היום (שני) מצוין בישראל יום השמיעה הארצי ומסתבר שבישראל קיימת מגמה גוברת ומטרידה של ירידה בשמיעה, שהיא כבר מזמן אינה נחלתם של אזרחים ותיקים בלבד. "בקול", ארגון כבדי שמיעה ומתחרשים, מדווח כי למעלה מ-10% מאזרחי ישראל חיים עם ירידה בשמיעה - כ-800 אלף בני אדם מהם 680 אלף מעל גיל 20, 13% בשכבת הגיל הזאת.
אחד מכל שישה עד גיל 65 ואחד מכל שלושה מעל הגיל הזה הוא אדם כבד שמיעה. מדובר על 15% מהגברים ו-13% מהנשים - 5% מבני 20- 44, כשישית (16%) מבני 45- 64, כשליש (31%) מבני 65- 74 ויותר ממחצית (55%) מבני 75 ומעלה. ל-10% (כ-547 אלף נפש) יש לקות שמיעה ול-2.5% (כ-131 אלף נפש) יש לקות שמיעה חמורה או חרשות.
הירידה בשמיעה פוגעת בין היתר גם ביכולת לתקשר בביטחון עם הסביבה ולהשתלב בחברה. אחד הנתונים המטרידים בהקשר זה שמזכירה "בקול" הוא מתוך המסמך "כבדי שמיעה וחרשים בישראל: מאפיינים סוציו-דמוגרפיים ותעסוקתיים" שפרסם משרד הכלכלה על סמך סקר שערכה העמותה והוא מעלה בין היתר כי קיימים פערים משמעותיים במדדי תעסוקה בין כבדי שמיעה וחרשים לכלל האוכלוסייה. 58.9% שיעור תעסוקה ממוצע בקרב כבדי שמיעה לעומת 70.4% בכלל האוכלוסייה שהשתתפה בסקר. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מלמדים, כשמדובר על שכבת הגיל 25–54, על פער קטן יותר ועדיין נוכח של 4% לרעת כבדי השמיעה.
רועי רוטמן, לקוי שמיעה בעצמו, מרכז בעמותת "בקול" את המרכז לחיים עצמאיים בתל אביב, מיזם מופלא הממומן מכספי העמותה וג'וינט ישראל בהשתתפות ממשלתית, כדי לסייע לאנשים עם מוגבלויות להשתלב בחברה. הוא סיפר ל"מעריב אונליין": "אנשים שמאבדים שמיעה בגיל צעיר נפגעת יכולתם לרכוש השכלה ואחרי מכלול ההתמודדויות שכבד שמיעה צעיר נאלץ להיתקל בהן, כשהוא מגיע לעולם העבודה נפתחת דרך חתחתים חדשה. החל בתהליך קבלת העבודה אם הוא בכלל מונגש ומותאם כמו בראיונות עבודה. מה גם שכבדי שמיעה רבים חוששים מדחייה ולכן מנסים להסתיר בתחילה את המגבלה והם גם מקבלים דחיות רבות לצערנו, זה חלק מהמציאות שלנו. מגבלה שאינה נראית כמו בשמיעה מכבידה דווקא על יחסי העבודה. גם במקומות העבודה עצמם ישנם מכשולים של נגישות ואמצעי עזר שצריך לגשר עליהם".