הצד האפל של המריחואנה: "רואים עלייה משמעותית בנפגעים"

מ' בוחר להישאר בעילום שם. אתם יודעים איך זה, הסטיגמות, הוא באמצע לימודים אקדמיים, אבל יום אחד סיפורו יעבור בלי פילטרים, למען ישמעו וייראו. מ' הוא מה שנקרא מלח הארץ. קצין ביחידה מובחרת, אמיץ ומסור. אחרי השירות הצבאי העמיס צ'ימידן גדול על הגב, המריא לניו יורק ומשם ליערות הסבוכים של דרום אמריקה.

הוא התחיל לעשן גראס. פעם ביום, פעם ביומיים. “לא כמות מוגזמת", מ' מספר. “אבל מהמסגרת הצבאית הלחוצה אתה נתקל בחופש בלי גבולות. אתה מעלה שאלות על החיים. חפרתי בזה ולא חשבתי שלמוח יש מגבלה. רציתי לפתוח מקומות חדשים וזה היה ביחד עם הסמים. לא הזיה, רק מריחואנה. אני מדגיש שהרוב לא נפגעים משימוש. זו כנראה גנטיקה, רגישות לחומר. התחלתי לחוש התרוממות רוח, שאני יותר חכם, כאילו גיליתי את הסוד. התחלתי להסביר לאנשים שטיילו איתי".

הבחורה ששהתה עם מ' בהוסטל, שמה לב שמשהו השתבש. היא הרימה אל הוריו טלפון בהול ולא עבר הרבה זמן עד שאביו ודודו נחתו בפרו.

“דוד שלי ביקש שאלך לאסוף את הדברים מהחדר", הוא נזכר. “התחלתי לזרוק אותם מהקומה השנייה. חשבתי שיש לי כוחות. הדרך היחידה להסביר את ההתנהגות זה שאם אתה חולם בלילה שיש לך שש אצבעות, במצב שבו הייתי, זה נראה הכי הגיוני".
 

 

באותן דקות בחורה ישראלית שישבה על אדן החלון נפלה למטה ונפצעה. החלה מהומה. אביו של מ', במקום לדאוג לבנו, היה צריך לטפל בפינוי הבחורה.

“חשבתי שאני בסרט", מ' קצת צוחק כשהוא נזכר. “אין מצב שזה אמיתי. התחלתי לרוץ על הגגות. הייתי קרוב למוות, בקלות יכולתי לקפוץ. אז דוד שלי הכניס אותי בכוח להוסטל ושוטרים פרואנים קשרו אותי שלא אזוז. זה עוד יותר בלבל, כי בן אדם בפסיכוזה לא מבין. התפרעתי, צעקתי".

האב והדוד הבינו שהם לא יצליחו להשתלט לבד על הבחור שהיה בעיצומו של התקף. הם קראו למחלץ הלאומי, חיליק מגנוס, שיגיע לסייע.

מגנוס, שמנוסה במקרים כאלה, הרגיע את מ', נתן לו טיפול ראשוני והחזיר אותו ארצה. אחרי ארבעה חודשים של אשפוז וטיפול בכפר איזון, שמטפל ומשקם תרמילאים במשבר, מ' חזר לעצמו, אפילו לקח חלק במבצע צוק איתן.

“אני מדבר איתך היום כאילו כלום, זה הרי קרה בסוף 2011", הוא אומר. “אני רק יכול להגיד שזה האירוע הכי משמעותי בחיי. זו טראומה להורים, שחשבו שיקבלו ילד מוגבל. חזרתי אחרי שנה לשיקום ותפקוד מלא, ותבין - אני לא נגד שימוש במריחואנה. בשבילי זה לא טוב. יש אנשים שזה עוזר להם, אבל לא כולם מודעים לסכנות, לדברים החבויים שהחומר יכול לשחרר. לא מודעים לכמות הנפגעים. אף אחד לא מדבר על זה".

מגנוס, מחלץ ותיק, 23 שנה בתחום, ראה המון מקרים כמו זה של מ', פיתח שיטות ייחודיות להתמודדות, אבל גם אדם בעל ניסיון כמוהו אומר שלאחרונה נדלקה אצלו נורה אדומה. באותו אזור שממנו חילץ בשנה שעברה שישה נפגעים, הוא הוציא עד עכשיו 15 ועדיין לא הגענו לסיום העונה.

“בשנים האחרונות הייתה ירידה ולפתע נרשמה עלייה משמעותית", מגנוס מספר. “רוב הנפגעים שאנחנו פוגשים הם מגראס. כל הסיפורים על נפגעי הפטריות זה נדיר. גראס זה הנושא. אחוז הנפגעים הוא מאוד נמוך, אבל מי שנפגע, נפגע במאה אחוז".

עומרי פריש, שמנהל את כפר איזון, מאשר את המידע שמגנוס העביר. “באופן ברור וחד־משמעי יש עלייה בחצי השנה האחרונה בכמות הנפגעים. קנאביס בגדול לרוב האנשים יעשה טוב. לחלק קטן לא יעשה כלום וחלק שאנחנו לא יודעים להעריך, 8%־10% מהמשתמשים, ייפגע ממנו. פגיעות מקנאביס נורא ברורות".

אם זה לא מספיק, מביאה הרשות למלחמה בסמים נתון רשמי: “בקרב בני נוער, כיתות י'–יב', במשך קרוב ל־20 שנה שיעור המשתמשים עמד על 5%־6%", מעדכן ד"ר יוסי הראל–פיש, המדען הראשי של הרשות. “בסקר האחרון שעשינו זה עלה בפעם הראשונה בהיסטוריה ל–10.5%".

כשמגנוס החל בחילוצים, אי שם בשנות ה־90, הוא לא חשב שסמים יהיו מעורבים בעסק, עד שכבר בפעמים הראשונות הוא ראה על שולחן המטיילים פחית קוקה קולה, נשנוש קטן וג'וינט מוכן להפעלה.

“לא הייתי מודע לתופעה והיא כמעט שחטה אותנו", הוא מספר. “הרי מה קרה? באיזה שלב הרגשתי שאני מתמוטט גם מבחינת יכולת העבודה וגם כלכלית. זה עלה הון, אבל הבנו שאם אין מתייחסים לסמים, אין שפה עם התרמילאים. אין עם מי לדבר. ישנה תרבות סמים שמלווה את המין האנושי משחר התהוותו. אין מין אנושי בלי סמים, גם לא יהיה".

“הבל הבלים. יש מזראטי ופיאט וכולם חיים בתרבות מוטורית. אף אחד לא רוצה להיהרג על הכביש ומאות הרוגים שוכבים באדמה משנה שעברה. אז אם אתה מת, זה משנה איזו מכונית נכנסה בך?".

“אם אתה רוצה להסביר לאנשים איך להשתמש נכון, אתה צריך ללמד אותם על החומר, לא יכול להשאיר אותו כסם בלתי חוקי", ליבוביץ' שטח את המשנה. “בהודו, למשל, יש עוד סמים חוץ מקנאביס, ושם באופן ספציפי מדובר בגראס שהוא קצת יותר חזק והרבה פעמים מעורבב על ידי סוחרים. אף אחד לא יודע מה יש בפנים. לדעתי, צעיר נבהל כי הוא יודע שמדובר בחומרים לא חוקיים, אז הוא אומר ‘השתמשתי רק בקנאביס'. מתבייש. הרי חשובים המינונים. אתה אומר שקנאביס מסוכן, אתה יכול להגיד גם על מים. אם שותים יותר מדי, אפשר למות. בהיסטוריה, אגב, אין תיעוד שמישהו מת מקנאביס".

מגנוס שמע את הדברים והיה רחוק מלהסכים. “קשקוש ביצים. אני הייתי נוכח כשמישהו מת מגראס. הוא עישן את הצינגלה הראשונה על שפת הכנרת, רץ למים, ולמרות שהיה שחיין מצוין, איבד את הקואורדינציה וטבע. יש תקלות עם גראס ולא כי הוא הכי מסוכן, אבל בכביש גהה יש יותר תאונות מהכניסה למושב שלי. במושב יש מכונית אחת בשעה ובגהה מיליון בין שמונה לעשר בבוקר, אז תמיד יש מכה בטמבון. כמות המשתמשים הגדולה בגראס מביאה לאחוזי פגיעה קטנים, אבל עדיין נפגעים. כמה תאונות דרכים היו מגראס? איש לא יודע. למה? סוטול מגראס לא ניתן למדידה. בן אדם שמעשן צינגלה אפשר למצוא אצלו THC בדם גם בעוד שבוע, אבל אז הוא כבר לא יהיה מסטול".

THC הוא המרכיב הפסיכואקטיבי העיקרי בקנאביס ומה שגורם לסימום, כמו שמסביר עומרי פריש, שמנהל את כפר איזון. “אתה יכול לשתות בירה עם 7% אלכוהול או וודקה עם 40%, ושתיהן לצורך העניין הן אלכוהול, אבל כולנו מבינים את ההבדל. ברגע שאתה מעשן קנאביס שריכוז ה–THC שלו גבוה, יש יותר פגיעות. רוב החומר שמעשנים היום מכיל קנאביס באיכות גבוהה עם ריכוזים גבוהים של THC. אם עד לפני 30 שנה רוב המריחואנה הייתה 3%, היום חלק ממנה מגיע ל־30%. יש עלייה דרמטית באיכות ובחוזק החומר".

פריש נתקל לאחרונה בעשרות מקרים חדשים של פגועי קנאביס שהגיעו אליו לטיפול. “מצדדי הלגליזציה מאוד מפארים את הצד המוצלח של החומר ומשתדלים לא לדבר על הפגיעה", הוא אומר. “עולה שאלה כמו אם מחר ימצאו תרופה לבעיה, אבל יסתבר ש־10% מאלה שנטלו אותה נפגעו. האם יאשרו? כנראה שלא".

מגנוס חושב שזה הלובי הרציני שנעשה לאחרונה לקנאביס, במיוחד הרפואי, שעשה את שלו. “יש פה ספין", הוא מתריע. “רוב הציבור בעד קנאביס ובעד לגליזציה, וגם אני לא נגד. בכלל לא, אבל כמו באלכוהול וסיגריות צריך להיות גידור. הרי מה קרה עם סיגריות? אמרו שזה גורם לסרטן ולא בריא. לך תנסה עכשיו לעשן במסעדה.  מי שיתנפל עליך זה הציבור, לא הפקח. אלה תוצאות של גידור נכון. גראס וטבק הם נושאים של כלכלה אדירה, מיליארדי דולרים, גורמים חזקים מאיתנו, והציבור צורך קנאביס. בישראל אין בית ספר בלי סמים, אין יחידה צבאית בלי סמים, ואין מסיבה בלי סמים. זה לא אסון רק צריך לגדר את זה בחוקים וכללים ברורים".

“יש פוליטיקאים שבטוחים שיש תמיכה ציבורית רחבה בגראס, אז הם נושאים את הדגל של הלגליזציה בלי ידע, רק צועקים בראש חוצות כדי שהקהל העצום, שחי בתרבות הסמים, יאהד אותם. אני לא רוצה להשתמש במילה ‘בורים'".

מגנוס לא נקב בשמות, אבל אחת הפוליטיקאיות שנושאת לאחרונה את הדגל היא ח"כ שרן השכל מהליכוד, שהייתה מיוזמות הצעת החוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים.

מטרת ההצעה מניעת רישום פלילי מיותר לציבור המשתמשים בקנאביס, מעל גיל 21, לשימוש עצמי בלבד. עוד מצוין בהצעה שמי שמלאו לו 21 שנה, רשאי להחזיק כמות זרעים לשימוש עצמי ולגדל שתיל לשימוש עצמי.

“אני לא חושבת שצריך להתיר שימוש בקנאביס", ח"כ השכל הסבירה. “החוק שלי לא אומר את זה, אבל אנחנו רואים היום 15% מאזרחי המדינה משתמשים בזמנם הפרטי, מיליון איש. אנחנו מבינים שפתיחת תיק פלילי תכתים את עתידם. 
 

עורכי דין, רופאים, עובדים במגזר הציבורי לא יוכלו לעבוד. אז אני יושבת בוועדה למלחמה בסמים ובאלכוהול, והנתונים שאנחנו מקבלים הם בעיקר על נפגעי אלכוהול, סמי פיצוציות שם אנחנו משקיעים את המלחמה העיקרית, לא בנפגעי קנאביס. אם תגיע לכפר איזון, תראה הרבה יותר נפגעי סמי פיצוציות מאשר מקנאביס. אולי יש עלייה, אני לא אגיד שלא, אבל בואו נטפל קודם כל בבעיות האמיתיות".

“אם יש לו חומר בנושא, אשמח לראות. אשמח שהוא גם יראה לי את העלייה בשימוש בסמי פיצוציות וסמים אחרים. לשמחתי, אנחנו לא חלוצים בתחום, יש מדינות אחרות שלא עשו מדיניות של אי הפללה, אלא הלכו לצד הקיצוני, לגליזציה מלאה. שם אנחנו רואים ירידה באחוז המשתמשים. יש כל כך הרבה מחקרים מאוסטרליה, מאירופה, מארצות הברית. אחד אחרי השני. הבנה שיש לשנות את מדיניות הסמים הכלל עולמית והעולם יתיישר לפי זה".

“לא חושבת שלגליזציה אפשרית, או ריאלית, או שצריכה להיות כאן. הפללה היא עוול שנעשה לאזרחים והגיע הזמן שנתקן אותו".

מגנוס שמע את הדברים וסיפר שהוא קרא את המחקרים, מאות עמודים באנגלית. “מה זה ספין? אני משתמש בהיגיון שלך בכדי להטעות. למשל טענו שגראס משפר את הקוגניציה, הקואורדינציה. ציטטו מחקר שוודי. אני קראתי את המחקר, 270 עמודים ותאמין לי שהם צודקים, זה מופיע. רק יש בעיה קטנה. המחקר התפרש על פני 16 שנה ונעשה על ידי המכון המלכותי השוודי בכוונה לעשות לגליזציה. הסתבר ש–0.02 מיליגרם גראס נותנים אפקט של הגברת קואורדינציה, אלא מה? בצינגלה אחת יש כמות הרבה יותר גדולה, ואז מבחינים בנפילה חמורה בקואורדינציה, בקוגניציה ובמהירות התגובה".

אחד הדברים שאולי קצת עידנו את החזות של הקנאביס והסיטו את הדיון זה השימוש הרפואי, שצבר תאוצה בשנים האחרונות. ישראל היא מהמובילות בעולם ביחס בין תושבים לכאלה שקיבלו אישור לשימוש בגלל בעיות בריאותיות, כ–25 אלף איש מחזיקים באישור.

“באים לכאן ללמוד על הנושא", מספר ד"ר יוסי הראל–פיש. “אם לפני כמה שנים היינו במצב של בערך 6,000 משתמשים על פי מרשמים, היום אנחנו בסביבות ה–25 אלף. אם זה מביא מזור לאנשים שסובלים, אז בוודאי שזה טוב. אנחנו מעודדים, אבל בתנאי שזה ייעשה בצורה מפוקחת".

“השיח המאוד ליברלי מסביב לקנאביס משדר, בעיקר לילדים ולנוער, איזה מסר חבוי, שאם הקנאביס טוב לצרכים רפואיים, אז הוא בטח לא מסוכן. זה מסר שגוי".

זה לא סוד שחלק מהאספקה הרפואית מגיע היום לשוק הפרטי ולא רק נצרך על ידי חולים. “בוודאי שהולכים לקנאביס רפואי, כי עבור אנשים זה הפתרון היחידי, אין ברירה אחרת", מודה אורן ליבוביץ'. “אבל אם נניח שכל מטופלי הקנאביס הרפואי מחלקים את החומר. נגיד שיש 75 אלף איש שנהנים ממה שקיבלו 25 אלף, אני הולך איתך הכי רחוק. 75 אלף מתוך לפחות 700 אלף אנשים שמעשנים. זה רק 10%. צורכים בישראל מגידולים ביתיים ולצערנו גם מחומרים שמגיעים מארגוני טרור, הברחות".

מגנוס נאנח כשהוא שומע את המושג "קנאביס רפואי". “גניבת דעת", הוא שוב קובע. “קנאביס זה קנאביס. אין קנאביס רפואי. שישתמשו בזה החולים על פי מצוות הרופאים והרוקחים, אין לאף אחד התנגדות, אבל המינון נקבע על ידי החולה, שמקבל מספיק חומר בכדי להתחלק עם כל השכונה. יש לנו כבר חוג ענק של נפגעי קנאביס רפואי. אנחנו משלמים ביוקר על זה".

פריש העלה עוד נקודה מהפן הרפואי. “אני לא חושב שלמישהו במערכת יש התנגדות לשימוש במריחואנה רפואית, כשיש בה צורך, אבל כשאני נותן אקמול, אני לא נותן אבקה ואומר ‘תערבב'. כשאני נותן מריחואנה רפואית, אני נותן גראס ואומר ‘תכין בעצמך'. אני מעריך שלא רחוק היום שבו יוציאו קפסולה שתהיה לה את אותו אפקט ואז הבעיה תיפתר".

הנזק מקנאביס הוא הפיך. באמצעות טיפול נכון אפשר לחזור לחיים שגרתיים כמו מ', הקצין המצטיין, מתחילת הכתבה. 

“רוב האוכלוסייה בכפר איזון צעירה", מספר פריש. “יש לנו פה סוג חדש של נפגעים שאנחנו קוראים להם ‘משתמש נורמטיבי, מתפקד'. הוא לא מגיע מעבריינות ולא מבתי סוהר. הוא סיים תיכון וצבא ונקלע למשבר כתוצאה מהעישון. כשאתה בא להציע מודל טיפולי לנפגע קנאביס, אתה לא יכול להציע את הטיפול שיקבל משתמש בהרואין. זה טיפול אחר, ולכן אחוזי ההצלחה גבוהים".

אבל יש כאלה שלא מטופלים, כאלה שנופלים בין הכיסאות, ואותם מגנוס מכנה "הנפגעים השקטים". “סמל בצנחנים, בחור עלא כיפק, חזר מהטיול הגדול, נראה בסדר, אבל יושב בבית ולא עושה כלום", הוא מתאר את המקרה. “אביו מתחיל לזרז אותו אז הוא עושה קצת עבודות ומפסיק. קם כל יום ב–11, שותה תה, מדליק סיגריה. חבריו למדו, התחתנו והוא עדיין על וספה, עושה שליחויות. מה שנקרא ‘נמצא בהולד'".

נראה שלמרות הוויכוח, המאבק די משותף. יש כאלה שאולי לא אוהבים את השימוש בקנאביס, אבל מבינים שאי אפשר למנוע אותו. יש כוח חזק מדי שפועל מאחור, לכן הוא רק צריך להיות מגודר, מטופל ומעוגן בחוק, ולא כמו היום, כשרבים משתמשים ועדיין נקראים "פורעי חוק" עם אפשרות לתיק פלילי ומעצר.

“המטרה היא להביא את הנושא לשיח פתוח בחברה על בסיס של ידע אמיתי ולא על בסיס ספינים תקשורתיים", מדגיש מגנוס. “האם ילדים בני 10 יכולים לעשן? הגננת בגן? האם מותר לנהוג ולעשן? זה הנושא. שהורים לא ישבו מולי מופתעים שהילד חזר פסיכוטי מהטיול ויספרו שהוא אפילו לא מעשן. יסתבר שמגיל 14 הוא מלקק בבית אל־אס־די כמו מטורף. כשהאבא אומר לבנו 'אתה נוסע, תיהנה. אתה יודע מה לא? אני סומך עליך'. מרוב בורות וחוסר קומוניקציה קיים הסכם שאינו מחזיק מים. בחברת ההורים יש בורות, פחד ודעות קדומות בנושא".

“יש ארבע מדינות בארצות הברית עם לגליזציה מוחלטת", ליבוביץ', מעלה ירוק, ממשיך להביא את הצד השני. “אני בטוח שאם בקולורדו היה כאוס וכל העיר הייתה מתפוצצת ממשוגעים, היית שומע. העיתונים לא היו מוותרים על הכותרת. חלאס, אם לא רוצים לגליזציה בסדר, אבל אל תהרסו את החיים למי שמעשן ג'וינט". 

ד"ר הראל–פיש, המדען הראשי ברשות, שמע את הדברים וביקש לתקן. “מתוך 50 מדינות בארצות הברית רק בארבע מדינות יש לגליזציה. בוושינגטון ניסו ובסוף זה בוטל. אלה גם המדינות שהשימוש בקנאביס בהן היה מההתחלה מהגבוהים בארצות הברית. בישראל אנחנו עדיין עם שיעור נמוך יחסית, לכן הנזק שיכול להיגרם הרבה יותר גדול".

“למה אתה קורא התקדמות בחברה? שילדינו יהיו שפני ניסיונות? יש תפיסה מעוותת שקנאביס לא מסוכן וזה לא מודרני להשאיר אותו לא חוקי. זה ממש לא נכון. תשמע את השר החדש בבית הלבן לענייני סמים. פעם ראשונה שלא מונה איש משטרה, אלא אחד מתחום הרפואה. הוא טוען שהמדיניות בארצות הברית צריכה להתרחק מלתייג משתמשים בסמים כעבריינים, אבל באותה נשימה מבקש לא להפוך את השימוש ללגלי".