הפרשה החדשה בה מעורב שר הפנים ויושב ראש ש"ס אריה דרעי, סובבת ככל הנראה סביב ענייני דירות ונדל"ן. יועצו של דרעי, ברק סרי, אמר הבוקר לרינה מצליח וניסים משעל ב"רדיו ללא הפסקה 103FM": "אנחנו מבינים מהתקשורת על מה מדובר, אף אחד באופן רשמי לא אמר לו. אריה דרעי גר כבר 30 שנה בבית המפורסם ברחוב הקבלן (בירושלים) ששווה 4.5 מיליון שקלים. על הבית הזה נותרו לו עוד מיליון וחצי שקל משכנתא".

מצליח אמרה שמי שעומד בראש מפלגה חברתית, קשה לראות אותו עם וילה שיש בה מרתף יינות וג'קוזי. סרי השיב: "הבית בספסופה (בגליל) נבנה על ידי כל משפחת דרעי. אריה לא אוהב לנסוע לחו"ל. בחופשות שלו עם משפחתו הוא אוהבים מאוד את הצפון. בני משפחת דרעי החליטו לבנות בית בצפון, כדי שלא לנסוע לבתי מלון כשכל שבט דרעי מתכנס. יש לו אח, שלמה דרעי, איש עשיר, אמיד, שנטל חלק גדול מהבית הזה, שאגב כולו עולה 2.5-3 מיליון שקלים, כמו דירת שלושה חדרים במרכז תל אביב. כל המשפחה התגייסה לבנות את הבית הזה, הסבתא, האחים, כולם, כל אחד שם כסף, כדי להתכנס לבנות יחד".

"כל אותם דירות של הילדים שעליהן דובר, אלה דירות של ילדים, יש בני זוג לאותם ילדים, יש בעלים, יש בעל אחד שחזק מאוד בעסקי הנדל"ן, עושה עסקים טובים", הדגיש סרי. "מותר גם לילדים של אריה דרעי שיהיו להם דירות, כמו שמותר לילדים של פוליטיקאים אחרים, שאף אחד לא מפשפש בחסכונותיהם, שיהיו להם דירות. אתם יודעים הרי שלהמון פוליטיקאים, יש לילדים שלהם דירות. זה אפילו צביעות, צביעות גדולה, שלילדים של אריה דרעי יש דירות, ואנחנו נבדוק למה יש להם דירות, ובאיזה זכות יש להם דירות, ולמה הם לא גרים בדירה שכורה בקטמון או במוסררה כמו שאנחנו מצפים מהם. אני אקח היום כל פוליטיקאי, ואפרסם איזה דירות יש לילדים שלו, אבל בהקשר הזה זה נראה משונה, מה פתאום לילדים של אריה דרעי יש דירות? זה נראה לא נכון, מקומם וצבוע".

"מבחינת הטענות והבדיקה שנעשית כעת הוא בטוח לחלוטין ושלו באופן מעורר כבוד", ציין סרי, "ויש הסברים מצוינים להכל. מאידך יש צער גדול וכאב גדול, זה לא דבר פשוט וזה לא דבר קל. יש משפחה, יש אמא קשישה, יש ילדים, יש נכדים, זה לא קל לחזור לשנות ה-90', לפרסומים הקשים, לכל מיני כאלה שעולים לשידור וקמים לתחייה בכל פעם שמתעורר משהו עם אריה דרעי, והשמות מוכרים, זה מה שמחזיק אותם בחיים. אתם יודעים על מי אני מדבר. אלה הם ימיהם הגדולים, לעלות ולדבר ולקלל. למשל, אליעד שרגא, ימים גדולים, הוא עולה ומדבר. ומפקד כלא שהיה בתקופה ההיא וכל מיני חוקרים שפתאום חוזרים, יוצאים מאלמוניות. זה לא נעים, הוא למוד סבל ולמוד תלאות והוא עבר דברים יותר קשים. הוא באמת חושב שבעניין הזה יתברר בסוף ששום דבר וסתם נאלץ לעבור מסכת ייסורים יותר קשה נוספת".