פרשת השחקן משה איבגי נחשפה לאחר טענות של שש נשים כי הוא הטריד אותן לכאורה מינית במהלך העשור האחרון. עו"ד מורן סמון, יושבת ראש הוועדה לתלונות שווא בלשכת עורכי הדין, שוחחה היום (רביעי) לגבי גזית ב"רדיו ללא הפסקה 103FM" והתייחסה לפרשה כתופעה: "הגענו למצב אבסורד בישראל 2016, שבו אדם קודם כל הוא אשם. העלו אמירות מהאוב, חלקן מלפני עשר שנים, נשים שמילאו פיהן מים ורק עכשיו רצות וכותבות ומתראיינות כדי לקבל עבודות. מי שלא ניגשת למשטרה - תחסכו מאיתנו את כל המידע שפרסמתן כדי לקבל עבודות. בכל מקרה היה צריך ללכת למשטרה ולא לפרסם כתבה".
"אנחנו נמצאים במצב, בישראל 2016, שבו נורא קל להרוס חיים של בן אדם", אמרה עו"ד מוסר. "צריך לסמן אותו כמטרה ממוקדת, ולירות ישר למטרה. לא צריך ראיות, להפך, הוא צריך להוכיח שהוא לא עשה כלום. גם אם אחר כך סוגרים את התלונה, אף אחד לא יעמיד את אותן נשים לדין כרגע, למרות שהן פוגעות בפרטיות וזה גם פלילי וגם עוולה אזרחית. יש פה הבעת חוסר אמון מוחלטת במשטרה וצריך לחשוב איך מחזירים לה את האמון".
"צריכות להיות סנקציות"
כמו כן פנתה עו"ד סמון לנשים שהתלוננו: "אני קוראת לכל שש הנשים שהתעוררו והחליטו היום שמשה איבגי הטריד אותן, לגשת עכשיו למשטרה ולהתלונן. נכון שכאשר שנשים הולכות היום למשטרה היחס אליהן מחפיר, וקודם כל הן צריכות להוכיח את אמיתות התלונה, אבל בישראל 2016, שהפכה שמרנית יותר, אין דרך אחרת. הקלות הבלתי נסבלת שבה במחי מקלדת או בראיון הורסים חיים של בן אדם, צריכה להיפסק, וצריכות להיות סנקציות. צריכה להיות חקיקה בנושא ואנחנו עובדים על זה בלשכת עורכי הדין יחד עם הכנסת כדי להביא למיגור התופעה".
"נשים הבינו שיש היום יותר השלכות למי שמוסרת מידע כוזב למשטרה", הסבירה עו"ד מוסר. "הרבה יותר פשוט מלהגיש תלונה במשטרה זה הסטארט-אפ החדש בשוק - לגשת לכתבים ולרשתות חברתיות, ולטעון את מה שהן טוענות, בלי להצדיק, בלי להוכיח ובלי להראות. ההתנהלות הזו שגויה, משום שנשים שממשיכות עם האג'נדה לפיה נשים לא יכולות לגשת למשטרה ולהתלונן, למעשה פוגעת דווקא בנשים שסובלות מאלימות, מהטרדה מינית ומעבירות מין, וצריכות את הסיוע הזה".
גזית ציין שבפרשת איבגי נעשה שימוש בבדיקות פוליגרף, בניגוד לפרשות הקודמות שהתפרסמו בתקשורת. עורכת הדין סמון הסתייגה ואמרה: "כמשפטנית אני לא יודעת מי שלח אותן לפוליגרף ומאיזו סיבה, מי ניסח את השאלות, שהן מאוד ממוקדות, ומה האינטרס שלו, באיזה מכון נערכו הבדיקות, ומתי הן נערכו. אם התלונות היו טריות אפשר היה לבדק אותן ברוח התקופה, אבל אם זה עשר שנים אחרי המעשה, יש מחקרים שמראים שניתן לשתול במוחו של אדם 'זיכרון סובייקטיבי', וככל שחולף יותר זמן מיטשטש הקו שבין המציאות לדמיון. יכול להיות שסצנה מהצגה נחרטה בזיכרון ובאה לידי ביטוי בפוליגרף, אי אפשר לדעת. לכן אני לוקחת את הבדיקה הזו בעירבון מוגבל. קיימת היום הצעה מקוממת של משטרת ישראל להאריך את תקופת ההתיישנות ל-20 שנה".