בוטל מתווה הגז: המתווה הקיים נפסל, לפחות בעוד שנה, כך קבעו הערב (ראשון) שופטי בג"ץ. ברוב של ארבעה שופטים מול אחד, קבעו שהחלטת הממשלה לא חוקתית וכי סעיף היציבות הרגולטורית אינו יכול לחייב ממשלות עתידיות והוא עומד בסתירה לדמוקרטיה.
המתווה נשען על סעיף היציבות ובלעדיו החברות איימו כבר בעבר שהן לא יהיו מחויבות אליו. בג"ץ קבע שאם הממשלה רוצה להבטיח לחברות הגז הטבעי יציבות רגולטורית - עליה לחוקק בחקיקה ראשית בכנסת את הסעיף ובנוסף הורה לבטל את המתווה בתוך שנה.
העותרים הגיבו להחלטה הדרמטית של בית המשפט העליון, התנועה לאיכות השלטון, אדם טבע ודין והפורום הישראלי לאנרגיה, ואמרו: "אנו שמחים כי המאבק הממושך, אותו הובילו הארגונים האזרחיים ואליו נרתם הציבור הרחב, נשא פרי והצליח לבלום בישורת האחרונה מהלך בלתי הפיך שהיה נזכר לדיראון עולם. אנו מברכים על פסיקתו ההיסטורית של בית המשפט העליון שקיבל החלטה אמיצה אך הכרחית להגנה על הדמוקרטיה הישראלית. בית המשפט יצא להגנה על מערכת האיזונים והבלמים אשר בלעדיה שלטון החוק נתון בסכנה".
"להחלטת בג"ץ היום משמעויות סביבתיות-בריאותיות דרמטיות: פירוק משמעותו עידוד שימוש בגז והפחתת השימוש בדלקים מזהמים המזיקים לבריאות, וכך יתגשם החלום שבו הגז הטבעי יהווה ברכה סביבתית לכל תושבי ישראל. בית המשפט התיר את השלשלאות הבלתי חוקיות בהן ניסתה ממשלת ישראל לכבול את הרשות המחוקקת והממשלות העתידיות. אלמלא היה בית המשפט מתערב, אזרחי ישראל היו מוצאים עצמם כבולים במשך שנים קדימה לקרטל מונופוליסטי אימתני תוך סיכון הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל", סיכמו העותרים לבג"ץ.
יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל הגיב בראיון לערוץ הראשון ואמר: "אני מתרגש, אפשר להגיד שיש שופטים בירושלים, ועדת הכלכלה סביב היציבות הרגולטורית היה מונח לשופטי בגץ, שאמרו אמירה חדה. אני מכנס את ועדת הכלכלה לאלתר. המתווה חוזר כעת לכנסת. הגז לא נשאר באדמה, שכיוון שאחרי כל כך הרבה זמן ממשיך לזרום מתמר. יש החלטה דרמטית של בג"ץ, העניין מאוד לא פשוט, בסופו של תהליך, תצלח הדרך ונתווכח על העניינים האחרים. אם סעיף היציבות יאושר בחקיקה זה הרע במיעוטו. אינני מבין למה לא ללכת דרך החקיקה. הם חשבו שהם יכולים לעקוף, ניסו לעשות הפוך על הפוך, והכל התהפך עליהם. הכל נפתח מחדש".
אורלי בר לב, אחת ממנהיגות המאבק נגד המתווה אמרה בראיון לערוץ הראשון: "לא היו לנו ציפיות גדולות, קיווינו שבג"ץ יבין את גודל המשקל, ואנחנו שמחים לגלות שהאופן הלא דמוקרטי בו המתווה הזה הועבר, עם הסעיף של היציבות ומוציאים את השליטה מהידיים של הממשלה, וזה אכן כך. זאת בשורה אדירה ל-30 אלף איש, שלא ויתרו והתעקשו לקום מול הממשלה, שמשאבי הגז שייכים לציבור הישראלי וצריך לפי האינטרס הציבורי. "אנחנו נהיה בכל מקום שבו צריך להיות. בתקשורת, ברשתות, ברחוב ובכנסת. עוד בדצמבר 2014, כשיצאנו לדרך, כשהממונה על ההגבלים דיבר על פירוק המונופול, המטרה היא שהמתווה הזה יתפורר. בג"ץ בא ומתייצב לצידנו ואומר שהמאבק הוא נכון. זה הישג גדול עבורינו".
מעמותת צלול להגנת הסביבה נמסר בתגובה להחלטת בג"ץ בנושא מתווה הגז כי זהו "הישג חשוב במאבק דמוקרטי אל מול הניסיון להעלות את טייקוני מונופול הגז אל מעל החוק. צלול קוראת לממשלה לנצל הזדמנות זאת של חשיבה מחדש שנכפתה עליה בידי בג״ץ ולהקדיש זמן גם למנגנוני שמירה על הים בתהליך הקידוחים: להוסיף דרישות של ביטוח וערבויות שיגנו על כלכלת ישראל מפני אסון דליפה אפשרי, לזרז את המוכנות לטיפול בדליפות בים ולהפריד בין הסמכויות של משרד האנרגיה והגנת הסביבה".
העותרים קיוו גם לפסילת בג"ץ את עצם החוקיות של שימוש נתניהו בסעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, בו השתמש כדי לעקוף את סמכות הממונה לשעבר פרופ' דייויד גילה שהתנגד לו, כדי להעביר בהחלטת ממשלה את המתווה. קבלת עמדת העותרים בסוגיית השימוש בסעיף 52, שמתיר לשר הכלכלה ורה"מ עקיפה של חוק ההגבלים רק מסיבות של שמירה על אינטרסים לאומיים חיוניים, תשמוט למעשה את הקרקע תחת מתווה הגז הטבעי ועשויה להכניס שוק האנרגיה לטלטלה גדולה.
נתניהו ניסה לשכנע את השופטים: "המשקיעים יברחו"
ראש הממשלה בנימין נתניהו הופיע בדיון בבג”ץ בניסיון להגן על מתווה הגז. נתניהו ניסה להסביר את הסעיף הביטחוני שבהפעלת סעיף 52 העוקף את הממונה להגבלים עסקיים. "אנחנו ברגע מכונן. העברנו מתווה וחברות ענק באות. זו נקודת שויון משקל. הצלחנו לצאת מבירא עמיקתא ואם נחזור אחורה ניפול לתוך התהום. המשקיעים לא יחכו לנו, הם ילכו למקומות אחרים, לאויבים שלנו. אנחנו נסמכים על אסדת גז אחת שמאויימת כל הזמן ביטחונית וכבר הותקפה בצוק איתן. מצב זה של אסדה אחת מעמיד את ישראל בסכנה לביטחון האנרגטי שלה", אמר ראש הממשלה.
נתניהו הפתיע ואמר כי בכוונתו להעביר את הגז הטבעי גם לרשותם של הטורקים והפלסטינים: "בצד המדיני, אני מבקש להשתמש בגז כמנוף לתמיכה בבנות בריתנו במזרח התיכון. אנחנו רוצים לספק גז ליוון, לקפריסין, לטורקיה, לפלסטינים וגם לאיחוד האירופי. נפגשתי עם סגן הנשיא ביידן בדאבוס וחלק מהדיון שלנו נסוב סביב הנושא הזה".
בפן הכלכלי, אמר נתניהו כי "כל עיכוב בצומת הקריטי יביא לקריסת המתווה כולו ולנזק קשה למדינה. כדי להרגיע חששות בנוגע לסעיף 52 אני רוצה לומר כמה מילים על הרפורמות לצמצום ריכוזיות. הובלתי רפורמות לתחרותיות במשק. תחרות בטלפונים סלולריים בתחבורה הציבורית ובתעופה, בשוק האשראי וכמובן ועדת הריכוזיות שאותה יזמתי לפני המחאה החברתית. איני זקוק לדחיפה כדי לצמצם ריכוזיות ותחרותיות במשק. השקעתי מאבק עצום במלחמה באינטרסים זרים".
נתניהו הופיע בפני הרכב של חמישה שופטי בג"ץ שידונו בעתירות נגד מתווה הגז. כזכור, ראש הממשלה הגיש בעבר תצהיר לבג"ץ ובו פירט את נימוקיו להפעלת סמכותו מכוח סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים. נתניהו הדגיש אז כי "אני סבור שללא המתווה, על כל מרכיביו העיקריים, ייגרם נזק של ממש לביטחון ולכלכלת המדינה, ויוחמצו הזדמנויות משמעותיות בתחום יחסי החוץ שלה. מבחינתי, אין מתווה ריאלי אחר."
בתצהיר הזהיר ראש הממשלה נתניהו כי "עיכוב בפיתוח האחזקות יותיר את המדינה עם אסדת גז טבעי אחת בלבד, זו שמשמשת את תמר ומאוימת מבחינה ביטחונית, ללא כל חלופה." נתניהו הוסיף כי מצב זה מסכן את ביטחון מדינת ישראל ובכלל זה את הביטחון האנרגטי שלה, כיוון שכבר כיום כמחצית מהחשמל בישראל מיוצר מגז טבעי.