בשיאו של המתח הביטחוני בעקבות פיגועי 11 בספטמבר 2001 שימש אבי גמסון קצין ביטחון בשגרירות ישראל באירלנד. בחורף של אותה שנה התקשר אדם אלמוני לשגרירות וביקש להיפגש איתו. גמסון הסתקרן וקבע עמו פגישה. מה שנחשף בפניו בפגישה ההיא היה רק קצהו של סיפור מרתק, שהחל בימי המחתרות שלפני קום המדינה, עבר דרך מפגש מסתורי בין שוטר בריטי לשעבר וקצין ביטחון ישראלי ויסתיים באירוע שייערך היום בישראל לזכרו של איש אצ"ל שמת לפני 68 שנים.
"התקשר אדם עם מבטא אירי כבד וסירב להזדהות", חוזר עתה גמסון לפגישה הגורלית ההיא. "הוא ביקש לדבר עם אחראי הביטחון, קבע איתי פגישה ולא הגיע אליה. לאחר שלושה שבועות הוא התקשר בשנית, שוב לא הזדהה ושוב קבע פגישה".
לפגישה, שנערכה לבסוף באזור הבקרה של אבטחת השגרירות, הגיע אירי כבן 80, שגולל בפני גמסון חלק מסיפור חייו. האלמוני האירי סיפר כי אחותו, ששירתה כאחות במלחמת העולם השנייה, הגיעה למחנה ריכוז וצילמה את היהודים שהיו בו. בסופו של דבר, הוא נתן לגמסון חבילת תמונות וביקש להעבירה לארץ, ל"יד ושם". השניים כבר נפרדו, כשגמסון עצר אותו ושאל: "אתה בן אדם מבוגר. נסעת שלוש שעות ברכבת בשביל למסור לי תמונות? לא יכולת לשלוח את זה בפדקס?".
"הצלחתי לשכנע אותו לשבת ולספר לי קצת על עצמו כי הבנתי שמשהו מסתתר מתחת לפני השטח", מספר כעת גמסון. "התחלתי לקלף את הסיפור. הרגשתי שיש פה משהו מעבר. אני אוהב היסטוריה וזה עניין אותי. אם זה היה קצין ביטחון אחר, אולי זה לא היה קורה".
בשיחה בין השניים הביע האלמוני האירי את דעתו על מדיניותה של מדינת ישראל בשנים האחרונות באמרו: "גם אתם עושים עוולות נגד הפלסטינים", והודות לכך הבין גמסון כי לקשיש עצמו היה עבר בפלשתינה. "אירלנד בשנות ה־40 הייתה מדינה ענייה", אומר כעת גמסון. "אחותו של אותו אירי התגייסה לצבא, והוא נאלץ להתגייס למשטרה הבריטית, וכך התגלגל לפלשתינה".
בסוף המפגש שלף הקשיש האירי מכיסו כ־40 תמונות, פנה לגמסון ואמר לו: "הרשמת אותי, ואני רוצה לתת לך משהו באופן אישי. אלה תמונות שהיו ברשותי כל השנים".
לדברי הקשיש האירי, השוטרים הבריטים שהוצבו בישראל בימי המנדט נהגו לצלם תמונות ולשכפל כמה עותקים מהן. לאחר מכן היו מחלקים את העותקים ביניהם כך שיופצו בין כולם. הקשיש האירי העניק לגמסון את אותן תמונות שהיו ברשותו, שחלקן צולמו על ידיו וחלק מהן על ידי חבריו. כל שוטר נהג לאסוף את התמונות שמשכו את לבו. הקשיש האירי עצמו אסף בעיקר צילומי גופות או קרבות.
רמז יחיד
אוסף התמונות שהתגלגל לידיו של גמסון התגלה כאוצר בלום בעל ערך היסטורי רב: מדובר בצילומים מימי המנדט שמעולם לא נחשפו. על גב התמונות תואר בכמה מילים מי מצולם בהן, מתי ואיפה.
לפני שנתיים הגיעו התמונות לארכיון של היישוב כפר עציון בגוש עציון כאשר גמסון, שפרש משירותו במשרד הביטחון, תרם אותן.
בין התמונות שהגיעו לידיו של גמסון היו גם כאלה שתיעדו את נפילתם בקרב של חברי שיירה. גמסון חשב תחילה שמדובר בצילומים המתעדים את שיירת הל"ה המפורסמת, 35 הלוחמים שנפלו בקרב במלחמת העצמאות בדרכם לתגבר את גוש עציון הנצור. אלא שכמה עשרות שנים מאוחר יותר התברר כי התמונות תיעדו דווקא את שיירת נבי דניאל, שיצאה במרץ 1948 מירושלים לגוש עציון הנצור במטרה להעביר 120 טון של אספקה. לאחר שפרקה את הציוד ויצאה בחזרה לירושלים, נתקלה השיירה במארב של פורעים ערבים שגבה את חייהם של 14 לוחמים ופצע 40. בתמונות נראית השיירה הפגועה, כמו גם גופותיהם של לוחמים. "אלו התמונות הכי נוראיות של השיירה שראיתי בחיי", אומר בנימין טרופר, מדריך בית ספר שדה כפר עציון.
בתמונה אחת באוסף נראה שוטר בריטי, כנראה אותו אירי קשיש, עומד כשנשקו מכוון לעבר גופתו של יהודי. התמונה הזאת הציתה את דמיונם של אנשי בית הספר שדה בכפר עציון והוציאה אותם למסע חיפוש קדחתני אחר הדמות בצילום. הרמז היחיד שעמד לרשותם היה התאריך שהופיע על התמונה: 6.1.48. במטרה לגלות את זהותו העלומה של ההרוג היהודי בתמונה פנו אנשי בית הספר שדה לארכיוני המחתרות וגילו שהצילום מתעד פעולה שביצעו אנשי ארגון האצ"ל בשער יפו בירושלים. בפעולה השליכו אנשי האצ"ל חומר נפץ על ערבים כנקמה על רצח יהודים. בפעולה נורו למוות שלושה יהודים בידי הבריטים.
העובדה שפניו של ההרוג בתמונה צולמו בבירור ושהוא נורה למוות, ולכן פניו לא הושחתו, אפשרה לזהות אותו בתוך זמן קצר בעזרת הפרטים באתר "יזכור". עד מהרה התברר כי ההרוג הוא שמעון לוי, איש אצ"ל שנפל בפעולה בשער יפו. "זה בדיוק אותו פרצוף. אין ספק בכך", טוען כעת טרופר.
לוי, בן 21 במותו, שימש מפקד הפעולה לפריצת המצור על ירושלים העתיקה. בפעולה של מחתרת האצ"ל, שעומדת מאחורי התמונה, הטילו לוי וחבריו פצצת חבית ליד שער יפו וגרמו להרג רב בקרב הערבים ששהו במקום. לאחר מכן ניסו להטיל פצצה שנייה על בית קפה ערבי ברחוב ממילא בעיר, אשר שימש מרכז לכנופיות הפורעים. אלא שפצצת החבית נתקעה במכונית והתפוצצה בסמוך לה, כשהיא מעיפה את המכונית ואת נוסעיה לעבר גדר בית הקברות המוסלמי הסמוך. לוי וחבריו ניסו לסגת דרך בית הקברות אל האזור היהודי, אך אז הם נורו על ידי חיילים ושוטרים בריטים, שהגיעו למקום כדי להגן על הערבים. לוי נפל יחד עם אנשי האצ"ל נסים בן חיים ואפרים לוי. איש אצ"ל נוסף נפצע, ואחר הצליח להימלט.
מבדיקתם של אנשי בית הספר שדה של כפר עציון עלה כי הפצוע היהודי, אוריאל שמו, נורה ברגלו, ברח דרך שכונת ממילא והסתתר כל הלילה בין המצבות של בית העלמין המוסלמי הסמוך. בבוקר הוא טופל על ידי רופא האצ"ל. לפני כמה חודשים הוא הלך לעולמו.
פנו לציבור
לוי, יליד 1927, היה מטובי המפקדים של אצ"ל בירושלים, עיר מולדתו. בשנת 1943, כאשר החלה הקמת יחידות הקרב של האצ"ל, נטל לוי חלק במשימה. החל מ־1944 היה לוי אחד האחראים לביצוע הפעולות נגד הבריטים בירושלים, וגם מחוצה לה. בין היתר, הוא השתתף בפיצוץ משרדי העלייה הממשלתיים בירושלים ב־12 בפברואר 1944, עמד בראש אחת היחידות שהשתלטו על תחנת השידור הממשלתית ברמאללה במאי באותה שנה ונטל חלק בהתקפה על מטה הבולשת הבריטית בירושלים. בשנת 1945 נעצר לוי והועבר ללטרון, שם הוחזק כ־16 חודשים, אך שוחרר וחזר לפעילות עד מותו כאמור ב־1948. לאחר מותו הוקמה מצבה לזכרו בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים.
לאחר הגילוי המסעיר של זהותו של לוי, החליטו אנשי בית הספר שדה לערוך לזכרו סיור ואזכרה בשער יפו, 68 שנים אחרי שבוצעה הפעולה ההיא. האירוע, שפתוח לקהל הרחב ויתקיים בהדרכתו של טרופר, יחל היום בשש וחצי בערב בכניסה למדרחוב ממילא בצומת של אגרון וממילא ויכלול את שחזור הפעולה שבה נורה לוי למוות.
אלא שכאן לא תמה מלאכתם, ונדרשה יצירתיות כדי לאתר את קרוביו של לוי ולהעביר לידיהם את התמונות שמעולם לא ראו של בן משפחתם. על מנת להשיג בדל מידע פרסמו עמיחי נעם וירון רוזנטל מבית הספר שדה פוסט בפייסבוק שבו פנו לציבור הרחב וביקשו את עזרתו באיתור קרוביו של לוי. עד מהרה הגיע המידע הנכסף והתברר כי ללוי, איש האצ"ל, יש משפחה ענפה. אומנם הוריו ואחיו נפטרו זה מכבר, אך אחייניו הרבים צפויים להגיע לסיור ולאזכרה.