מחנה שנלר המיתולוגי בלב ירושלים, שמעורר נוסטלגיה בקרב דורות של חיילי צה"ל, צפוי להפוך לשכונת מגורים לאוכלוסייה החרדית. המחנה הצבאי כבר פונה ולפני שמתחילה בנייתם של כ-600 יחידות דיור במתחם, בוצעו חפירות ארכיאולוגיות על ידי רשות העתיקות. אז, הארכיאולוגים חשפו ממצאים מפתיעים בני יותר מ-1,600 שנים.

למתחם שנלר היסטוריה מרתקת, מראשית ימי ירושלים שמחוץ לחומות העיר העתיקה. משנת 1860 ועד מלחמת העולם השנייה פעל במקום בית יתומים ובמקום פעלו גרמנים. בימי  שלטונו של המנדט הבריטי בירושלים, סולקו ממנו תושביו הגרמנים ובמקום הוקם בסיס צבאי. לאחר נסיגת הבריטים, בשנת 1948, עבר המקום לידי כוחות ההגנה. המתחם המשיך לשמש כמחנה צבאי של צה"ל, עד לפינויו לטובת פרוייקט נדל"ני גדול.
בחפירה הארכיאולוגית התגלו ממצאים מעניינים ומגוונים מעברה של ירושלים, שהבולט בהם הוא בית גתות גדול ומרשים להכנת יין מהתקופה הרומית או הביזאנטית, לפני 1,600 שנים. הארכיאולוגים מעריכים, כי בית גתות זה שימש את תושביו של בית אחוזה גדול, שתושביו התפרנסו, בין היתר, גם מגידול גפנים וייצור יין.


בסמוך לגת המרשימה התגלו עדויות לקיומו של בית מרחץ במקום, בדמות צינורות חרס ששימשו לחימום המרחץ, ומספר לבני חרס, שחלקן נושאות טביעות עם שמו של הלגיון הרומי העשירי.

הממצאים הארכיאולוגיים במתחם שנלר. צילום: באדיבות רשות העתיקות
הממצאים הארכיאולוגיים במתחם שנלר. צילום: באדיבות רשות העתיקות

 
לגיון זה היה אחד מארבעת הלגיונות הרומיים שהשתתפו בכיבוש ירושלים היהודית, ויחידותיו המשיכו לשהות בעיר עד לשנת 300 לספירה הכללית בקירוב. בין מרכזיו העיקריים של אותו ליגיון רומי היה זה ששכן באזור בנייני האומה המרוחק מאזור החפירות הנוכחיות כ-800 מטרים בלבד. שם אף פעל מרכז גדול לייצור של כלי חרס ולבנים.
 
החשיפה הארכיאולוגית הנוכחית, מהווה למעשה המשך לחפירות ההצלה שנערכו באתר לפני כחצי שנה, אז נחשפו באתר עדויות לקיומו של יישוב יהודי מסוף ימי הבית השני.
 
לדברי אלכס ויגמן, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות,  "ירושלים מוכיחה שאיפה שלא נזרוק אבן, נמצא שרידים עתיקים הקשורים לעברה המפואר", ציין אתמול מנהל החפירה בשנלר מטעם רשות העתיקות, אלכס ויגמן, ".מהממצאים הארכיאולוגיים שהתגלו כאן מצטיירת תמונתה של ירושלים – חיה ותוססת ופעילה, מהעת העתיקה ועד לזמן המודרני".  
 
לדברי ארכיאולוג מחוז ירושלים, עמית ראם - "זוהי דוגמא מצוינת לשיתוף פעולה רב שנים, עמוק והדוק עם הקהילה החרדית. הציבור רגיל לשמוע בדרך כלל על המאבקים בין הארכיאולוגיים לעדה החרדית סביב סוגיית הקברים, אך הוא לא ער לעשייה היום-יומית המשותפת, ולהתעניינות שמגלה המגזר החרדי בנושא".