חפירה חשפה: ארץ ישראל היתה מרכז עולמי לייצור זכוכית במאה הרביעית

תגלית ארכיאולוגית עולמית נחשפה במהלך עבודות חפירה של רשות העתיקות, כחלק מפרויקט הקמת רכבת העמק של חברת נתיבי ישראל. באתר העבודות של פרויקט הקמת המסילה, בין צומת העמקים וצומת יגור, נתגלו שרידי הכבשנים הקדומים בארץ, שייצרו זכוכית גולמית בכמויות מסחריות. ברשות העתיקות ציינו שהכבשנים, בני כ-1,600 שנים לערך (משלהי התקופה הרומית), מעידים על כך שארץ ישראל היתה אחד ממרכזי ייצור הזכוכית החשובים ביותר של העולם העתיק.

לדברי יעל גורין-רוזן, ראש מדור זכוכית ברשות העתיקות, "מדובר בתגלית חשובה מאוד לתולדות תעשיית הזכוכית בארץ ישראל ובעולם כולו. העדויות ההיסטוריות מהתקופה הרומית מספרות שאזור עמק עכו היה ידוע בחול המשובח שנמצא בו, שהתאים ביותר לייצור זכוכית. בדיקות כימיות שנעשו לכלי זכוכית מתקופה זו, שנתגלו עד כה באתרים באירופה ובספינות טרופות באגן הים התיכון, העידו על כך שמקור הזכוכית באזורנו. כעת, לראשונה, נמצאו הכבשנים שבהם יוצר חומר הגלם שמהם הופקו כלים אלה".

חפירת הכבשנים עוררה בשבועות האחרונים התרגשות רבה בקרב חוקרי זכוכית בכל העולם, אשר הגיעו במיוחד לארץ כדי להתרשם מהתגלית. לדברי פרופ' איאן פריסטון מיוניברסיטי קולג' בלונדון, המתמחה בזיהוי המרכיבים הכימיים של הזכוכית, "זו תגלית מרעישה שיש לה משמעות רבה להבנה של כל מערכות הסחר הבינלאומי בזכוכית בעת העתיקה. זו עדות לכך שארץ ישראל היוותה מרכז ייצור בקנה מידה עולמי, ומכאן נפוצה לכל רחבי הים התיכון ואירופה".

האתר בעל החשיבות העולמית התגלה במקרה בקיץ האחרון בתוואי רכבת העמק החדשה, על ידי מפקח רשות העתיקות הארכיאולוג עבד אל-סלאם סעיד. במהלך עבודות תשתית להקמת המסילה בקו שמחיפה מזרחה, ראה לפתע בחתך גושי זכוכית, רצפה ושכבת אפר.

בתקופה הרומית הקדומה התרחב מאוד השימוש בזכוכית בשל תכונותיה: שקיפותה, יופיה, עדינות הכלים ומהירות הכנת הכלים בשיטת הניפוח, שנכנסה לשימוש באותו זמן והוזילה את ייצור הכלים. מהתקופה הרומית ואילך היתה הזכוכית בשימוש כמעט בכל משקי הבית, והיא נכנסה לשימוש גם בבנייה הציבורית: לחלונות, פסיפסים וכלי מאור. כתוצאה מכך נדרשו כמויות גדולות של זכוכית גולמית והחלו לייצר זכוכית במרכזים מיוחדים בכמויות גדולות מאוד. המפעל שנמצא בחפירה הוא דוגמה לאחד ממרכזי הייצור הקדומים האלה. 

בלוח תעריפים שהפיץ הקיסר הרומי דיוקלטיאנוס בראשית המאה ה-4 לספירה, נכתב כי ישנם שני סוגי זכוכית - הראשון מכונה זכוכית יהודאית (מארץ ישראל) והשני - זכוכית אלכסנדרונית (מאלכסנדריה שבמצרים). הזכוכית היהודאית היתה ירקרקה וזולה יותר מזו המצרית.