דוח המבקר על המשטרה: "כשל באכיפה, ליקויים שהשפיעו בצוק איתן"

דוח מבקר המדינה לשנת 2016 בפרק העוסק במשטרה מתמקד בשלושה נושאים מרכזיים: מאבק המשטרה בנגע האלכוהול במסגרת האכיפה בתחום התעבורה ותאונות הדרכים, בניין מערך המתנדבים וכן תחום פיתוח ותחזוקה של מערכות מידע וטכנולוגיה. עיקר הביקורת נמתחה בתחום מאבק המשטרה בנגע האלכוהול וטיפול אגף התנועה בנושא האמור. בדוח מציין המבקר כי בישראל מתרחשות מידי שנה כ-13 אלף תאונות דרכים כאשר בין השנים 2013 אז נהרגו 309 בני אדם בתאונות דרכים. עד לשנת 2015, שהסתיימה עם 354 הרוגים בתאונות דרכים, חלה עלייה ניכרת בהיבט הנפגעים בנפש וכן בנזק לרכוש הנאמד בכ-15 מיליארדי ש"ח נכון לשנת 2012.
 

למרות שהמחקרים וממצאי תאונות הדרכים קבעו כי אחד הגורמים המשפיעים ביותר לתאונות הדרכים הינה נהיגה תחת שכרות או השפעת אלכוהול וחרף העובדה שכבר בנובמבר 2010 תוקנה פקודת תעבורה שקבעה טיפול ברף מחמיר לנהגים שבנהיגתם קיים סיכון גבוה יותר לציבור, קרי נהגים חדשים, נהגים צעירים, נהגי משאיות ונהגי רכב ציבורי, דבר לא נעשה בנושא.

המבקר מציין כי בבדיקות שערך עלה כי ברשות אגף התנועה במשטרה (את"ן) מכשירים לבדיקת רמת אלכוהול (ינשוף) בסיסיים והבדיקה נעשתה על פי נהלי הקבוצה הכללית ללא אבחנה בין סוגי הנהגים כפי שקבעה התקנה החדשה וזאת מהסיבה שהינשוף שבידי המשטרה אינו מסוגל לבצע את ההפרדה האמורה.

המבקר מתח ביקורת נוקבת על התנהלות אגף התנועה כשקבע: "אף על פי שנציגי מדור תביעות באת"ן נכחו בדיונים בכנסת בוועדת הכלכלה טרם אישור התיקון לפקודה ובוועדה שמינה מנכ"ל משרד הבריאות בינואר 2008 לטיפול בתקנות בנושא בדיקת השכרות, הם לא הסבו את תשומת לבם של חברי הוועדות לכך שמכשיר הינשוף שבידי המשטרה אינו מאפשר לאכוף את התיקון לפקודה על נהגי הקבוצה המובחנת".

לדבריו, באת"ן לא דאגו לערוך בדיקות דם לפי הרף המחמיר וכך עיקר האכיפה של איסור הנהיגה בשכרות בקרב נהגים צעירים נעשית שלא לפי הרף המחמיר, אלא לפי הרף של כלל אוכלוסיית הנהגים. "פיקוד את"ן לא בחן את הקשיים שבאכיפת התיקון לפקודה באמצעות בדיקות דגימת דם ואת השפעתן על היקף האכיפה ולא בחן דרכים מעשיות ויעילות לביצוע הבדיקות כדי להגביר את אכיפת איסור הנהיגה בשכרות על נהגים צעירים לפי הרף המחמיר". המבקר מציין כי כיום אין בידי את"ן במשטרה נתונים על נהגים צעירים שעברו עבירות שכרות, לפי הרף המחמיר ולפיכך לא ניתן בעצם למקד את מדיניות האכיפה כלפי אותם נהגים.
 

עוד ציין המבקר כי כיוון שמכשיר הינשוף שבידי המשטרה מיושן פעלו באת"ן לרכישת מכשיר ינשוף חדשני נושא תו תקן ישראלי אלא שמאז אוגוסט 2012 אז נחתם הסכם בין הרשות לבטיחות בדרכים לבין מכון התקנים ולפיו הרשות תממן את תהליך התקינה עד לינואר 2016 טרם הושלם התהליך.

מהמשטרה נמסר בתגובה לדוח: "המאבק בתופעת השכרות הינו מאבק לאומי במסגרתו פועלים בשיתוף מספר גופים. המשטרה מכירה בחשיבות המאבק, בין היתר בשל העובדה כי יש בשתיית אלכוהול מופרזת קטליזטור מחולל פשיעה בדגש על אלימות והפרת הסדר הציבורי. האכיפה בנושא זה מבוצעת באופן שוטף, נחוש ומקצועי הן במישור הפלילי והן במישור המנהלי בכפוף לדין ולסמכות משטרת ישראל. 
 

"על מנת לצמצם את התופעה, מתמקדת האכיפה בין היתר כנגד בתי עסק וסוחרים המוכרים אלכוהול לקטינים ובשנים האחרונות חוזקה באופן משמעותי האכיפה ברשת האינטרנט, בין היתר באמצעות חיזוק מערך הסייבר של המשטרה. לעניין זיוף אלכוהול, כמצויין בדו"ח, המשטרה אינה שותפה לקביעה כי מדובר בתופעה ועם זאת, מבצעת פעילות בתחום זה, בין אם על רקע תלונות ובין אם בפעילות חשיפה יזומה ורק לאחרונה נחשפה פרשה משמעותית בנושא, אשר הניבה כתבי אישום כנגד מספר מעורבים. נדגיש כי ממצאי הבקרה נלמדו לעומקם ובנושאים הספורים בהם נמצא כי יש מקום לשיפור וככל שהם מצויים תחת אחריות המשטרה ובסמכותה, נעשו ונעשות פעולות בהתאם כמפורט בדו"ח.

המבקר בדק ומצא כי בשלוחות של בוחני תאונות רק מחצית מהתקנים מאוישים על בוחנים ושאר התקנים מאוישים על ידי שוטרים ובעלי תפקידים אחרים. בבדיקות של המבקר עלה כי במספר לא מבוטל של תאונות דרכים לא יצא בוחן לשטח בזמן האמת או לא ביצע בדיקת שכרות בזמן נתון ואי ביצוע פעולות אלו פוגע באיכות החקירה ואמינות הפרטים שבדיווח.

המבקר קורא למשטרה להגביר את האכיפה כלפי נהגים צעירים ונהגים מקצועיים קרי נהגי משאיות או רכב ציבורי לפי הרף המחמיר באמצעות דגימות דם ולא בדיקת ינשוף סטנדרטית.

המבקר בחן את מערך המתנדבים וקבע כי למרות ליקויים שהתגלו במערך המתנדבים לאחר הרה-ארגון במערכת וחרף העובדה שבדצמבר 2014 הציגו גורמים באג"מ לפי סגל הפיקוד הבכיר של המשטרה שורה של ליקויים וחסרים בבניין מערך המתנדבים נמצא כי ארבע שנים אחרי הרה ארגון כביכול לא נידונו אותם ליקויים ולא ניתן מענה מערכתי ממשי.
 

עוד מצא המבקר כי בניידות המתנדבים נעשה שימוש שלא תאם את ייעודן המבצעי וכך קרה שניידות מתנדבים הוקצו לשימושם האישי של מפקדים ושוטרים ולא ביצעו פעילות סיור בשטח.

המבקר מצא כי המשטרה לא מינתה קציני מתנדבים ובכ-20 תחנות משטרה לא הושלם מערך המתנדבים. עוד לטענתו המשטרה לא עמדה בדרישתה לרכוש מדים למתנדבים ובעיקר למתנדבי מג"ב וכך קרה שלא ניתן היה לגייס במהלך מבצע צוק איתן את אותם מתנדבים שכן לא היתה הקצאה תקציבית לרכישת מדים עבורם.

גם בתחום הכשרת המתנדבים על שלל התפקידים שהם מאיישים מצא המבקר כי תחום זה לוקה בחסר מה שפוגם באיכות תפקודם ויכולתם של המתנדבים ובכך מחבל בעבודה השוטפת של המשטרה ובמטרה שלשמה הוקם מערך המתנדבים.