יוסי צור, אביו של אסף צור, שנהרג לפני שהגיע לגיל 17 בפיגוע בקו האוטובוס 37 בחיפה בשנת 2003, יוצא למאבק חייו. המטרה: למנוע את שחרורו של מוניר רגשי, שהורשע בסיוע לרצח 17 אנשים באותו פיגוע ונידון למאסר עולם. עונשו נקצב ל־20 שנה והיום הוא אמור לעמוד בפני ועדת שחרורים.
צור טוען כי הסיוט הגדול ביותר שלו הוא לראות את רג'בי יוצא לחופשי ומסתובב ברחובות חיפה. "איני יודע איך אני אגיב ואתנהג אם אראה אותו עובר מולי בקניון או ברחוב, במיוחד אם תהיה לו אישה ומשפחה וילד, כאשר הילד שלי נמצא בקבר ואין מי שייתן לו קיצור שליש, ואין מי שייתן לנו קיצור שליש מהעונש שבו אנחנו חיים".
צור מבהיר כי הוא וחבריו פועלים עכשיו כדי למנוע את השחרור המוקדם. "אני לא רוצה לראות אותו יוצא מהכלא וחוזר לחיפה בעוד שבע שנים או שבעים שנה. אחרי שהוועדה תדחה את בקשתו, יהיו לנו שבע שנים כדי להפוך את המדינה ולדאוג לכך שישללו ממנו את אזרחותו ויגרשו אותו לעזה, ללבנון או לכל מקום אחר שבו לא נאלץ לראות אותו".
בפוסט שפרסם צור בפייסבוק, ושזכה לאלפי לייקים ושיתופים הוא כתב: "אנו זוכרים את קו 37. מוניר רג'בי גר בחיפה למעלה מעשר שנים. עבד כרפד וחי את חייו, לא סבל מכיבוש ולא עמד במחסומים... הוא גוייס לחוליית הטרור שהוציאה לפועל את פיגוע אוטובוס קו 37 במרץ 2003, שבו נהרגו שבעה עשר יקירינו. השבוע הוא יגיע לוועדת השחרורים ואסור לאפשר לוועדה לחשוב אפילו על שחרורו. הוא חייב להישאר בכלא עד השניה האחרונה של מאסרו".
עוד כותב האב: "אין לנו אפשרות להביא לפני הוועדה את שבעה עשר יקירינו שמוניר רג'בי אחראי למותם, אין לנו אפשרות, כי יקירנו נמצאים בקבר הקר מכוסה האבן. חייהם הסתיימו באותו היום ואילו חייו של רוצחם נמשכים ואפילו מקבלים עכשיו תקווה שיוכל לצאת לחופשי, לחזור לביתו, לפגוש מישהי שתהיה מוכנה לחיות עם המפלצת, להקים משפחה ואולי אפילו להוליד ילדים. עולם הפוך שבו הרוצח הופך קורבן והקורבנות ננטשים לאנחות".