גטנט אסקנאוו עלה מאתיופיה לפני 14 שנה עם משפחתו. מאז הספיק להתחתן ואף נולדה לו בת. הוא מתגורר בשכירות באחד מיישובי גוש עציון ולאחרונה רצה להגשים חלום ולרכוש דירה. כידוע, עולים חדשים זכאים לסיוע ברכישת דירה ראשונה, והעולים מאתיופיה זכאים אף לסיוע מוגדל. מה רבה הייתה הפתעתו כשמשרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון הודיעו לו כי אין הוא זכאי לסיוע המיוחד, מאחר שנישא לילידת הארץ.
במכתבם הדגישו המשרדים את הסעיף הפוסל את אסקנאוו מקבלת הסיוע המוגדל. סיוע זה ניתן רק אם שני בני הזוג נולדו באתיופיה או אם אחד מהוריהם נולד שם. העובדה שגטנט אינו זכאי להלוואה היא משמעותית ביותר כיוון שמדובר בהלוואה על סך 95% משווי הדירה. אסקנאוו העלה פוסט לפייסבוק שבו ביקש מהציבור להתערב ולשתף את סיפורו. בסופו הוא שואל בכאב: “מה משרד השיכון מנסה לעודד? את מי משרד האוצר מנסה להגביל? ואיפה משרד העלייה והקליטה? אנחנו מנסים להגיע לכל מי שרק יוכל לעזור לתקן את העוול הזה”.
בני הזוג מתרעמים על הפער בין העיקרון של כור ההיתוך והשתלבות העולים בחברה לבין התוצאה של השתלבות זו. “אומרים שהאתיופים לא משתלבים בחברה. דווקא בעלי השתלב, והפך לחלק מהחברה הישראלית ובגלל זה מבטלים לו את הסיוע. זה מגוחך. וזאת לא בעיה רק שלנו, אלא של זוגות רבים נוספים”, טוענת עמיטל, אשתו של גטנט.
ממשרד האוצר נמסר כי משרד השיכון והבינוי קבע את תקנות הזכאות. ממשרד השיכון לא נמסרה תגובה.
ממשרד השיכון והבינוי נמסר כי עם כניסתו לתפקיד, זיהה השר יואב גלנט בעיה קשה בתחום פתרונות הדיור לבני העדה האתיופית. החלטת הממשלה המדוברת, שהתקבלה לפני כשבע שנים, אכן דורשת תיקון.
בתוך כך, בכינוס הקרוב של ועדת השרים לקידום שילובם של יוצאי אתיופיה, עתיד השר גלנט להציג תכנית סדורה ונרחבת המציעה לשנות את מדיניות הסיוע, ובכללה, יזכה לראשונה כל זוג, בין אם שני בני הזוג או רק אחד מהם בן העדה, לאותן ההטבות בדיוק