עד כמה רלוונטי סכום הכסף הרשום בכתובת הנישואין במקרה של גירושין והאם הוא צריך להיות מוגבל או סמלי? גבי גזית שוחח ב"רדיו ללא הפסקה 103FM" עם עורכת הדין מאירה אזרד, שייצגה אישה אשר קיבלה את מלוא הסכום הגבוה. "הם היו נשואים תקופה יחסית קצרה של חמש שנים, עם שני ילדים", סיפרה עו"ד אזרד. "הבעל בגד באישה וכשהגענו לבית הדין הרבני הוא טען שבגד כי האישה לא תפקדה בבית, גם מבחינת יחסי אישות, גם מבחינת אוכל. בבית הדין לא היתה דרך להוכיח את הבגידה מבחינת ראיות, אבל לבסוף בית הדין קבע שהאישה תקבל מחצית מהרכוש ו-300 אלף שקלים, כפי שהיה כתוב בכתובה".
"מדובר באדם צעיר שטען שמשפחתה של האישה עשירה, אמידה, אבל שהוא זה שקנה את הבית, ורק רשם אותו מחצית על שמה" המשיכה עו"ד אזרד, "אבל זה לא הועיל לו ובית הדין קבע שאין לכך קשר, ושהאישה תקבל את הסכום המופיע בכתובה כפי שנרשם, גם אם הוא צעיר וגם אם סכום הכתובה גבוה. בית הדין ציין שמדובר בסכום גבוה, אבל פסק שמדובר בטעות של הבעל. זה מקרה חריג, משום שהאישה היא זו שעתרה לגירושין וגם קיבלה את מלוא הכתובה".
גזית שאל מדוע בתי הדין נוהגים פעם כך ופעם אחרת, וטען שאין הלכה פסוקה בנושא הכתובה. "זה נכון, וזו בעיה, כי כל מקרה נידון לפי נסיבותיו", ענתה עו"ד אזרד. "צריך לכתוב בכתובה סכום סמלי", טען גזית, "ח"י אלפים שקלים נראה לי סכום מצוין. אנשים בחתונה נמצאים באופוריה מטורפת וכדי להראות את אהבתם לזו שעוד מעט יתגרשו ממנה, והם עדיין לא יודעים זאת, רושמים סכומים אידיוטיים כמו מיליון שקלים". "היום יש כללים חדשים" ציינה עו"ד אזרד. "הרב דיכובסקי אמר שצריך להתקין תקנה שרושמי הכתובות לא ירשמו מעל ל-180 אלף שקלים".
אסף נבו סייע בהכנת הכתבה