בישראל שוהים כ־174 אלף עובדים זרים, בהם כ־77,000 חוקיים, כ־16,200 בלתי חוקיים וכ־81,600 עובדים פלסטינים וירדנים – כך עולה מדוח מקיף ראשון מסוגו, שפורסם על ידי צוות מהמרכז הבינלאומי להגירה וקליטה והאגף לתכנון מדיניות ברשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים.
בנוסף מעריכים מחברי הדוח כי כ־91 אלף תיירים נשארו בישראל לאחר שפגה אשרת השהייה שלהם והם ממשיכים לעבוד בארץ. הענף שבו מועסק מספר העובדים הזרים הרב ביותר הוא הסיעוד, מגמה הנמשכת משנת 2010. הענף השני בגודלו לאורך תקופה זו הוא החקלאות והשלישי הוא ענף הבניין. התחום הקטן ביותר שבו מועסקים זרים הוא "ענף מומחים".
מהנתונים עולה שחל שינוי דרמטי בענפי תעסוקת העובדים הזרים, כאשר ענף הבניין, שהיה בעבר הגדול ביותר, הצטמצם משמעותית. יו"ר המרכז הבינלאומי להגירה וקליטה ארנון מנטבר ציין כי הרכב מדינות מוצא ייחודי מאפיין את כל אחד משלושת הענפים המרכזיים שבהם מועסקים עובדים זרים. בענף הבניין מוצאם של מרבית העובדים הזרים מסין (3,284) ומולדובה (2,099). בענף החקלאות רוב העובדים הזרים מגיעים מתאילנד (2,103). לעומת זאת, בענף הסיעוד קיים פיזור גיאוגרפי רב יותר של מדינות המוצא. מספרם של העובדים מהפיליפינים הוא הגבוה ביותר מקרב עובדי הסיעוד (15,200) ואחריהם מדורגים עובדי סיעוד מהודו (9,998), מולדובה (7,765), סרי לנקה (5,061) ונפאל (3,052).
כתוצאה מהשינוי הענפי של הצטמקות העסקת הזרים בענף הבניין והנסיקה בענף הסיעוד – ההרכב המגדרי עבר אף הוא מהפך ובעוד שהגברים היוו 85% מהעובדים הזרים בשנת 1995, שיעורם עומד כיום רק על 31%.
בהיבט הגיל, בענפי הסיעוד והחקלאות מרבית העובדים הזרים הם בגילאי 30־40 ובענף הבניין 40־50.