האם הלקח מהגזענות ומההסתה של חוקי נירנברג נלמד, ומהם הצעדים שיש לנקוט כיום כדי למנוע רצח עם? במלאת 80 שנה לחוקי נירנברג ו־70 שנה למשפטי נירנברג ייערך ביוזמת ארגון מצעד החיים העולמי כנס משפטי מיוחד שיעסוק בשתי השאלות. הכנס, בראשות פרופ' ארווין קוטלר ופרופ' אלן דרשוביץ, יערך בהשתתפות משפטנים בכירים מרחבי העולם בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, 4 במאי 2016, באוניברסיטת יגולוניה בקרקוב. הנוכחים יחתמו על הצהרה משותפת המגנה רצח עם והסתה ויקראו לקהילה הבינלאומית לנקוט יד קשה כדי לעצור את הזוועות המתרחשות מסביב לעולם.
את מדינת ישראל ייצגו שרת המשפטים איילת שקד, נשיאת בית המשפט העליון לשעבר דורית בייניש, ורון פרושאור, לשעבר שגריר ישראל באו"ם. ביום השואה תוביל השרה שקד את מצעד החיים השנתי, המאורגן על ידי ארגון מצעד החיים הבינלאומי שיתקיים בין מחנות ההשמדה אושוויץ לבירקנאו ותישא דברים בטקס המרכזי.
"העם היהודי חי וקיים, ואיתו התנפצותה של התיאוריה האנטישמית של היטלר", מסרה שקד. "לצערי הקריאות להשמדתה של מדינת ישראל וקריאות התיגר על עצם קיומה עדיין נוכחים בשיח הבינלאומי ובכוונתי לקרוא למשתתפים הנכבדים בכינוס לשאת את קולם באופן חד וברור נגד תופעות אלה". ד"ר שמואל רוזנמן, יו"ר ארגון מצעד החיים, ציין כי לנירנברג יש חשיבות כפולה בזיכרון הזוועות: "החוקים הגזעניים מחד, והמשפטים שנתנו תקווה לעולם טוב יותר מאידך".