דנה ספקטור ורן שריג שוחחו בתוכניתם "דנה ספקטור ורן שריג" ב- "רדיו ללא הפסקה 103FM" עם גילה אלמגור, על כך ש"הצל", יואב אליאסי, מאיים עליה בתביעת דיבה, בעקבות דברים שאמרה בראיון ב"מעריב". "מישהו שנראה כמו הצל ירק עלי", סיפרה. "נכנסתי למונית מול סינמטק תל אביב. הופיעו שני בריונים, אחד עם כל הקעקועים, עם הכובע והכל, ונראה כמו הצל. והוא אומר לי 'את אוהבת ערבים!' וירק לכיוון שלי. אבל לא פגע, לא הצליח, תודה לאל. והנהג היה כל כך נרגש שאמר לי בואי נתפוס אותו. זה היום שהתחילו הדקירות, יום נורא בירושלים, והיה קשה למצוא שוטר בתל אביב. אם זה הוא, אז שיתבייש, ואם זה מישהו שדומה לו, אז שיתבייש גם כן. אני חושבת שזה הוא, מהתמונות, מהצילומים. אני יודעת שהוא שונא אנשים כמוני. אבל אני לא רוצה להסתבך עם זה".





ספקטור ושריג עדכנו את אלמגור שהצל (אליאסי) מאיים לתבוע אותה תביעת דיבה. והיא הגיבה: "מה הוא תובע אותי דיבה? לא ידעתי. אם זה לא הוא אז טעיתי, אם זה הוא שיבקש סליחה. הוא טוען שאני מסיתה? חריף מאוד. אבל איך זה בכלל התגלגל לזה? מה שאמרתי לעיתונאי שראיין אותי, זה שמדובר במישהו שנראה כמו הצל, בפירוש, כי עד לרגע זה אני לא בטוחה שזה הוא. אם אני פגעתי במישהו אני אבקש סליחה".



שריג וספקטור הזכירו לאלמגור בהמשך שסיפרה שסיימה הצגה בתיאטרון וראתה את חבריו של הצל בכיכר 'הבימה', עם שרשראות ברזל, "מחפשים שמאלנים כמו שבגרמניה חיפשו יהודים", לדבריה, והיא אישרה: "כן זה היה בתקופת 'צוק איתן'. זה היה מראה נורא, עם שרשראות ברזל הסתובבו בריונים, מה זה? אבא שלי נרצח לפני שנולדתי, על ידי ערבי, אז מה, אני ארדוף ערבים כל החיים? אני שונאת בני אדם רעים, ואוהבת בני אדם טובים, ומי שרע, רע, שלא יתקרב לרדיוס שלי. אני רוצה לחיות בין אנשים ראויים".



"הלכתי למשטרה והגשתי תלונה נגד 'אם תרצו' ונגד הטור באתר NRG, בו נכתב שאני צריכה לכתוב צוואה. לא פחדתי, אבל כעסתי, התעצבתי נורא", אמרה אלמגור. "מי שמקלל אותי בקללות נוראיות הוא לא אדם אינטליגנטי. גם המציאו בטוקבקים דברים שאין להם ידיים ורגליים. אי אפשר לנשום בארץ הזאת. אלה ימים קשים, אפלים, עצובים. אין כמעט חלקה טובה שלא נוגעים בה. אני לא מבינה איך זה התגלגל מהר כל כך. מה היה רע לבני אדם בארץ הזאת שהיה חופש לדבר? דמוקרטיה היא דמוקרטיה ואתה יכול לחשוב את מה שאתה רוצה ולהתבטא, ליצור ולהגיד את מה שאתה רוצה. לא מוצא חן בעיניך? תשב בבית, אל תבוא ואל תקנה כרטיס".



ערך: אסף נבו