מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, פרסם היום (שלישי) דוח חמור על ההתנהלות בהוצאה לפועל. המבקר מתריע מפני עשרות אלפי תיקים בהוצאה לפועל, בהם חישובי הריבית היו גבוהים משמעותית מהנדרש וכי 350 אלף תיקים נפתחו בניגוד לנהלים.
"דוח זה מעלה כשלים בניהול תיקים במערכת ההוצאה לפועל, שיש בהם כדי להביא להפרת האיזון הראוי בין זכויות החייבים לזכויות הזוכים", מציין מבקר המדינה. "ממצאי הדוח מציגים ליקויים כבדי משקל בליבת פעילותה של ההוצאה לפועל - בשלב פתיחת התיקים שמנוהלים בה", כתב המבקר.
מבקר המדינה מתריע עוד שכשל בקרה הביא לכך שתיקים רבים נפתחו שלא כדין, תוך פגיעה בזכויותיהם של החייבים. "שלב פתיחת תיק באופן שגוי הוא ליקוי בסיסי, אשר גורר אחריו ליקויים נוספים בניהולו של התיק וחיוב החייב בסכומים מעבר למותר בדין. בכך גם במקרים רבים נמשכים ההליכים בהוצאה לפועל במשך שנים", קובע המבקר.
בסוף שנת 2014 נוהלו בהוצאה לפועל כ-2.5 מיליון תיקים נגד 750 אלף חייבים. היקף החובות הכולל בתיקי ההוצאה לפועל מוערך במאות מיליארדי שקלים.
בדו"ח צויין שההוצאה לפועל הזינה נתוני ריבית שגויים בעת פתיחת תיקים וניהלה בפועל את התיקים, לעיתים במשך שנים, בהתאם לנתונים שגויים אלו.
עוד עולה מהביקורת, כי חלק מהרשויות מקומיות מנהלות עדיין עשרות אלפי תיקים בהוצאה לפועל בשיעור ריבית שגוי וגבוה יותר מהנדרש.
באוגוסט 2015 תיקנה ההוצאה לפועל את הריבית בכ-78 אלף תיקים. אולם לגבי כ-78 אלף תיקים נוספים, גם לאחר שההוצאה לפועל ומשרד המשפטים פנו לרשויות המקומיות לתקן את הליקוי, הרי שעד מועד סיום הביקורת, מרבית הרשויות המקומיות לא פעלו לתיקון הליקוי.
בנוסף, הביקורת חשפה שבמשך יותר מעשור, תיקים לגביית חובות בגין משכנתאות שנתנו הבנקים על דירות מגורים, נוהלו בריבית גבוהה מהמותר על פי צו הריבית.
"פגיעה דווקא בקבוצות החלשות"
"בליקויים אלה יש משום פגיעה של ממש בחייבים, שרבים מהם מתקשים לעמוד על זכויותיהם וחלקם אף אינם מודעים להן", ציין עוד מבקר המדינה.
בין המקרים שצוינו בדוח: בשל גביית ריבית שגויה עד פי 24 מהנדרש, תפחו חובות לממדים עצומים, מ-40 אלף שקל ל-2.3 מיליון שקל. זאת, בשל "טעות אנוש". עד שהטעות תוקנה, בוצעו 13 עיקולים נגד החייב והוא אף נדרש לשלם שכר טרחה לעורכי דין בסכום של כ-57 אלף שקל. במקרה נוסף, תיק הוצאה לפועל בסכום של שישה מיליון שקל, כלל ריבית בסך 2.5 מיליון שקל, שהיתה גבוהה ממה שמותר לגבות.
מפילוח תיקי ההוצאה לפועל עולה, כי 40 אחוזים מתוכם הם תיקי מימוש שטרות, 29 אחוזים הם תיקי תובענות (עד 75 אלף שקל), 25 אחוזים הם תיקים למימוש פסקי דין ושישה אחוזים הם תיקי מזונות ומשכנתאות שלא שולמו כנדרש.
מבקר המדינה כותב עוד בדוח כי מערכת ההוצאה לפועל גובה במקרים רבים חובות מאוכלוסייה מוחלשת המתקשה לעמוד על זכויותיה, בייחוד מול גופים וארגונים חזקים וקובע: "בליקויים שעליהם מצביע דוח זה יש כדי לפגוע בזכויות אלה. נוכח חומרת הליקויים והיקפם יש חשיבות רבה ליישום קפדני של פעולות התיקון הנדרשות ולהשלמתן".
המבקר ממליץ לערוך רפורמה יסודית בתהליך פתיחת התיקים בהוצאה לפועל, וזאת על מנת למנוע פגיעה נוספת ומתמשכת בחייבים וליצור בקרה שתמנע טעויות אנוש בחישובי הריבית.
ברשות האכיפה והגבייה הבהירו בתגובה לממצאי הדוח, כי כמעט כל התקלות המערכתיות שאובחנו על ידי מבקר המדינה מצאו את תיקונם עוד לפני פרסום הדוח הסופי. והשאר, ככל שהדברים תלויים ברשות, מצויים בהליך תיקון מתקדם. עם זאת, ברשות דחו כמה ממצאי המבקר לגבי חלק מהתיקים וטוענים שלא מדובר היה בתיקים שגויים וסך כל התיקים השגויים שנבדקו נמוך מזה שקבע מבקר המדינה ועומד על כמחצית בלבד.
עו"ד רעות כהן מהאגודה לזכויות האזרח מסרה כי "הנתונים הקשים שחושף הדוח הם מדאיגים, וממחישים את הצורך הדחוף בשיפור ההגנות על חייבים בהוצאה לפועל. על המדינה להגדיר קטגוריות של חייבים פגיעים כמו מקבלי קצבאות או קשישים שלהם יש לסייע במימוש זכויות ולהקפיא את הריביות העונשיות שהם לא מסוגלים לשלם. בנוסף, המערכת צריכה לשמור טוב יותר על זכויות החייבים, שברוב המוחלט של המקרים אינם מיוצגים על ידי עורך דין, בניגוד לרוב המוחלט של הנושים. אם זכויות החייבים היו גבוה יותר בסדר העדיפויות של המדינה, כנראה שהייתה נמנעת גביית יתר של ריביות, כפי שחושף הדוח. גם חובות צריך לגבות תוך שמירה על זכויות".