הרב סתיו: עקרונית אפשר לאכול בפסח פיתה על טאבון, אם הבצק לא החמיץ

"גם תרופות שאין להן טעם לא צריכות כשרות לפסח", הסביר הרב, "תרופות שיש להן טעם מתוק או כיפי, אז כמו כל סוכרייה שצרירה כשרות, גם התרופה צריכה כשרות. יש חולים, שבגלל הרצון שלהם להקפיד על הלכות הפסח, הם מקלים ראש בצורך שלהם לשמר את בריאותם ומחפשים כשרות על תרופות שאין להן צורך בכשרות. זה דבר לא נחוץ. מה שאין לו טעם אין שום צורך בכשרות. חולה שנמצא במצב של סכנה, גם אין צורך בכשרות, גם אם התרופה מצריכה כשרות, כי פיקוח נפש דוחה גם את זה".

על מזון לבעלי חיים אמר הרב: "בעיקרון אסור שייראה ויימצא בביתו של אדם חמץ. וחמץ שראוי לאכילת כלב, מאכל לכלבים, שם באמת צריך להקפיד שאכן המזון יהיה כשר לפסח, לא בגלל שלכלב אסור לאכול חמץ, אלא כדי שלא יפזר את החמץ בבית, וכי אני נהנה. אסור לי ליהנות מהחמץ, וכשאני נותן לכלב ליהנות מהחמץ אני גם נהנה מזה ולכן אסור לי לתת לו חמץ. יהודי ששומר תורה ומצוות יודע שאסור לו ליהנות מהחמץ, וכשהוא מאכיל את כלבו הוא וודאי נהנה מהחמץ".

"כל ההבדל בין חמץ למצה הוא בין בצק שתפח ותסס לבצק שלא נתנו לו לתפוח ולתסוס לרמה שמחמיצה את העיסה", הסביר הרב סתיו. גזית אמר שאם מערבבים מים וקמח לבצק, ואחרי כמה דקות אופים אותו על טאבון, מתקבלת פיתה כשרה לפסח, ונתן כדוגמה את הפיתה הדרוזית. "עקרונית זה נכון", הסכים הרב, "אבל צריך לוודא שהיא באמת לא תוססת ולא מחמיצה. ברמה העקרונית, אם העיסה לא מחמיצה ולא מתסיסה, ודאי שהיא כשרה לפסח. המצות לפני 200-300 שנה נראו כמו 'אש-תנור' (פיתה על טאבון), אבל אני לא רוצה לומר את זה כך. ראוי לכל אדם לקנות מצות כשרות לפסח, ולזכור שכאשר יצאנו ממצרים לא אכלנו מצות ממכונה עם נקודות חורים".

"גבי גזית", כל בוקר ב-10:00 ב"רדיו ללא הפסקה 103FM"

עריכת תוכן 103FM: אסף נבו