ברחבי העולם צוין היום (שני) היום הבינלאומי למאבק בגזענות ובישראל הוא יצוין מחר בשורה של דיונים מיוחדים בוועדות הכנסת ובשדולה למאבק בגזענות. המטה למאבק בגזענות יחד עם פורום חינוך לחיים משותפים יצאו בקמפיין רחב ברשת על מנת לעורר את המודעות לנושא. זאת בהמשך לסקר מדאיג של מכון רפי סמית שיוצג מחר בכנסת ולפיו 52 אחוזים מהישראלים טוענים כי ישראל הפכה לגזענית יותר בהשוואה למצב לפני כשנתיים, 67 מהערבים ו- 49 אחוזים מהיהודים סבורים כך. לא פחות מאשר אחד מכל ארבעה ישראלים טוען כי הוא חווה בשנה האחרונה התבטאות או התנהגות גזענית כלפיו, ללא הבדל משמעותי בין יהודים לערבים. 72 אחוזים מהציבור סבורים שהרשת החברתית מאפשרת את ההקצנה הגזענית וכמספר הזה סבורים שרק חינוך הוא הפתרון.
על הרקע הזה התקיים בתל אביב כנס יסוד יוצא דופן של מיזם "המרחב" בניהול ארגון "שיתופים" לפיתוח חברתי, לו שותפים מרבית ארגוני קהילת בני העדה האתיופית בישראל ופעילים חברתיים בתוכה. בכינוס הושק לראשונה חזון משותף לשילוב מלא של בני העדה בחברה הישראלית ולמאבק בגזענות נגדם, שלושה עשורים אחרי גלי העלייה הגדולים מאתיופיה. המיזם קרם עור וגידים במהלך שנתיים בהן נוהלו עשרות מעגלי שיח עם מאות בני העדה בכל רחבי הארץ.
נציג רה"מ: "היתה הפקת לקחים. רה"מ לקח אחריות ישירה"
אחד מאורחיו של הכינוס היה סמנכ"ל משרד רה"מ לחברה, אהוד פראוור, שריכז את התכנית הבין-משרדית של הממשלה, "דרך חדשה" להגברת שילובם של בני העדה האתיופית. התכנית הושקה לאחרונה וזכתה לחוסר אמון מופגן בקרב רבים מצעירי העדה. הזרז לתכנית היו מהומות הצעירים אחרי פרשת התגרה בין שוטרים לחייל צה"ל דמאס פיקאדה כשהשוטרים המכים לא הועמדו לדין.
פראוור מבקש להגן על כוונת רה"מ והשרים ומבהיר בשיחה עם מעריב בשולי הכינוס: "אין לנו ויכוח עם ארגוני ופעילי העדה. התכנית מתוקצבת לארבע שנים. הדרג המקצועי מחויב לדווח ישירות לרה"מ על התקדמותה. נכון שקשה יהיה למדוד באופן יחסי התערות חברתית כי זה עניין מופשט אבל יש דברים שאפשר למדוד. נגדיל את חלקם של יוצאי אתיופיה במכינות ובשנות שירות, בקצונה בצה"ל, בבגרות איכותית ובכיתות מצטיינים, בתעסוקת אקדמאים ובמקצועות מכניסים. יש לנו יעדים ונעמוד בהם. הכוונה שלנו היא שלא תישאל השאלה כמה מורים או קצינים ממוצא אתיופי יש אלא שהם יפקדו וילמדו את כולם". פראוור מודה בגילוי לב: "היתה הפקת לקחים מההכרזה על תכנית קודמת שלא הבשילה. הפעם גם ראש הממשלה עצמו לקח על עצמו באופן חסר תקדים לעמוד בראש ועדת השרים לנושא".
"בממשלה מדברים על שילוב בלי לדבר על הפיל שבחדר"
בכינוס לא זכה פראוור לנחת מהנוכחים וניכר היה המתח באולם כשמדי פעם דבריו הופרעו, אבל הוא הבטיח: "הפעם אתם תראו תוצאות. תמדדו אותנו בתוך שנה כי גם לנו כממשלה לוקח זמן". הפעיל החברתי רו"ח אמיר סבהט, טוען: "החברה הישראלית טובעת בגזענות שרק הולכת ומקצינה ואני חושב היום על הילדים שלי, כי ההורים שלי כבר שילמו את המחיר. אני לא בטוח גם שאני רוצה לגדל את הילדים שלי במדינה כזאת גזענית ואני לא בטוח שהממשלה מבינה עד כמה נושא הגזענות נגד אזרחים שחורים בחברה לבנה הוא אקוטי. עוד לפני תקציבים ויעדים – האם אני כאדם שחור יכול להגיע לעתיד טוב יותר עם החסמים החברתיים שקיימים היום? התשובה היא 'לא'". סבהט מוסיף: "המטרה שלנו היא לא שילוב בכוח, אלא שילוב מרצון. הילדה שלי היא לא בעיה של המערכת שצריכה פתרון. הבעיה היא החסם החברתי-גזעני, שאתם הלבנים רואים בשחורים שונים מכם".
האורח המרכזי בכנס "המרחב" היה שר האוצר ויו"ר כולנו, משה כחלון, שהפתיע את הנוכחים ואמר: "שאלתי את ראש אגף התקציבים שלי איך יכול להיות שבכל משרד האוצר הגדול אין יוצא אתיופיה אחד. אני ילד לאב נכה ואמא עקרת בית. הגעתי מהמקום הזה ויש מקום לכולם. לכל בני העדות", אמר שר האוצר והוסיף: "קשה להבין אנשים שהגיעו לכאן עם קשיי קליטה ושפה ופחדו מהממסד ועשו שגיאות. אני מבין כי זה מה שההורים שלי אמרו לי. שואלים אותי למה אני לא עוסק מספיק במדיני ובביטחוני. זה למה. כי הפערים החברתיים הם האיום הכי גדול עלינו וזאת העדיפות הראשונה שלי. אפשר להתמודד עם טרור, עם דאעש ועם חיזבאללה. עם פערים חברתיים חברה לא יכולה לחיות. אנחנו כלכלה חזקה ואפשר לעשות את זה יחד. אני טיפה יותר בהיר אמנם אבל גם אני לא מי יודע מה לבן, כך שאני מבין".