ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה היום (ראשון) שורה של הצעות חוק שהוגשו על ידי חברי האופוזיציה דווקא לקראת יום זכויות בעלי החיים, שיצוין בכנסת ביום שלישי. שתיים מהצעות החוק נועדו לצמצום בעיית הכלבים חסרי הבית. בין הצעות החוק שנדחו היתה צמצום הזיווגים של כלבים כדי להביא לפחות המתות והטלת קנס מוגדל על שוטטות כלבים שלא עברו עיקור או סירוס, של ח"כ תמר זנדברג (מרצ)
הצעת החוק של ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני), יו"ר ועדת המשנה לצער בעלי חיים ושדולת בעלי החיים בכנסת, ביקשה להביא להגבלת זיווג בעלי חיים, במטרה לצמצם את מספר ההמתות בישראל במציאות שבה כ-60 אלף כלבים וחתולים מוצאים את מותם מדי שנה מאחר ולא נמצא להם כל דורש. הצעת החוק ביקשה לקבוע כי על אדם שיבקש לזווג או למכור כלבים וחתולים לקבל רישיון לכך מהרופא הווטרינר העירוני ובמקרה שזווג כלב או חתול או שצאצאיו נמכרו ללא רישיון, יורה הווטרינר העירוני, או מינהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות על עיקורו או סירוסו, וכן על עיקור צאצאיו, כשהבעלים יחויב בכפל ההוצאות.
ח"כ שמולי טוען כי "ישראל הפכה להיות בית חרושת להמתות של כלבים וחתולים והגיע הזמן לעצור את זה. על כל בעל חיים שאנשים קונים מאיזה מאכער באינטרנט או בפארק - מומתים בכלביות עשרות כלבים וחתולים כי אף אחד לא בא לקחת אותם. אם רוצים לצמצם את ההמתות חייבים לעצור את המגדלים הפירטים שהרווח האדיר שהם מפיקים על גבם של בעלי החיים הוא גם בשחור וגם תוך ניצול מזעזע של בעלי החיים שלהם". אבל הצעת החוק כאמור לא זכתה לתמיכת הממשלה.
כמו כן, נדחו הצעת חוק יסוד: זכויות בעלי-חיים, שהגיש ח"כ אייל בן-ראובן (המחנה הציוני), הצעת החוק של ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) ודב חנין (הרשימה המשותפת) שביקשה לאסור על מלכודות דבק למכרסמים, הנחשבות לאמצעי לכידה אכזרי במיוחד. וכן הצעת החוק של ח"כ יעל גרמן (יש עתיד) לסימון ביצים בהתאם לסוג הלול שבו הוחזקו התרנגולות (לולי כלובים, לולי מעוף או לולים עם חצר), כנהוג זה שנים רבות באיחוד האירופי.
בארגוני בעלי החיים מותחים ביקורת חריפה על שר החקלאות, אורי אריאל (הבית היהודי) שניהל את הדיון והוביל לדבריהם את ההתנגדות לאישורן, לצד נציגי משרד המשפטים. בעמותות "אנונימוס לזכויות בעלי חיים" ו"תנו לחיות לחיות" אמרו לאחר ישיבת ועדת השרים לחקיקה: "בישראל יש ציבור גדול שאכפת לו מבעלי החיים, והיום הממשלה הוכיחה שהיא מנותקת מרחשי הציבור. שר החקלאות הוא השר הממונה על הגנת בעלי חיים, אך בפועל הוא מתנגד לכל מהלך שמנסה לשפר, ולו במעט, את מצבם העגום. הצעות החוק שהובאו לשולחן הממשלה אינן כרוכות בתקציב ממשלתי. כשהממשלה מתנערת מאחריותה לגורלם של בעלי החיים, הכוח לשינוי הוא בידי האזרחים - באימוץ כלבים וחתולים במקום בקניית בעלי חיים, ובחרם צרכני על תעשיות מתעללות והעדפת מזון מהצומח".