טל ואביעד על הדור שקדם לאיבגי: מפעל סקס נצלני של ליקוט נערות ובעילתן

תוכניתם של טל ואביעד הבוקר (שלישי) ב-99FM הוקדשה לשיחה על סנגוריו של משה איבגי, אותם אנשי תיאטרון ובמה שהתבטאו ציבורית לטובתו של השחקן המוכר, בפרשיית המתלוננות על הטרדה מינית לכאורה מצדו. לדברי טל ברמן, "טוב שאשה הגישה תלונה במשטרה נגדו. מדובר בזו ששלחה בעבר מכתב לתיאטרון חיפה, שלא טופל. צריכה להימצא אחריות פלילית בתוך הסיפור הזה. צריך שזה יטופל באופן מקצועי ככל האפשר, גם אם על ידי המשטרה, שחלק גדול מניצביה מטרידים מינית בעצמם, ועל ידי בתי המשפט, שחלק משופטיו משפילים את המתלוננות על תקיפה".

עוד הוסיף אביעד קיסוס, "אין דבר עצוב ופתאטי יותר מהנאום הקטן שאיבגי עשה על במת התיאטרון כדי לסנגר על עצמו, הוא הסנגורים שהוא בוחר לו מבחוץ. זה מצעד איוולת. כל יום טיפש אחר קם לסנגר על איבגי. וכל אחד אומר שטויות גדולות יותר מקודמו. היה מגיב שאמר על שחקנית שהתלוננה שהיא "שווה הטרדה", ואתמול (שני) היה אלכס אנסקי, שהתראיין לניב רסקין בגלי צה"ל, ואמר: 'זאת מדינה ללא גבולות פיזיים, ערכיים וחברתיים בין אדם לחברו', שזו אמירה נכונה, אבל מכאן הוא המשיך לומר 'אני כבר לא יודע מה מותר ומה אסור, יש כאן 200 גוונים של אפור. נשיקה בין שחקנים קורית כמעט בכל חזרה'. ענה לו רסקין בחוכמה: לנשק בחורה בכוח זה לא אפור".
 

קיסוס החל להגביר את קולו: "אין כאן 200 גוונים של אפור. הניסיון להפוך את עולם התיאטרון לכזה שאין בו גבולות, להציג אותו כך שכל התעשייה הזאת מנוהלת על אנרגיה מינית בלבד, כאילו החירות האמנותית היא לגיטימציה לחירות מינית, זו מזינה את זו וחוזר חלילה - נאלח. זה לא עובד ככה, אין 200 גוונים של אפור, יש הרבה לבן. יש המון שחור. אולי שני גוני אפור מחברים ביניהם".
 

שני השדרנים פנו לקהילת הגברים שהטרידו מינית: "לכל הגברים התוקפניים, בואו נסביר לכם משהו שההורים שלכם לא טרחו להסביר אצלכם - גווני האפור במוח שלכם, זה אצלכם. ההבדל בין לחשוב לבין לעשות הוא חד משמעי, הוא הבלתי אפור בעליל. הניסיונות שלכם להצדיק מעשים באמצעות פנטזיות מיניות מעידים בעיקר על כך שאתם נורא לא אינטליגנטים".
 

קיסוס המשיך: "גם תגובתו של אלכס אנסקי איכזבה. כל הגברים האלה משנות ה-70, השייכים לימים שבהם דן בן אמוץ היה מפתה ילדות, מעבירים שיעורים על התנהגות נאותה. מהאנשים האלה נקבל שיעורים? זה משהו שהולל בעבר, בוהמה כזאת של אמנים, יוצרים, כותבים משוררים, כשבפועל זה היה מפעל סקס נצלני של ליקוט ואיתור נערות צעירות והכפפתן ובעילתן באופן סדרתי. השעון מורה 2016 - הגיע הזמן שתסתמו את הפה שלכם. כולם. דביר בנדק אמר: 'אני מתפשט בפני עשרות מלבישות ביום. אני מקווה שאף אחת מהן לא תחליט שאני מתערטל בפניה'. הוא כאילו אומר שכל המתלוננות כל כך גחמניות - שלך תדע מאיפה זה יבוא אליך".

קיסוס הוסיף: "בנדק מציג זאת כך שהנשים הן המשוגעות הנקמניות הבלתי צפויות, שיום אחד אחת ישתגעו ויחליטו שזו הטרדה. איזו השפלה כלפי מלבישות שעבד איתן. הוא כאילו אומר שתחום ההלבשה לחלוטין מיני, שהמלבישה נמצאת בו כדי שגברים יתפשטו לידה, כאילו המקצוע שלה, להלביש - עוסק כולו בהתערטלות".

ברמן סיכם: "אני כל יום לובש ומחליף חולצה ליד מלבישה, ולא היתה בזה שום נגיעה מינית. אין תחומים אפורים - יש הסכמה ואי הסכמה, תחומים אפורים זה הקש האחרון של הגבר התוקפני".