הנשיא לשעבר שמעון פרס עבר התקף לב בגיל 92, ועם שחרורו מבית החולים אמר שמצבו "משופר ומשופץ". גבי גזית שוחח ב"רדיו ללא הפסקה 103FM" עם פרופסור אבי כספי, מנהל תחום הקרדיולוגיה במכבי שירותי בריאות, שאמר: "ברור שהוא יצא משם במצב טוב יותר ממה שנכנס, כי טיפלו לו בעורק כמו שצריך. היה לו עורק עם הצרות מסוימת, פתחו לו את העורק, אז הוא שב למצבו הראשוני".
"כיום קל יותר לעשות צנתור, אפילו בגילו של פרס, שגם עישן לא מעט שנים", הוסיף פרופסור כספי. "בטוח שהיו לו בדיקות תקופתיות, אבל בכל זאת הוא קיבל התקף לב. זה אומר שגם יכולת הניבוי שלנו היא לא מאה אחוז ויש דברים שקורים מ'עכשיו לעכשיו'. עצם העובדה שהצליחו לפתור את הבעיה שלו מוכיחה שטוב להיות במעקב. הקרדיולוגים אומרים שלא צריך למות היום ממחלת לב".
גבי גזית הציע לצנתר מראש ולתת מראש תרופות מרחיבות עורקים לכל מי שעובר את גיל 50 כדי למנוע מראש התקפי לב. "מסתובבים כרגע במדינה 100 אלף איש שבשנתיים הקרובות יקבלו התקפי לב", ציין. פרופסור כספי אישר את הנתון, ואמר: "אם צנתור היה דבר בלתי פולשני, בדיקה קלה שנעשית בצ'יק צ'ק, הרעיון הזה חכם. יש למערכת הבריאות ולמבטחים הרפואיים את כל האופציה והיכולת לעשות את בדיקות המנע, כדי לגלות את האנשים האלה, את רובם הגדול, ולטפל בהם לאו דווקא בצנתור. אפשר לגלות את הבעיה בזמן סביר, לפני שמגיע האוטם. הבעיה היא אצל הפציינטים, שלא כולם עושים את הבדיקות, ולפעמים גם אצל הרופאים".
"בן אדם צריך לקחת את עצמו בידיים, לעשות קודם כל בדיקה ראשונית ומקיפה, לראות מה קורה איתו", ייעץ הפרופסור. " בדיקת אק"ג פשוטה לא תביא את התוצאה, צריך גם בדיקת מאמץ. בדרך כלל הדבר החשוב ביותר במקרים האלה להערכה זו 'פרובוקציה' של מאמץ כדי לראות אם יש נתון לחשד בבעיה בעורקים. אם הכל בסדר, שיעשה תכנית הבראה שכוללת הפסקת עישון, דיאטה ופעילות גופנית".
"אני מכיר את אלה שפוחדים מהתוצאה של הבדיקה", אמר. "זה עניין של חינוך. צריך להכניס להם לראש שהיום הרבה יותר קל לעשות את הטיפול. אפשר לעשות צנתור הרבה קודם, ולא עם הגב לקיר בזמן התקף לב. טיפול ארוך טווח כולל דיאטה ותרופות להורדת שומנים ואיזון לחץ דם".