בית הדין האזורי לעבודה קבע כי עיוור שלא התקבל לעבודה, לאחר שהמעסיק סירב להתקין תוכנת עזר, יפוצה ב-35 אלף שקל. הישאם חושאן, תושב כפר מנדא בן 31, עיוור מגיל ארבע, הגיש תביעה כספית נגד שתי חברות העוסקות במחקרי שוק וסקרים, מדגם ייעוץ ומחקר בע"מ, ושילוב ישראל אוליניק מחקרי שוק בע"מ.
חושאן טען שחובתן של שתי החברות היתה להתקין במחשביהן תוכנת עזר שהייתה מאפשרת לו, על אף העדר חוש ראיה, לבצע עבודה כסוקר. הוא הוסיף וטען ששתי החברות הפלו אותו במהלך ראיון עבודה בכך שסירבו להתקין אותה תוכנת במחשביהן.
בית הדין קיבל את התביעה, קבע שאכן שתי החברות הפרו את חובתן שלא להפלות את חושאן בשל מוגבלותו בתהליך הקבלה לעבודה. נקבע שהחברות הפרו את חובתן לבצע "התאמות" כמשמעותן בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. לרבות החובה לבצע התאמות של התפקיד ומקום העבודה, על מנת לאפשר קליטתם של דורשי עבודה, ולא רק להתאים את מקום העבודה לצרכיו של אדם עם מוגבלות שכבר עובד.
בהקשר להיקפה של החובה לביצוע התאמות במקום העבודה, דחה בית הדין טענות שהעלו החברות בדבר כך שהתקנת התכנה במחשביהן הייתה מטילה עליהן "נטל כבד מדי" מבחינה כספית. כמו כן נדחו טענות לפיהן שיקולי אבטחת מידע, סודיות ושיקולים טכניים מובילים אף הם למסקנה שהתקנת תוכנת העזר לעיוורים הייתה "נטל כבד מדי" כמשמעותו בחוק.
בית הדין חייב את כל אחת משתי החברות בתשלום פיצויים לתובע בסך 20 אלף שקל, ואת השנייה בתשלום פיצויים בסך של 15 אלף שקל. בנוסף חויבה כל אחת משתי החברות לשלם לתובע הוצאות בסך 5,000 שקל.