פוסט רומנטיקה: כך עברה זירת החיפושים אחר בני זוג לקירות הפייסבוק

"'אתרי היכרויות לא באים בחשבון', 'בפאבים לא מוצאים אהבה', 'לא מאמינה בשידוכים'. זו לירון היועצת שלי, והיא בחורה בררנית שאין לתאר. מאחורי החיוך המתוק עומדת שדה חריפה ומוכשרת שכבשה אותנו מזמן, אך לצערנו עוד לא נכבשה. היום, לרגל יום הולדתה ה־34, החלטתי שאני חייבת לעשות משהו שיביא אותה לחופה. שמעתי שהפייסבוק כבר 'חיתן' הרבה אנשים, אז מי יודע, אולי מפה תבוא הברכה. מזל טוב לירון! אוהבים אותך ובעזרת השם ביום ההולדת הבא נעלה תמונה שלך לובשת לבן. נ.ב מתנצלים על הפדיחות, לא השארת לנו ברירה".

את הפוסט הזה העלתה לפייסבוק לפני כמה חודשים לא אחרת מאשר שרת התרבות מירי רגב, שגם היא החליטה לפנות לרשת החברתית כדי לשים קץ לרווקות של העוזרת המסורה שלה לירון. הרשת הגיבה מיד, והיו לא מעט גולשים שטענו שלא חייבים לשדך את כולם בכוח. אבל רגב לא לבד: פוסטים ואפילו אתרים של אנשים שמנסים למצוא זוגיות הופכים יותר ויותר נפוצים ברשת. מאחורי חלקם עומדים רווקים ורווקות שעייפו מאתרי היכרויות ולא מתביישים לבקש מחברי הפייסבוק שלהם למצוא להם מישהו לאהוב.

"פרסמתי עבור חברה בעמוד שלי", מספרת תמר, בת 38, נשואה מאזור הצפון. "היא לא ידעה, עשיתי את זה מוגבל לצפייה לחברים שלי בלבד והשתמשתי בהגדרות פרטיות כדי לחסום את זה בפניה. כתבתי שדרוש רווק, בגילים כך וכך. זה עבד היטב. היו לא מעט פניות. אחרי שפנו אלי, אמרתי לה: יש לי מישהו להכיר לך. תכלס, מה זה משנה אם אני שואלת אותה ישירות או שאני כותבת פוסט כללי: מי רוצה להכיר מישהי? בסוף היא יצאה עם שניים מהפונים. אני חושבת שזה יותר טוב מאתרי היכרויות שבהם את לא יודעת כלום על הצד השני, שאין אבא ואמא לבן אדם. חברה שלי יצאה עם מישהו מאתר היכרויות, שכל דמיון בין מה שהוא סיפר למציאות הוא ממש, אבל ממש מקרי. ככה את יודעת שלפחות מישהו מכיר אותו והוא לא נשוי או משהו. אני ממליצה על זה בחום, כי לפחות יש לכם משהו משותף כבר . זו אחלה מדיה פרסומית".

תמר אומרת שהיא תשתמש שוב ברשת החברתית כדי לחפש בן זוג לחברה נוספת. "חברה פנתה אלי היום ושאלה אם יש לי מישהו להכיר לה", היא מספרת. "אמרתי לה שאני יכולה לשאול בפייסבוק. היא שאלה אותי: 'לא עשית את זה כבר?' אמרתי לה: כן, אבל בשביל מישהו אחרת. וחוץ מזה, יש לי ארסנל של חברות רווקות או גרושות שישמחו תמיד להכיר מישהו".

גם איש התקשורת והסופר יובל אברמוביץ' העלה בנובמבר האחרון פוסט עם תמונתה של שירן, גרפיקאית בת 29, ש"החלום שלה הוא למצוא בן זוג", כדבריו. "בגלל שהיא קצת נבוכה מלכתוב בעצמה היא הרשתה לי לכתוב עבורה", כתב אברמוביץ' בפוסט. "אם אתם גברברים חמודים שרואים את עצמכם מתאימים ומעוניינים להיפגש איתה לקפה, תכתבו לה. גם נשים שהיו במצב דומה מוזמנות לפנות ולחזק. או סתם כל מי שיש לו טיפ זהב לאיפה מכירים בחורים טובים. והכי חשוב לשתף לשתף לשתף... שמיליוני גברברי פייסבוק ייחשפו".

"לא מעזים, לא מצליחים"

"הגיע שלב שנמאס לי להעמיד פנים שחיי הרווקות שלי הם אושר אחד גדול", מספר יניב, בן 35, גרוש. "לא שאני שולל את הרווקות, זה בהחלט יכול להיות מעולה בשביל חלק מהאנשים, אבל לי זה לא היה טוב. ראיתי שאני יוצא עם בחורות מכל מיני אתרים וזה לא זה. יש נטייה באתרים האלו לשקר קצת. בחורות שמות תמונות לא עדכניות, גם בחורים, כל אחד מספר על עצמו את המיטב, גם בשיחה ראשונה הרבה פעמים אנשים מאוד משתדלים, ואז מגיעים לדייט ראשון, והאדם שמולך הוא לא באמת מה שהוא תיאר באתר ההיכרויות. כאן יש הזדמנות אחרת. החברים שלך ושלה שמכירים אתכם קצת יותר לעומק יכולים לעזור".

מדוע החלטת לפרסם דווקא בפייסבוק?

"קפצתי למים. יש לי הרבה מאוד חברים ועוקבים בפייסבוק, אבל זה לא היה קל. בפייסבוק יש לנו נטייה להאדרה עצמית. אנחנו מוכרים דימוי, תמונות ממסעדות, טיולים, כל מיני הרפתקאות. החיים שלנו דבש. ודווקא שם החלטתי לפרסם פוסט מאוד חשוף, שאני מחפש בת זוג".

איך היו התגובות?

"רוב התגובות היו מאוד טובות. אנשים הגיבו ב'מומלץ' או 'בנות, כדאי לכן' והפיצו ופנו אלי בפרטי כדי להכיר לי חברות שלהן. מצד שני, היו גם כמה חברים ששאלו אם באמת אין לי דרך אחרת להכיר ואם אני לא חושב שיצאתי פתטי".

יצאת פתטי?

"ממש לא. עובדה שאחרי הפוסט הכרתי ויצאתי עם כמה נשים מאוד איכותיות, אחת מהן היא החברה הנוכחית שלי. מי שלא מעז לא מצליח".

"נמאס לא להיות אמיתי"

הפרסום בפייסבוק עובד? כנראה שכן. קבוצת "בחורים שווים בין חברות", למשל, מונה היום כבר מעל 15 אלף חברות. מדובר בקבוצה סגורה שהכללים שלה ברורים מאוד: "אם יש לכן ידיד שווה שצריך שידוך, פה זה המקום למצוא לו. בקבוצה זאת חברות בנות שרוצות למצוא בחור שווה עם המלצות מחברה.

לכן אם יש לכן ידיד, פה זה המקום לפרסם את המציאה, פשוט תעלו פוסט עם תיאור של הידיד והחברות בקבוצה שחושבות שהוא מתאים להן יפנו אליכן”.

לקבוצה הזאת יש כמה חוקים נוקשים שמיועדים למנוע ממנה להפוך לעוד אתר היכרויות. כך למשל, אין כניסה לקבוצה לבחורים, כל מי שנמצאת בקבוצה היא בחורה שאכן מכירה את הבחור ממקור ראשון, אין להשמיץ בחורים שיצאתן איתם בעבר או שאתן מכירות בפומבי ובתוספת שמם, הבחורה המפרסמת אחראית על השידוך ולכן מחובתה לעשות את הקשר בין הידיד לחברה מהקבוצה, אם החברה יצאה עם בחור והקשר הסתיים, אין לבוא בטענות כלפי החברה שהמליצה בפומבי ועוד.

"פרסמתי בחור מקסים שאני מכירה ממש טוב", מספרת ג', רווקה שחברה בקבוצה. "מאחר שזו קבוצה סגורה לא חששתי, וזה כמובן היה באישורו של הבחור, אחרי שהסברתי לו את חוקי הקבוצה. כתוצאה מהפרסום הוא מצא בת זוג. אומרים שמי שמשדך שלושה שידוכים זוכה לגן עדן, אז יש לי כבר שליש".

את ממליצה לחברים על חיפוש בן זוג ברשת החברתית?

"כן, אבל אני אישית אמליץ רק בקבוצות סגורות. אני לא חושבת שרוב האנשים בנויים לפרסם סטטוס פומבי כי הם חושבים שזה יוציא אותם רע, כאילו הם נואשים. אבל ברצינות, יש מישהו שלא יודע שאתם רווקים ומחפשים? לפחות בקבוצה שלנו או בפוסט אישי אנשים יודעים שאתם רציניים ובאמת רוצים זוגיות".

אבל לא רק פוסטים אישיים או של חברים מופיעים ברשת כדרך למציאת זוגיות. יש גם כאלו שפותחים עמוד פייסבוק ייעודי לחיפוש ואפילו אתר אישי לחיפוש בת זוג. לא כולם משיגים את המטרה, כמו למשל האתר "עוד לא נשוי", שפעיל כבר מ־2007, והבחור שמפעיל אותו עדיין לא התחתן.

"יש משהו משמח ומרענן בידיעה שאתרי ההיכרויות הם כבר לא רלוונטיים עבור כולם", אומרת ד"ר רבקה נרדי, סופרת, מטפלת אישית וזוגית, מרצה ומנחה, שספרה "כל יום ב־ 11:15" עומד לצאת בקרוב.

בין היתר, ד"ר נרדי כתבה ספר בשם "נשים חסרות מנוח" (הוצאת פרדס), שעוסק במחקר על היכרויות ברשת. "כמעט כל אישה וגבר פנויים מכירים את אתרי ההיכרויות: הנגישות, הפניות, הטלפונים, הדייטים. ואז תחושת הכלום שמגיעה בדרך כלל, ההתעייפות מהחיפוש", היא אומרת. "סיפרה לי צעירה שבסיומו של דייט די מוצלח הייתה חוזרת הביתה ונכנסת למחשב, לאתר ההיכרויות, כדי לגלות שהדייט שלה גם הוא כבר שם. צריך לומר שאתרי ההיכרויות שניצלו את הטכנולוגיה בצורה חכמה יכלו להיות מצוינים, אבל הנשים והגברים שנעזרו בהם הפכו אותם לא פעם לזיוף ואכזבה. כי מה שקרה שם היה בעיקר ניסיון לשחק אותה. במילים אחרות: לא להיות אמיתי. אז כנראה נמאס לא להיות אמיתי, מה גם שזה ממש לא עובד. והנה קמו נשים וגברים מספיק אמיצים ומציעים דרך חדשה. להציג את עצמנו כפי שאנחנו: מחפשים זוגיות, אהבה, חברות. כן, זו חשיפה, כי אדם האומר בגילוי לב למה הוא זקוק חושף את הבטן הרכה שלו, מעשה שלא ייעשה בחברה כוחנית כשלנו. אבל דווקא מהלך כזה הוא הביטוי של אומץ ויושרה. אומץ - כי זה לא הדבר הנורמטיבי, ויושרה - כי אין מה להסתיר. הצהרה ישירה על צורך בזוגיות משקפת אמת אוניברסלית שמיליונים שותפים לה. אגב, אני מאמינה שבין רבבות הפנויים והפנויות מצויים נשים וגברים שמחכים לסוג כזה של היכרות. יכולים לצמוח ככה מפגשים יפים ואמיתיים, שגם אם לא יובילו לזוגיות, הם יהיו משמעותיים מהבחינה האנושית".