נחמה קטנה: נמצא מכשיר הטלפון הנייד של הנערה אור אלבז ז"ל בת ה-17 שנהרגה בתאונה הקטלנית במנהרות הכרמל לפני שבוע וחצי. המכשיר הסלולרי נמצא היום (ראשון) לאחר פנייה נרגשת של ההורים, יוסי וסלין אלבז, שביקשו את סיוע הציבור במציאת האייפון של בתם. משטרת חיפה בפיקוד סנ"צ אמיר גולדשטיין מצאו את המכשיר באזור טייבה, לאחר חיפושים של שבע וחצי. "זה למעשה היה הזיכרון והמזכרת מהבת שלי. מצאו את הטלפון ככה כמו שהוא, נקי רק בלי סים", אמר האב.
כזכור, יוסי וסלין אלבז, פנו בשבוע שעבר בקריאה נרגשת לציבור: "סייעו לנו למצוא את הטלפון של בתנו שהלך לאיבוד בתאונה". ההורים הדגישו כי כל זיכרונותיה של הבת מהשנים האחרונות נמצאים בטלפון הנייד שלה, מכשיר לבן מסוג אייפון שש: "אני מוכן לשלם כל סכום כדי לקבל את הטלפון הזה וגם אם מישהו מצא אותו וזקוק לו, אני מוכן לרכוש עבורו טלפון אחר ובלבד שיחזיר את הטלפון שהוא כרגע הדבר הכי חשוב לנו". בדמעות אמר האבא: "אנא מכם, זו המזכרת היחידה שלי, אלה התמונות האחרונות, כל העולם שלה בתוך המכשיר".
"איבדנו ילדה יקרה יחידה"
כזכור, הצעירה נפצעה אנושות לפני ערב חג הפסח ולאחר מכן נפטרה מפצעיה. בהודעה מטעם בית החולים כרמל נמסר כי אלבז הגיעה לחדר המיון כשהיא ללא רוח חיים, ולאחר מאמצים וניסיונות החייאה נוספים של הצוות הרפואי נקבע מותה. בתאונה הקטלנית נפצעו בסך הכל 48 בני אדם, כשאוטובוס מספר 101 של אגד סטה מסיבה שאינה ברורה עדיין מנתיבו והתנגש במשאית.
יום לאחר קבלת הבשורה על מות הבת סיפר יוסי אלבז על תחושת האובדן של בתו היחידה: "זה אוכל אותנו, זה גרוע ממלחמה ואני לא יודע איך נעבור את זה". האב סיפר על הנסיבות בהן עלתה בתו בת ה-17 על האוטובוס: "היא הלכה לקנות חולצה לבנה לחג והייתה אמורה לעלות על אוטובוס אחר ומשם להמשיך לגרנד קניון, אך משום מה החברים הציעו לנסוע ללב המפרץ והם עלו על האוטובוס בו הייתה התאונה".
"כעבור שעה האמא של החברה התקשרה אלינו ושאלה מה קורה אתנו, אמרנו לה שאור אמורה להיות בסדר אבל הבנו שהן היו למעשה באוטובוס שעבר את התאונה ושמשהו קורה. חיפשנו בבתי החולים ולא מצאנו אותה בהתחלה, ואז התברר כי היא הייתה בבית החולים כרמל. ראינו אותנו ישנה, כזאת יפה ושום דבר לא הפריע לה. עכשיו היא ישנה לנצח. איבדנו ילדה יקרה יחידה, היא הביאה לנו אור כשנולדה לנו כבת יחידה בחנוכה לפני 17 שנה, וזה נגמר", הוסיף האב.
עוד סיפר על בתו: "היא הייתה מדריכה בצופים והקדישה המון לחניכים שלה, ובמקביל למדה לבחינות הבגרות והשקיעה את כל כולה בלימודים. היא אהבה לרקוד ואהבה ספורט, סרטים ומוזיקה".