בג"ץ בביקורת על התיקון לחוק הגיוס: "זה מייאש, הקמתם מפלצת"

"יש רק גזר ואין מקל", כך התייחסו היום (ראשון) שופטי בג"ץ להתנהלות המדינה ביחס לחרדים שאינם מתגייסים לצה"ל. השופטים מתחו ביקורת חריפה על כך שאין כל סנקציות בחוק נגד אלו שאינם מתגייסים וכן על כך שאין תמריץ שלילי בחלוקת הכספים לישיבות שלא עמדו ביעדי הגיוס. "ההתמודדות עם התופעה בצורה הדרגתית והגישה הלא-לעומתית והרכה מעלה את השאלה אם הגישה הרכה הזו לא צריכה לפעול גם בהיבט של תמיכות כשהיעדים לא מושגים", אמר השופט עוזי פוגלמן לנציגת המדינה והוסיף: "אתם לא יוצרים מוטיבציה לשנות, כשיש רק גזר. הקמתם מפלצת".

הדיון בעתירות נגד התיקון לחוק הגיוס, שהגישו מפלגת יש עתיד, התנועה לאיכות השלטון, הפורום לשוויון בנטל ועמותת הצלחה, התקיים בהרכב מורחב של תשעה שופטים. "אני מיואש", אמר בפתח הדיון השופט אליקים רובינשטיין, בהתייחסו לסוגיית השוויון בנטל. השופט כינה "פטה מורגנה" את האפשרות שהחוק יוביל בעתיד לגיוס מלא של תלמידי הישיבות.

השופטת אסתר חיות שאלה את נציגת המדינה האם ניתן להגביל תמיכות כספיות בישיבות, במידה שלא יעמדו ביעדים. הנציגה השיבה כי האפשרות לעשות כן נמצאת בידי שר החינוך, האחראי על תקנות התמיכה הכספית במוסדות חינוך. "אז זה הופך לעניין פוליטי", הקשה השופט אורי שהם. "החוק לא קובע את זה, ואין פה כלום בעניין המקל". השופט שהם הוסיף כי ההסדר הקיים בחוק במתכונתו הנוכחית הופך את כל הליך הגיוס להתנדבותי. "אם זה וולנטרי, למה צריך חוק בכלל?", תהה. "הגיוס הוא בגדר המלצה", ציין השופט ניל הנדל. "אם לא עומדים בזה - לא ברור מהי הסנקציה". 

נציגת המדינה, עורכת הדין דנה בריקסמן, ציינה כי ישנה עלייה מתמדת במספר החרדים המתגייסים והסבירה את המדיניות הרכה בה נוקטת המדינה בעניין: "התפיסה ביסוד החוק היא שאם תהיה חובת גיוס, הדבר עלול לגרום לעימות ולמחלוקות. את התכלית של הגברת השוויון ניתן יהיה להשיג באמצעים רכים, כחלק מההשתלבות של החברה החרדית בציבור".

בנובמבר אשתקד אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את התיקון החוק, שלמעשה מסיר מעל צעירים חרדים את חובת הגיוס לצה"ל ודוחה את יישום החוק בשש שנים. כמו כן מבטל בין היתר התיקון את הסנקציות הפליליות האמורות להיות מופעלות במידה והחרדים לא יעמדו ביעדי הגיוס. המהלך היה חלק מההסכמים הקואליציונים בין המפלגות החרדיות לראש הממשלה, בנימין נתניהו.

על פי התיקון, תוארך תקופת ההסתגלות משלוש לשש שנים ותכונה "תקופת הסתגלות ראשונה". בנוסף, מוצע לקבוע "תקופת הסתגלות שנייה" שאורכה יהיה שלוש שנים. במהלך תקופה זו, כל עוד תהיה עמידה ביעדי גיוס, תתאפשר דחיית השירות למי שגילו עולה על 21.  במקרה של אי עמידה ביעדי גיוס תתאפשר דחיית גיוס מעל גיל 21 רק בהיקפים שיקבע שר הביטחון, בשים לב ליעדי הגיוס שקבעה הממשלה בהתחשב בהמלצתם של שר הביטחון והשר הממונה על השירות האזרחי.

"נתניהו ויעלון בוגדים בערך השוויון"

ח"כ יעקב פרי (יש עתיד), יו"ר ועדת השרים לעניין השוויון בנטל התייחס לדיון ואמר: "אי אפשר להפריד בין דם לדם. כיצד יכול להיות שנער חילוני שהשתמט משירות נשלח לכלא, ואילו נער חרדי שמשתמט משירות מקבל פרס מהמדינה בדמות קיצבאות? עוד הוסיף פרי: "בג"ץ מחזק היום את העובדה שהוא בית דין גבוה לצדק- לא ייתכן שפוליטיקאי עם אינטרסים פוליטיים יקבע מי מתגייס או לא מתגייס לצה"ל. דם ילדינו הוא לא הפקר עבור עוד מנדט לליכוד".