חבר הכנסת דב חנין מסיעת "הרשימה המשותפת" הגיש הצעת החוק לפיה לא יהיה ניתן להרשיע חשוד בפלילים על פי הודאתו בלבד. החוק נפל בכנסת ברוב דחוק של 51 מתנגדים מול 50 תומכים. גבי גזית, ששוחח עם ח"כ חנין ב"רדיו ללא הפסקה", ציין שלו החוק היה עובר, ייתכן שרומן זדורוב, שהורשע בבית המשפט העליון ברצח תאיר ראדה, היה משוחרר לביתו. "ברמת הלוגיקה זה עובד", אמר ח"כ חנין, "צריכים מאוד להיזהר בהסתמכות שלנו על הודאה וצריך איזושהי ראייה מסייעת ממקור עצמאי, שלא חייבת להיות עדות שלמה נוספת".
"בעולם האינקוויזיציה היה מקובל שהודאה של נאשם היא מלכת הראיות, והיו מענים אסירים כדי להוציא מהם את ההודאה", הסביר ח"כ דנין. גזית הזכיר שגם בישראל יש היסטוריה של הפעלת לחצים על נחקרים והוצאת הודאות מהם, והח"כ המשיך: "מחקרים מהעולם מראים שהודאה היא לאו דווקא תמיד מוצדקת. אנשים מודים בדברים שלא עשו, מכל מיני סיבות. כי אדם שנמצא במעצר נמצא בלחצים מאוד גדולים, כי קשה לו, כי מבטיחים לו הקלה בעונש, כי הוא חושב שאין לו כוח יותר להתמודד עם הסיפור הזה והוא רוצה שזה יהיה מאחוריו, והרבה מאוד הודאות הן הודאות שווא. בארצות הברית קיים 'פרויקט החפות', שמבצע בדיקות DNA לאנשים שיושבים בכלא והודו בעבירה שהם כביכול ביצעו. הבדיקות גילו שם עשרות הודאות שקריות".
גזית ציין ששני השופטים שהרשיעו את רומן זדורוב בבית המשפט העליון לא עשו זאת רק על סמך הודאתו, אלא גם על סמך פרטים מוכמנים. ח"כ חנין הגיב: "מה זה פרטים מוכמנים? בתיאוריה זה נראה יפה מאוד, בפרקטיקה זה מאוד בעייתי, כי במסגרת הליך החקירה השוטרים בכוונה או שלא בכוונה 'מטפטפים' לחשוד מידע, רומזים לו, שואלים אותו בצורה כזו שהוא מבין שזה מה שקרה שם. לכן הפרטים המוכמנים במקרים רבים הם לא כל כך מוכמנים, אלה פרטים שהנאשם יכול לדעת אותם מפי החוקרים. גם זה נסמך על מחקרים".
"נכון שהפעם הפסדנו, אבל חברי כנסת שהצביעו נגד החוק רק בגלל משמעת קואליציונית, הודו שלדעתם אנחנו צודקים", ציין ח"כ חנין. "אני מתכוון להמשיך לקדם את הנושא בשיתוף פעולה עם חברי כנסת מהקואליציה, כדי שהחוק הפלילי יהיה צודק והגיוני יותר. התפיסה הזו כיום יותר ויותר מקובלת בעולם המשפט. אפילו ועדה ממשלתית שדנה בנושא, הגיעה למסקנה שהמצב המשפטי היום במדינת ישראל הוא לא מספק".