טקטוניקת הלוחות היא תיאוריה גיאולוגית המסבירה את נדידת היבשות. הלוחות הענקיים שבקרום כדור הארץ היו בעבר יבשת אחת גדולה, אבל תנועתם האטית, שנמשכת אלפי שנים, שינתה את מבנה היבשות. מעל לפני השטח השינויים מהירים יותר, משמעותיים יותר ולפעמים מספיקה שנה אחת לשנות את התמונה מקצה לקצה. שנת 2015 הייתה כזאת בעיקר בשל הלחימה במזרח התיכון, שפירקה מדינות והניעה אלפי פליטים לאירופה.
אזרחי ישראל, שעקבו השנה בדאגה אחר האירועים הללו, מציינים את משבר הפליטים כאירוע השני בחשיבותו בשנה החולפת, כך עולה מסקר מכון פאנל פוליטיקס שנערך השבוע עבור "מעריב־סופהשבוע". חשוב לציין כי הסקר נערך לפני הפיגוע שהתרחש ביום שישי ברחוב דיזנגוף בתל אביב.
לדעת 26% מהנשאלים, האירוע החשוב ביותר היה גל הטרור הפלסטיני ששוטף את רחובות ישראל. 19% מאזרחי המדינה טענו כי אירוע הטרור הגדול בפריז בחודש נובמבר היה החשוב ביותר. אחוזים אחדים ציינו את אישור הסכם ההתחממות הגלובלית של ועדת האקלים, רצח בני משפחת דוואבשה והפלת המטוס הרוסי בידי טורקיה, שנראתה בשעתה כאופציה לפתיחה של מערכה צבאית בין שתי המדינות.
קור רוחו של הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין בנושא זה כמו גם נוכחותו הגוברת והולכת במזרח התיכון הובילו שליש מהמשיבים להעניק לו את התואר "איש השנה". קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, שעמדה בראש ניהול משבר הפליטים ובעיית החוב של יוון - וזכתה לתואר "אשת השנה" של המגזין "טיים" - זכתה במקום השני עם 16% מהמשיבים. מספר דומה של אנשים בחר בבנימין נתניהו לתואר "איש השנה". 3% מהמשיבים ציינו את מנהיג דאעש, אבו בכר אל־בגדדי, כ"איש השנה" של 2015.
המערכה המתנהלת כיום לעצירת "המדינה האסלאמית" אמורה לעמוד בראש סדר העדיפויות העולמי בשנה הבאה, כך טענו מחצית מהמשיבים לסקר, ו־58% מהם חוששים שאיום הג'יהאד האסלאמי יגבר בשנה הבאה. הפיגועים שהתרחשו באירופה והאזהרות מפני הפיגועים שבדרך - שהובילו בין היתר להכרזת מצב חירום בבריסל ולביטול משחק כדורגל בגרמניה - גרמו ל־58% מאזרחי ישראל לחשוש מיציאה לחופשה בחו"ל. ועדיין, רק 39% חושבים שעל ישראל לקחת חלק פעיל במערכה העולמית נגד דאעש.
כאמור, רבע מאזרחי ישראל חושבים שהבעיה העולמית הבוערת היא סוגיית הפליטים. אבל כמו במקרה של "המדינה האסלאמית", גם במקרה זה חושבים אזרחי המדינה כי זו אינה בעיה שלנו - 69% סבורים שישראל לא צריכה לקלוט בשטחה פליטים סורים.
את הבחירות לנשיאות בארה"ב, שייערכו בחודש נובמבר, ציינו רק 10% מהמשיבים כדבר החשוב ביותר על סדר היום העולמי, אולי מאחר שהמעצמה הגדולה משכה את ידה מטיפול בבעיות הכלל־עולמיות. באותו אופן, רק 2% בחרו בברק אובמה, הנשיא המכהן, כ"איש השנה" שלהם. כנראה בשל העובדה שהתנערותו מישראל הגיעה לשיא בשנה החולפת.
באישור הסכם הגרעין בין איראן למעצמות בחרו 14% מהמשיבים על הסקר כאירוע החשוב ביותר של שנת 2015. על השאלה "האם אתה סבור שאיראן תעמוד בהתחייבויותיה, כפי שצוינו בהסכם?" הייתה תשובה נחרצת - 79% טענו שזה לא יקרה. 5% חושבים שהגרעין האיראני יהיה הדבר החשוב ביותר בשנה הבאה מבחינה בינלאומית, ואילו 13% חושבים שמדובר בסכנה הגדולה ביותר לקיומה של ישראל.
באופן כללי, אזרחי ישראל מודאגים מהמתרחש בתוך תחומי המדינה יותר מהמתרחש מחוץ לגבולותיה. 47% חושבים שהסכנה הגדולה הנשקפת לישראל נובעת מהבעיה הפלסטינית בגדה ובעזה (ו־68% לא מאמינים שהסדר עם הפלסטינים הוא בר השגה). 24% מציינים את דאעש כאיום קיומי ו־7% חושבים שדווקא הטרור היהודי הוא המסוכן ביותר. גישה זו נקטו המשיבים כשנשאלו "מה הבעיה הדחופה שניצבת כיום בפני ישראל?": 45% אמרו שזהו גל הטרור לעומת שליש מהמשיבים שטענו שהבעיה היא יוקר המחיה והפערים הכלכליים.
כי לא רק הביטחון אלא גם הכלכלה העולמית לא הייתה יציבה ב־2015. האטה נרשמה בשווקים הגדולים ותיקי ההשקעות הניבו תשואה מינימלית למשקיעים. כששאלנו "האם מצבך הכלכלי השתנה ב־2015?", השיבו מחצית מהנשאלים שהוא נותר ללא שינוי. 28% טענו כי הוא הידרדר, ו־20% הצהירו שהוא דווקא השתפר. במבט קדימה, שליש מהציבור אופטימי וחושב שמצבו ישתפר בשנה הבאה לעומת 18% שחוששים שמצבם הכלכלי יידרדר.
בשנה החולפת הצהיר שר האוצר משה כחלון כי הוא מעלה לראש סדר העדיפויות הלאומי את משבר הדיור. 22% מהציבור חושב שתחום זה יעבור מהפך משמעותי בשנה הבאה, אולם רק 8% חושבים שמחירי הדיור יירדו לעומת 60% שסבורים שהם ימשיכו לטפס.
ככלל, הציבור לא מרוצה מאופן התנהלותו של כחלון. הציון הממוצע שהוענק לו על תפקודו בשנה החולפת עמד על 5.3 (בסולם 1־10). מבין אנשי הציבור קיבל הרמטכ"ל גדי איזנקוט את הציון הגבוה ביותר - 6.6 ויצחק הרצוג את הציון הנמוך ביותר - 3.9.
נשיא המדינה ראובן ריבלין קיבל את הציון הממוצע 5.5, אולם מפילוח של המשיבים עולה כי אנשי מרכז־שמאל העניקו לנשיא את הציון 7 לעומת אנשי הימין שהעניקו לו 4.5. מנגד, אנשי הימין העניקו לשרת המשפטים איילת שקד את הציון 6.6, לעומת אנשי השמאל שהעניק לה 4.3. ראש הממשלה זכה לציון 6.1 במחנה הימין ול־4 עגול ממחנה השמאל. תמימות דעים בימין ובשמאל נראתה רק כלפי הביטחוניסטים כמשה יעלון, שזכה לציון 5.6 בהתפלגות דומה בין שתי המחנות.
פרשיות השוחד וההטרדות המיניות שצפו ועלו למכביר בשנה החולפת באות לידי ביטוי באמון הנמוך שמביע הציבור כלפי הפוליטיקאים המכהנים. 57% הבהירו שהאמון שלהם בחברי הכנסת נמוך, 33% אמרו שאמונם ברמה בינונית, ורק 8% נותנים בהם אמון רב. רמת האמון היא ככל הנראה הסיבה לכך ש־43% מהנשאלים אינם סבורים שהפוליטיקאים ישנו את מנהגם לנוכח הפרשיות האחרונות הנוגעות לטוהר המידות.
ונקודה אחרונה: 2015 הייתה שנת בחירות בישראל. כמחצית מהציבור לא סבור שנצעד לקלפיות גם ב־2016, ואנשי הימין בטוחים בכך יותר ממחנה המרכז־שמאל: 63% לעומת 48%, בהתאמה. כששאלנו "את מי היית רוצה לראות בתפקיד ראש הממשלה אם נתניהו יפרוש?" ענו 12% מהנשאלים "נפתלי בנט". הבאים בתור הם: יאיר לפיד (11%), גדעון סער ואביגדור ליברמן (10% כל אחד). ועדיין, את מרב הקולות קיבלה האופציה "אף אחד מהם". נראה שבדבר אחד לפחות תיראה שנת 2016 בדיוק כמו קודמתה.