פרופסור בועז סנג'רו מהמרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן שוחח עם גבי גזית ב"רדיו ללא הפסקה 103FM" על הספק הסביר שנותר במשפטו של רומן זדורוב, שהורשע ברצח תאיר ראדה: "למדתי את פסק הדין לעומק. יש בו גישה חדשה יחסית, שבה נוקטים שני השופטים שהרשיעו, גישת 'המארג הראייתי', שגוברת בפסיקה על גישת 'הספק הסביר' המסורתית הקלאסית, וגורמת להרשעות של אנשים שצריך היה לזכות. אם יש ספק סביר משמעותי, שמעוגן בחומר הראיות, וההרשעה לא קרובה לוודאות, אנחנו אמורים לזכות, גם אם אנחנו חושבים שהוא אשם ביותר מ-50%, ולדעתי זה לא מגיע אפילו לשם".
"הגישה הנכונה היא של שופט המיעוט, השופט יורם דנציגר, לפיה אם נותר בסוף המשפט ספק, והפרקליטות בעזרת המשטרה וחומר הראיות, הפכו כל אבן, ולא מצליחים להסיר את אותו ספק בעזרת ראיות תקפות, אז צריך לזכות", אמר פרופ' סנג'רו. "אין לי הוכחות שהוא לא ביצע את זה", "אבל כל הרעיון במשפט הפלילי שמי שצריך להוכיח את האשמה זו התביעה. פה, לדעתי, יש ספקות כבדים, שמובעים מפסק הדין של השופט דנציגר, ופה לדעתי צריך לזכות. עדיין אני מלא הערכה לשני השופטים האחרים. לכן למדתי טוב טוב כל מילה שכתבו, והם לא שכנעו אותי. מסע הדה-לגיטימציה נגדם בציבור הוא מוטעה מיסודו. הם ראויים לאמון שלנו, הם בהחלט מנסים להגיע לתוצאה הנכונה. אני חולק על חלק מהתפיסות שלהם את המשפט הפלילי וחושב שחלקם טועים, אבל חייבים לכבד אותם".
"יש הרבה ליקויים בשיטה הפלילית בישראל, אחד מהם שהוא שמרשיעים ברוב דעות", הוסיף הפרופ'. "בשיטה שיש אין כמעט זיכויים צריך היה לקבוע שאם יש שופט בדעת מיעוט שמזכה בגלל ספק סביר, אז צריך לזכות. כחברה היינו רק מרוויחים מזה. "בארצות הברית זדורוב היה הולך הביתה", ציין גזית, וסנג'רו הסכים איתו: "הבעיה הענקית שמציפה ההרשעה של זדורוב היא שמרשיעים אצלנו על סמך הודאה בלבד, בנוסף לעוד כמה דברים קטנטנים שבית המשפט העליון הגדיר אותם 'קלים כנוצה'. יש היום מחקרים מהעולם שמראים שגם חפים מפשע מודים, מכל מיני סיבות. לגבי הפרטים המוכמנים, עשו מחקר באמריקה על עשרות תיקים שהיו בהם הודאות שווא - כפי שהוכיחו בדיקות די אן איי - כשברוב עצום מאותם תיקים היו פרטים מוכמנים. המסקנה היא שחוקרי המשטרה, במודע או לא, מלמדים את הנחקר בשאלות שלהם גם את הפרטים המוכמנים".
"אנחנו כחברה צריכים להחליט אם אנחנו רוצים להרשיע חפים מפשע, ולכן צריך לקבוע כלל שהודאה אינה מספיקה וצריך גם ראייה משמעותית, אובייקטיבית ועצמאית, שהיא לא הודאה, שחזור או שקרים שלו", אמר פרופ' סנג'רו. "כמו כן צריך לקבוע שלא ניתן להרשיע על סמך ראייה יחידה כלשהי, כי יש אחוז מסוים של טעויות. הכלל צריך להיות שצריך לפחות שתי ראיות משמעותיות כדי להרשיע".
הפרופסור התייחס לעתידו של זדורוב: "האפשרות הריאלית שלו היא לא דיון של העליון בהרכב שופטים מורחב, אלא משפט חוזר. אבל בשביל זה צריך שתימצא ראייה חזקה חדשה שתצביע על חפותו, שבינתיים לא קיימת. אולי היא תתגלה בעתיד. זה קורה, למשל, כשחוקר משטרה שיוצא לגמלאות מתוודה על משהו לא בסדר שעשה. בשביל זה צריך נס".
ערך: אסף נבו