ספק אם מישהו בקבוצת איגרא חשב שהמאבק על הקמת מלון בעמק ססגון שבבקעת תמנע, שמורת הטבע של תמנע, יימשך כעשור מרגע אישור התוכניות המקוריות, אבל בשנת 2016, עשר שנים לאחר אישור התוכנית שהגישה הקבוצה, טרם הונחה אבן הפינה של מתחם המלונות שאותו תכננו להוציא אל הפועל.
מאבק עיקש של קבוצת פעילים קטנה שחברו לארגוני סביבה הצליח למנוע בינתיים את הקמת המתחם ולהכריח את קבוצת איגרא לשנות את התוכניות הראשוניות לטובת מתחם קטן וצנוע יותר. כחלק ממאבקם ערכו הפעילים של העמותה להצלת עמק ססגון בשנים האחרונות הפגנות ופעילויות הסברה וצברו אלפי תומכים, כמו גם מעל 46 אלף חתימות על עצומה ציבורית להצלת העמק. לדבריו של ערן שפירא, פעיל בעמותה להצלת עמק ססגון וממובילי המאבק, אלפי אנשים התקשרו לסייע ולתמוך במאבק. "רוב התומכים הם אפילו לא תושבי האזור", הוא אומר. העמותה גם הקימה במהלך השנים מאגר של חוות דעת ממומחים במגוון תחומים השוללות את הבנייה בתמנע.
בדיון שנערך אתמול על גורלו של עמק ססגון בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום של משרד הפנים, דחתה הוועדה את אישור התוכנית והעניקה למשרד להגנת הסביבה ארכה של כחודשיים על מנת ללמוד לעומק את התוכנית העדכנית והשלכותיה ולהגיש לוועדה חוות דעת סביבתית. זאת בעקבות בקשה של נציג המשרד להגנת הסביבה בוועדה. לאחר הגשת חוות הדעת של המשרד להגנת הסביבה, תשוב הוועדה ותדון בתוכנית. "אנו מברכים על החלטת הוועדה המחוזית לדחות ב־60 יום את המשך הדיון", אמר שפירא. "אנו מקווים שבזמן הזה יתקדם המשא ומתן לפדיון עמק ססגון, בהובלת קק"ל והשר להגנת הסביבה. בכל מקרה, אנו ערוכים לכל התרחישים ונגיש ערר למועצה הארצית במידת הצורך. לא תהיה כאן בנייה בשום צורה".
לפי פרסום מתחילת השבוע, בקק"ל שוקלים להתחיל במשא ומתן לרכישת הקרקע מהיזם כדי למנוע את הקמת המתחם.
"דיסנילנד של הערבה"
עמק ססגון בבקעת תמנע הוא שמורת טבע ייחודית בדרום הארץ, כ־25 קילומטר צפונית לאילת, והוא אחד המקומות הייחודיים בארץ מבחינה גיאולוגית. לטענת הארגונים הירוקים, בנייה באזור תגרום נזק בלתי הפיך לנופים הקדמוניים של אחד מאזורי המדבר הייחודיים והיפים בארץ. "אין שום צורך בפרויקט תיירותי בתמנע", מסרו גורמים במאבק. "אפשר להתמקד בעידוד התיירות הקיימת באילת ובקיבוצים במקום לסגור לציבור חבל ארץ נדיר".
הסיפור מתחיל בשנת 1996, בהחלטה ממשלתית להקים מתחם מלונות ובילוי בערבה שיספק מקומות עבודה לקיבוצים ולמושבים בסביבה. אז הוחלט להקים פרויקט תיירות ליד פארק תמנע. עשר שנים ישבה ההחלטה בצד עד שבשנת 2005 החליטו בקבוצת איגרא, בעלת רשת מלונות הרודס באילת, להקים את הפרויקט שתוכנן במקור לשטח של למעלה מ־200 דונם, ובו בתי מלון, מסעדות, אטרקציות, אולמות כנסים ואפילו נהר מלאכותי. "זה היה דיסנילנד של הערבה", אמר מקור בארגוני הסביבה.
במאי 2005 הגישה קבוצת איגרא תוכנית מפורטת להקמת בית מלון שאושרה מחוסר התנגדויות במרץ 2006. הקבוצה זכתה גם להבטחה למענק של 72 מיליוני שקלים ממשרד התיירות. תוקפו של מענק זה אמור היה לפוג ב־25 בדצמבר 2015. בעקבות עתירה שהגישה עמותת אדם טבע ודין לפני חצי שנה, חשפה המדינה מידע שממנו עולה כי על מנת לעמוד בתנאי המענק על היזם היה להוציא היתרי בנייה לפרויקט המלונאות בתמנע עד סוף שנת 2009, והוא נדרש להשלים את ההשקעות בפרויקט עד סוף שנת 2010. אך בפועל החברה לא עמדה בזמנים.
"המענק עומד על כנו ובעינו", טוען מצדו מנכ"ל קבוצת איגרא מיקי חברוני. "הכספים לא התקבלו עד היום, אך המענק צבוע לפרויקט הזה ויהיה קשה מאוד לבטלו. אנחנו לא יכולנו להשלים את התהליך כשבית המשפט עוצר אותו. יש תקדימים של מענקים שהוקפאו בגלל שהיו הליכים חיצוניים".
לאחר קבלת אישור הבנייה, חברה קבוצת תושבים מקומיים לעמותת אדם טבע ודין והגישה ב־2008 עתירה נגד תוכניתו של היזם יואב איגרא. בעקבות העתירה קבע בית המשפט כי בהליך אישור התוכנית המקורי נפלו פגמים כבדים המהווים "פגיעה חמורה בשלטון החוק". השופט החזיר את התוכנית לדיון מחדש בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום של משרד הפנים. פסק דין זה עצר עד כה את העבודות בשטח.
אלא שכאן לא מסתיים הסיפור. בשנת 2013 הגישה קבוצת איגרא תביעה נגד הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום בטענה שהתרשלותה בטיפול בתוכנית גרמה להם לעיכובים ולנזקים בסך 15 מיליון שקל. בכתב ההגנה כפרה המדינה בטענות התביעה וטענה כי זו הוגשה בחוסר תום לב וכי מטרתה היא ניסיון פסול ללחוץ על הוועדה שאמורה להחליט בעניין. אולם בכתב ההגנה צוין כי שתי העמותות, אדם טבע ודין והעמותה להצלת עמק ססגון, אחראיות להשתלשלות העניינים, כלומר המדינה ניסתה להעביר את האחריות לפיצויים לשתי העמותות המובילות את המאבק, אך נאלצה לחזור בה לנוכח לחץ ציבורי כבד שהופעל בטענה כי תביעה כזו מחסלת כל סיכוי למאבק אזרחי עתידי במדינת ישראל.
לפני כשנתיים, אחרי תהליך בדיקה ארוך שהוזמן על ידי משרד הפנים, הוצגו בפני הוועדה עשר חלופות לבית המלון בתוך עמק ססגון. החברה הבודקת המליצה לקדם את החלופה הצפונית יותר של בקעת תמנע. מתוך עשר חלופות שונות הציב הבוחן את עמק ססגון במקום התשיעי, ודווקא החלופה הזאת שמאפשרת בנייה בבקעת תמנע, ודורגה אחת לפני האחרונה, נבחרה. היום ההוא הוכתר כ"כישלון לארגוני הסביבה".
"אנטיתזה לאילת"
קבוצת איגרא שינתה במהלך השנים את תוכנית הפרויקט לתוכנית צנועה וקטנה יותר, אבל הפעילים לא מתכוונים לוותר, אחרי שראו כבר ארבעה שרים מתחלפים במשרד להגנת הסביבה במהלך השנים. כעת הם פנו בבקשה לשר להגנת הסביבה הנוכחי אבי גבאי וליזם יואב איגרא בבקשה שיגבירו את המאמצים לגיבוש הסכם אשר יבטיח כי אזור יקר זה יישאר בלתי פגוע ופתוח לציבור בלא תשלום.
"המלון בעמק ססגון", אומר עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין, "הוא פרויקט שנגוע באי חוקיות ובנזק סביבתי. הגיעה השעה שהממשלה תיקח אחריות ותגיע להסדר הוגן עם היזם על מנת שהאזור יישמר לטובת הדורות הבאים".
"בקעת תמנע היא מרחב עשיר באוצרות טבע נופיים, גיאוגרפיים והיסטוריים", נמסר גם מהחברה להגנת הטבע הלוקחת גם היא חלק במאבק. "מרחב תמנע הוא אזור רגיש במיוחד, אשר לחצי הפיתוח מכילים אותו מכל כיוון: תעשייה, תיירות ומסחר, חקלאות, התיישבות, כרייה, חציבה ועוד".
"אנחנו ממשיכים באותו קו של התנגדות", אומר גיא סמט, מנהל מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה, המלווה את המאבק זה חמש שנים. "אנחנו חושבים שהחלופה הגרועה ביותר נבחרה. אף שקבוצת איגרא טוענת שמדובר במתחם אקולוגי, הרי שגם הבנייה עצמה תגרום נזק עצום לשטח. אנחנו לא נגד תיירות, ובוודאי לא נגד תיירות אקולוגית, אבל תיירות אקולוגית לא בונה את עצמה מנזק אקולוגי. יהיה יותר נכון להקים את המתחם במקום אחר".
אתם מוכנים למשא ומתן?
"מובן לנו שהיזם מרגיש שנגזלו ממנו זכויות, ולכן הדבר הכי נכון לעשות הוא להציע פיצוי. אין לנו טענות שהיזם לא בסדר, אבל הסכמים שנעשו לפני 20 שנה ראוי שייבחנו שוב. העולם התקדם מבחינת שמירה על ערכי טבע. השר להגנת הסביבה מוכן למשא ומתן, אבל לא בכל מחיר".
"שום חלופה לא ריאלית מבחינתנו", אומר מיקי חברוני, מנכ"ל קבוצת איגרא. "המפגינים מתנגדים באופן אוטומטי. תוכניות הפרויקט עברו שינוי משמעותי. אין היום עוד פרויקט בארץ שמשתדל להיות כל כך בר קיימא ואקולוגי. בסך הכל מדובר על 150 דונם, 300 חדרים בתוך שמורה של 60 אלף דונם. זה רבע אחוז ובטל בשישים. הפרויקט אינו נוגע במצוקי החול או בגבעות. צריך להכניס דברים לפרופורציה. זה פיתוח זהיר ומידתי, ואם המתנגדים היו באמת מנסים להיכנס לעובי הקורה, הם היו מבינים שהם נובחים על העץ הלא נכון".
באילת, מרחק רבע שעה נסיעה, יש היום 12 אלף חדרי מלון ומלונאים שנאבקים על קיומם, האם באמת יש צורך במתחם נוסף?
"המתחם שלנו לא דומה למה שיש באילת. זו אנטיתזה לאילת. לא בטן־גב ובריכה אלא מקום לאנשים שמעריכים טבע ושמירה על ערכי טבע. דווקא קהל המתנגדים הוא הקהל שפרויקט כזה ידבר אליו".
אחרי עשר שנים, אתם עדיין נחושים להקים את הפרויקט למרות הנזקים הכספיים שספגתם?
"אנחנו מאמינים שבסופו של דבר הפרויקט יאושר".