לרגל ציון יום השואה הבינלאומי שוחח ניסים משעל ב"רדיו ללא הפסקה 103FM" עם ניצול השואה יצחק סל שסיפר על מצבו הכלכלי העגום: "אני מקבל 2,200 שקל בחודש כניצול שואה נכה, ומביטוח לאומי עוד 1,600 שקל, ומזה, 3,800 שקל בחודש, אני צריך לחיות. יש לי תנור אבל אני מחמם פעם כן ופעם לא בגלל החשמל. אני מפעיל אותו שלוש פעמים בשבוע בכל פעם לכמה שעות. האוכל שלי דל ואני אוכל בבית תמחוי. אני אוכל בבוקר ובצהרים, ובערב אני שותה כוס קפה עם פריכית אורז. אין שום צדק. שכר המינימום הוא 5,100, אבל אני חי בלחץ. אחרי שהכירו בי כנכה וניצול שואה, הורידו לי מהביטוח הלאומי קרוב ל-1,200 שקל, ואני עוד משלם להם כל חודש. למרות הכל אני לא מבקש עזרה ולא ביקשתי".



"המצב הזה, ואפילו יותר גרוע, מאפיין את כל ניצולי השואה", הוסיף סל. "למה הממשלה היא הקבלן של הטיפול והניצולים הם העובדים הזרים שמקבלים את הכסף?" 

משעל: "בושה, פשוט בושה, זה לא ייאמן. מה, אנחנו השתגענו?! אני מתבייש כאזרח ישראלי ממה שקורה אתכם" 
"מה זה יעזור שתתביישו?", ענה לו סל, "לא הגיע הזמן שאזרחי ישראל יתעוררו וחברי הכנסת ילכו הביתה ויתנו מקום לאנשים יותר צעירים?"


משעל צירף לשיחה את חבר הכנסת איציק שמולי מ"המחנה הציוני" ושאל אותו: "אי אפשר לעורר את כל חברי הכנסת? המדינה לא יכולה לתת 5,000 שקל לניצולי השואה?"
שמולי: "יש לי הצעת חוק שאומרת להצמיד את קצבאות ניצולי השואה לשכר המינימום. יש עכשיו תקופת זמן של 10 שנים שבה המדינה חייבת להתעורר. תקציב המדינה הוא קרוב ל-400 מיליארד שקל. העניין הוא סדרי עדיפויות, אם יבוא שר האוצר ותבוא הממשלה ותאמץ את הצעת החוק ותגיד שהיא רוצה לשנות את היחס לניצולי השואה מהקצה אל הקצה, אז זה הכל עניין של החלטה.

"אני מצפה משר האוצר, שמחשיב את עצמו חברתי, ולפעמים אכן מתגלה ככזה, לקחת את הנושא הזה ולהרים אותו, לאמץ אותו. איך במשך כל כך הרבה שנים הסכמנו לבושה הזאת, שהם מסתובבים פה רעבים וקופאים מקור".

"התיאורים מחרידים", הוסיף ח"כ שמולי, "היחס של מדינת ישראל לניצולי השואה לא משתנה, והוא חוסר צדק. רק בחודש האחרון קיימנו דיונים בכנסת על סגירת בתי תמחוי לניצולי שואה, על התמודדות עם כל החאפרים שמסתובבים ליד ניצולי השואה ועושקים אותם. אין הצדקה לכך שהם צריכים לאכול בבתי תמחוי, זה מזעזע.

"יום השואה הבינלאומי בשנת 2016, וקשישים רועדים מקור. אחד מכל שלושה קשישים נמצא מתחת לקו העוני, לפי הנתונים הרשמיים של הקרן לרווחתם של ניצולי השואה. זה הפעמון שמצלצל ומדינת ישראל צריכה להתעורר. המחדל הוא של כל ממשלות ישראל. כל יום נפטרים 40 ניצולי שואה, חלקם בתחושת עלבון, כעס ואכזבה מהיחס של המדינה אליהם. אי אפשר להשלים עם הזוועה הזאת, חייבים לשנות את הפרדיגמה. מדינת ישראל מתישה אותם בטפסים ובירוקרטיה משום שהיא חוששת שחס וחלילה, אם היא תעזור לכלל ניצולי השואה בלי הגדרות וקריטריונים, אז 5% שמקבלים את ההטבה 'יתפלחו' והם לא באמת ניצולי שואה".