יו"ר ארגון הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות, ד"ר משה רפלוביץ', לא מתפלא מכמויות הבשר המוברח שנתפסו באחרונה ולא מהיקף שיווקו. "זה קצהו של הקרחון", אומר רפלוביץ' בשיחה עם "גלובס".
 
כיצד יכולים הצרכנים לזהות בשר שלא ראוי למאכל?
"צרכן לא יכול לדעת בשום דרך, וזו בדיוק הבעיה. חוץ מאשר לסמוך על שלטונות המדינה שיבטיחו לו מזון תקין, אין לו מה לעשות. בפועל המדינה בעצמה מורידה חסמים".


עידוד היבוא ימגר את הבעיה?
"אנחנו מעודדים יבוא של בשר תקין ארצה, אבל זה לא במקום פיקוח ראוי. לאזרחים מגיע שיפקחו על הבשר שלהם כמו שצריך. צריכים לדעת שהם מקבלים מזון בטוח וראוי".

מהן ההשלכות הבריאותיות בצריכת בשר מקולקל?
"ההשלכות יכולות להיות מרחיקות לכת עד כדי מוות. סלמונלה הוא חיידק שאנשים בגילאי הביניים יכולים אולי להתמודד עמו, אבל ילדים קטנים או זקנים ואנשים עם מערכת חיסונית לא תקינה – חיידק כזה יכול להרוג".

רפלוביץ' משבח את יחידת הפיצוח במשרד החקלאות, ש"בכוחות מצומצמים יחסית עושה עבודת בילוש ומודיעין טובה", ואת שר החקלאות אורי אריאל. "להבדיל מקודמו, ניכר שאכפת לו מהנושא הזה, והוא משקיע אנרגיות ותקציבים", אמר רפלוביץ'.
 
הבשר המסוכן הזה, שנמכר לנו הצרכנים כקפוא או כטרי, נפוץ בכל הנקודות האפשריות – מסעדות, חנויות לממכר בשר, אולמי אירועים ועוד. "מה שבחר משרד החקלאות לעשות הוא להוריד את רמת הפיקוח", ממשיך רפלוביץ. "המדינה הצהירה כי תחסוך בעלויות של השירותים הווטרינריים על בשר, מתוך מחשבה מוטעית שזה יוזיל את מחירי הבשר בישראל.

"במקום שנפקח על הבשר ב־20 נקודות כניסה בעת ההובלה לישראל, 20 צווארי בקבוק שדרכם עובר כל הבשר – משרד החקלאות אומר: 'בואו נבדקו את 85 אלף נקודות המכירה של בשר בישראל ונוזיל עלויות'. זה הרי מנוגד לכל היגיון כלכלי וניהולי. אין ויכוח שבשר כדאי לבדוק קרוב ככל האפשר לנקודת המוצא שלו. היום כל משאית בשר אמורה להיבדק בכל עיר על ידי הרשות הווטרינרית המקומית – מה שגם לא הגיוני". בהתייחס לפיקוח במסעדות ובחנויות הוא אומר: "היכולת לבקר ב־85 אלף עסקים במקרה הטוב תגיע לחמישה ביקורים בשנה".