הדין עליהן", נכתב בעתירה. "סעיפי הכבילות יורדות לשורשו של המשטר החוקתי במדינת ישראל, באופן המצדיק את כך, שבית משפט נכבד זה יבהיר, כי אין ממשלה רשאית להגביל את שיקול דעתה שלה עצמה ושל הרשויות השלטון האחרות... אם יאושר המתווה קל מאד יהיה למונופול לאכוף את רצונו, וככל שהתלות בגז הטבעי תגבר – יגבר גם כוחו של המונופול. חזון הביטחון אנרגטי והעצמאות האנרגטית – יגוזו". 

העתירה אף עומדת על כך שהמתווה נעדר התייחסות למקרה של אסון סביבתי ומציינת כי במקרה של תקלה או תאונה יהיה קושי גדול לבלום אותה בזמן קצר, היות ומאגרי הגז נמצאים במים עמוקים, ובנוסף כלל לא בטוח שהציוד והידע להתמודד עם מצבים כאלו מצוי בישראל. "במקרה כזה נזקי הפליטה לא יהיו קטנים, מקומיים או מצטברים, אלא יגיעו לממדים של אסון אקולוגי בעל השלכות הרסניות על הסביבה בישראל – ובעיקר על אחוז ניכר מתושבי מדינת ישראל המתגוררים במישור החוף". העותרים טוענים: "סעיפי היציבות הרגולטורית (במתווה הגז הקיים) מנציחים את מצבה העגום של מדינת ישראל בתחום הגנת הסביבה בכל הנוגע לשדות הגז הטבעי, מבלי להסדיר את מעמדן, חובותיהן ואחריותן של חברות הגז בהקשר זה, והכל תוך חשיפה כאמור לתביעות בינלאומיות גם בהקשר זה". 

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין, אומר: "מתווה הגז חושף את תושבי מדינת ישראל לאסון סביבתי-כלכלי אדיר ממדים ומטרפד כל יוזמת חקיקה עתידית שמטרתה להסדיר את הכאוס בים התיכון ולהגן על שער הכניסה לישראל. אנו תקווה כי בג"ץ יתערב ויבטיח לא רק את האינטרסים הכלכליים- סביבתיים, אלא את בסיס הדמוקרטיה הישראלית". נועם סגל, מנכ"ל הפורום הישראלי לאנרגיה, אומר: "מתווה הגז מסכן את הביטחון האנרגטי של ישראל ואת חוסנה הלאומי. בשנה שחלפה מאז הודיע הממונה על ההגבלים דיוויד גילה כי הוא נסוג מטיוטת הפשרה שגיבש בסוגיית הגז, פעל ראש הממשלה ללא לאות לאשר את המתווה, תוך רמיסת הדמוקרטיה הישראלית והדחת כל מי שנקרה בדרכו. ואולם, אנו משוכנעים כי בית המשפט יראה ויבין כי המתווה נשען על כרעי תרנגולת וחסר בסיס במציאות, ויפסול אותו".

אסדת הגז. צילום: רויטרס

העמותות מבקשות מבית המשפט מתן צו כנגד עקיפת דיני ההגבלים והפעלת סעיף 52 לחוק ההגבלים על ידי ראש הממשלה ושר הכלכלה נתניהו. זאת, לטענתם, "בשל חריגה מסמכות וחוסר תקינות ההליך חריגה מסמכות מאחר ולא התקיימו שיקולי חוץ וביטחון המהווים תנאי להפעלת הסעיף", זאת ועוד הם מנסים לשמוט בעתירה את עצם הלגיטימציה החוקתית של נתניהו להפעיל את סעיף 52 לעקיפת רשות ההגבלים העסקיים, בשל "אי ביצוע היוועצות עם ועדת הכלכלה על ידי ממלא מקום שר הכלכלה, מבלי שכהונתו אושרה ע"י הכנסת ועל כן אינו מוסמך להפעיל באופן תקדימי את סעיף 52 ואינו מוסמך לכהן במקביל הן כראש ממשלה והן כממלא מקום שר הכלכלה" לדבריהם. עוד הם מעלים בעתירה טענות כמו "פגיעה באינטרסים הציבוריים, החלטה המנוגדת לתכלית חוק ההגבלים, העדר תשתית עובדתית מספקת ועניינית, פגיעה קשה בשלטון החוק, פגיעה בעיקרון הצדק החלוקתי, באמון הציבור; היעדר מידתיות וחוסר סבירות קיצוני"

העותרים דורשים בין היתר את ביטול ההטבות וההקלות בנוגע ליצוא גז טבעי, "שכן הם אינם עומדים בתנאים שנקבעו על ידי בית המשפט העליון בבג"ץ. הייצוא, בשל חוסר הסבירות הקיצוני ובשל הפגיעה בביטחון האנרגטי של ישראל", את ביטול ההוראות הייחודיות שנקבעו בעניין המיסוי, "המעניקים לחברות הגז הטבות מנוגדות לחוק ובאופן בלתי שוויוני" וכן קביעת פיקוח מחירים אפקטיבי בהתאם לחוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, במסגרתו ייקבע מחיר מקסימלי, "זאת בין היתר בשל חוסר סמכות, כבילת שיקול דעת שר האוצר ושר האנרגיה, חוסר הסבירות בהנצחת מחיר מונופוליסטי וחוסר הרלוונטיות והסבירות במנגנון שנקבע במתווה".