בשורה מעודדת לעובדים: ועדת העבודה, הרווחה והבריאות אישרה הבוקר (שני) את התיקון לחוק של ח"כ רחל עזריה (כולנו) להגדלת מספר המינימום של ימי חופשה לשכירים. לפי התיקון שאושר, מספר ימי החופשה יגדל מ-10 ימים ל-12 ימים. זה התיקון הראשון להגדלת ימי החופשה שאושר מאז נחקק "חוק חופשה שנתית" בשנת 1951.


חוק חופשה שנתית קובע שלעובד מגיעים שבועיים חופש בשנה עד לשנה החמישית במקום העבודה. לאחר השנה החמישית עולה מספר ימי החופשה באופן הדרגתי עד שמגיע ל-28 ימים לאחר 14 שנה (כולל סופי שבוע). החוק התאים לתקופה שבה עובדים עבדו אצל מעסיק אחד במשך עשרות שנים, וכך לאחר מספר שנות עבודה הגיעו לכמות סבירה של ימי חופשה. הורים לילדים בגילאי בית הספר כבר היו לאחר כעשור במקום העבודה, והיו להם ימי חופש לקחת עם הילדים.
 
המציאות כיום היא אחרת, כי שוק התעסוקה השתנה. ילידי שנות ה-70 וה-80 אינם נשארים אצל אותו מעסיק יותר מ 3-4 שנים, וכך נשארים עם אותם שבועיים (10 ימי עבודה) חופש למשך שנים רבות. בשאר מדינות הOECD עדכנו את מספר המינימום של ימי החופשה לשלושה וארבעה שבועות, בהתאם לשינויים בשוק התעסוקה.
 
התיקון לחוק עבר היום בתיאום עם משרד הכלכלה, משרד האוצר ומשרד התיירות בהתאם להחלטת ועדת שרים לענייני חקיקה. כמו כן, התיקון התקבל בהסכמת ההסתדרות ונשיאות הארגונים העסקיים. 

ח"כ עזריה הסבירה כי החוק הזה בא "לתקן במעט את שני האתגרים המרכזיים שהוצגו אתמול בדו"ח ה-OECD הסוקר את כלכלת ישראל - פריון נמוך ופערים כלכליים". היא הוסיפה כי "אנחנו עובדים יותר שעות מהממוצע במדינות ה-OECD אבל הפריון שלנו מהנמוכים ביותר. ישראל היא המדינה עם הכי מעט ימי חופשה ב-OECD, ואנחנו רואים קשר בין שעות וימי עבודה העודפים ולפריון הנמוך. בישראל אנחנו עומדים על מינימום של 10 ימי חופשה בעוד שבשאר מדינות הOECD המינימום עומד על 20-15 ימי חופשה בשנה, כך שעוד יש לנו דרך ארוכה".