דורון ביטון, עיתונאי תושב העיר, מסר ל"מעריב אונליין" כי היה הראשון בראשונים שנכחו בזירת האירוע. לדבריו, "הכוחות הראשונים שעמדו ערוכים ומוכנים הם צוותי כיבוי האש. הלילה הזה היה כולו מחדל אחד גדול וביזיון שיכול היה להסתיים באסון שלכולם יש בו חלק, ולא מחמיא כלל". ביטון הוסיף כי "אין שום ספק שכוחות הכיבוי ולוחמי האש היו מאורגנים יותר מכל אחד אחר. עובדי הרכבת אמרו שמדובר בהידרדרות הקרונות, ואין שום סכנה. אני לא יודע אם הם ידעו שהובילו חומר מסוכן. הכרוז הודיע בדימונה בשעה 23:30 על הצורך להסתגר, רק אחרי שעה וחצי מזמן התאונה. אם היה מדובר בדליפה חמורה, הסיכוי שלנו לצאת מזה היה קלוש. מדובר בברום, שהוא החומר הכי מסוכן. נס גדול היה לנו פה".
לדברי ביטון, בעיר הדרומית מתנהל מאבק שנמשך שנים רבות על נושא החומרים המסוכנים. "זו כבר הדליפה העשירית", מספר ביטון. "עכשיו רוצים להעביר אלינו גם את מיכל האמוניה מחיפה".
שער מרכזי להובלת חומרים מסוכנים
חבר מועצת העיר, יצחק (ג'קי) אדרי, מסר כי "תושבי העיר דימונה מודעים לכך שהפכו מיום הקמת העיר לשער המרכזי של הובלת חומרים מסוכנים לנמלים בישראל. הובלה ברכבת זו ההובלה הכי בטיחותית ויעילה של חומרים מסוכנים ממפעלי הייצור לנמלים. עם זאת, הבעיה היא לא רק של דימונה, אלא משותפת להרבה מאוד ערים שהרכבת עוברת דרכן לנמלי חיפה ואשדוד. מדובר בבאר שבע, אשדוד, רמת גן, תל אביב, נתניה, חדרה וחיפה. לכן, כל פתרון שהעיר דימונה דורשת מבחינה בטיחותית טוב לכל תושבי מדינת ישראל".אדרי, שכיהן בעבר כמנהל מתקן מילוי ברום במפעלי ים המלח, הוסיף כי "הדרישה שלנו כתושבי העיר ממובילי חומרי הגלם המסוכנים היא להשקיע בבטיחות הייצור ובהובלת החומרים, וכן בהתמקצעות של גורמים שאמורים לטפל באירועים חריגים. אין כיום פתרון להובלת חומרים מסוכנים, לא מתחת לאדמה ולא באוויר כדי להגן על תושבי העיר".
ראש עיריית דימונה, בני ביטון, שנכח במקום התאונה במשך הלילה, אמר כי כוחות הביטחון וההצלה עבדו בסנכרון רב והודה להם על פעילותם בעירו. לדבריו, "אני סומך על גורמי החקירה הרשמיים שיבצעו את הבדיקות והתחקירים, ויגיעו למסקנות הנכונות לגבי הגורמים לתקלה".
יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת ריאות ומנהל יחידת הריאות במרכז הרפואי העמק, ד"ר אמנון אריאל, ביקש להרחיב את הידע הכללי של הציבור על אודות החומר הכימי ברום. לדבריו, "ברום הוא חומר מחמצן חזק, המוצא לייצור תרכובות ברום שלהן יישומים רבים בתעשייה, למשל חיטוי מים (שימוש בבריכות שחייה כתחליף לכלור) וחקלאות. הברום מזיק לרקמה האנושית במצב צבירה נוזלי והאדים שלו גורמים לגירוי האף, העיניים והגרון. גז הברום כבד מהאוויר ובשל כך פיזורו בעת חשיפת תאונה סביבתית יחסית מוגבל לסביבה הקרובה. לכן, בעת תאונת הרכבת בדימונה, האזהרה ומגבלות התנועה היו בטווח של כקילומטר ממקום התאונה".
אריאל הוסיף: "הברום יכול לפגוע בעור ובריריות ולהביא לגירוי ונזק בדרכי הנשימה. הסימנים השכיחים הם גירוי בעיניים ובגרון, שיעול ובמקרה של מגע ישיר עם העור, גירוי עורי עד כדי כווייה. בחולים הנפגעים מחשיפה חדה לחומרים המגרים את דרכי הנשימה (דוגמת כלור וברום) יכול להתפתח נזק ריאתי מתמיד עד פגיעה ריאתית חמורה. מניעת החשיפה חשובה ובמקרה של תקלת שפיכת ברום, יש להימנע מחשיפה ישירה או נשימתית, להתרחק מהאזור ובמידה של הופעת תסמינים, לפנות לייעוץ רפואי. הטיפול הרפואי הוא טיפול תומך לפי חומרת הפגיעה".
אריאל סיכם: "בימי הפסח הקרובים חשוב לרענן את כללי הזהירות בניקיון הבית. חשיפה ביתית מזיקה ושכיחה יותר מחשיפת ברום היא החשיפה לאדי כלור בעת ערבוב אסור של אקונומיקה עם חומרי ניקוי חומציים (ניקוי אסלות באופן טיפוסי). חשיפה זו גורמת לשחרור אדי כלור שרעילותם למערכת הנשימה דומה אך גבוהה אף יותר מזו של ברום".