נתניהו ביום ירושלים ה-49: "לא נחזיר את המציאות אחורה"

ישיבת מליאה מיוחדת לציון יום ירושלים ה-49 התקיימה היום (רביעי) בכנסת, בה נשאו דברים בין היתר, יו"ר הכנסת יולי (יואל) אדלשטיין, ראש הממשלה ח"כ בנימין נתניהו וראש האופוזיציה יצחק הרצוג.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר: "יום איחודה במגמה ברורה של התפתחות מעוררת גאווה. יש הרבה אתגרים לעיר אבל אנחנו רואים עשן של עשייה, שמגיע ממפעלי תוכנה, כי מציון תצא תוכנה. זה יוצא למקומות חדשים לגמרי, למשל בענף הרכב, ועוד כהנה וכהנה. אין ספור כתרים נקשרו לירושלים, לא בכדי היא יוצרת חוויה בין דורית מיוחדת. אנחנו זוכרים את ירושלים עד מלחמת ששת הימים, כשלא היתה פה שליטה ישראלית. הצעירים נולדו לעולם אחר, הם קוראים על גבורת לוחמינו ויציאתם למלחמת מגן והשיגו ניצחון מזהיר. ירושלים היתה קו חזית במשך 19 שנה, ונערים ירושלמים זוכרים את זה. זוכרים שהיו יורים ממזרח למערב. לא יזמנו ממערב למזרח, כי האויב תמיד ירה".

"אנחנו לא נחזיר את המציאות אחורה. איננו צריכים לתרץ את קיומנו בירושלים. גורלנו נקשר בירושלים וזוהי חלק מחווייתנו הלאומית והציונית. רוב מוצק ומכריע בציבור מבין שרק ישראל הדמוקרטית מסוגלת להבטיח את היותה של ירושלים עיר בטוחה לכל הדתות. סבלנות מתקיימת רק כאשר מכבדים את קודשי הדת.

"לצערי, זה לא קורה באזורנו. כאן יש מלחמה של מי ישמיד את מי, מי יהרוג את מי, מי ישמיד את אוצרות הטבע. כמו שאפשר היה לראות שהיתה הסתה על הר הבית. טענו נגדנו שאנחנו מבקשים במסגד אל אקצה, דבר שלא היה ולא נברא. טענו כי אין לנו קשר להר הבית. זאת טענה כל כך אבסורדית.
שני בתי מקדש עמדו על הר הבית כ-1000 שנים ולנו אין קשר? דוד המלך הפך את ירושלים לבירתנו לפני 3000 שנה.

מישהו טוען שלפירמידות אין קשר למצרים? שלקולוסיאום אין קשר לאיטלקים? האמת הפוכה בתכלית. לנו שמורה חזקת ראשונים בירושלים. בשנה האחרונה עמדנו איתן מול מחבלים צמאי דם, בכל מקום בכל זמן, ואנחנו הצלחנו להוריד את עקומת הפיגועים. עשינו מאמצים עליונים בחג הפסח כדי שהנפץ הזה לא יופעל מחדש. בהדרגה זה ירד. עכשיו אנחנו עומדים בפני חג הרמאדן, ואנחנו עושים את אותו מאמץ.

האלימות לא תרופף את רוחנו. ירושלים זאת עיר מורכבת, ויש כמובן מתח בין האוכלוסיות, שמאפיין גם ערים אחרות בעולם. הוא לא מושלם, הוא לא אידיאלי, אבל הוא קיים וצריך לשמור עליו. אני מאמין שרוב התושבים של מזרח ירושלים רוצים שקט, ואני חושב שלא צריך לתת לאיש להצית תבערה, להצית קיצוניות. אם יעשו זאת שוב, נפעל בהתאם.

"הרצל ביקר בירושלים לפני 118 שנים, ומצא עיר מוזנחת, אך הדגיש כי גם בחורבנה כיום, עדיין היא עיר יפה, ויכולה, אם נבוא לכאן, להיות אחת מהערים היפות בעולם. אני חושב שהרצל היה מעריך שגם בתחזית הזאת הוא צדק. הגדולה בערי ישראל היא מטרופולין תוסס, היא פורחת ותוססת. ירושלים היא עיר ישישה מופלגת, שמחדשת את ימיה, ויש לה עוד צעדים רבים לפתור את המורכבות שבה. מתפתח פה משהו חדש, יש פה אנרגיות חדשות, ואנחנו לא משכנים בה רק את העתיקות המרהיבות, אנחנו מקיימים יכולות של חדשנות. אנחנו נכנסים לשנת היובל, נמשיך להבטיח שירושלים, בירתנו המאוחדת, תהיה בטוחה ומשגשגת ופונה לשלום.

הרצוג: ירושלים לא תישאר יהודית, מוסרית, שלמה ובטוחה אם לא יקרה פה שינוי מדיני דרמטי

ח"כ יצחק הרצוג פתח ואמר: "על קיר לשכתי במשכן הכנסת, תלויה תמונה רבת משמעות עבורי. בתמונה שצולמה ב-9 ביוני 1967 אבי, אלוף בצבא ההגנה לישראל שמונה זה עתה למושל הראשון של ירושלים ויהודה ושומרון, יחד עם ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון, עומדים משתאים אל מול הפלא שנגלה לעיניהם – הפלא הזה הוא הכותל המערבי שריד מקדשנו בו חזו לראשונה מאז עצמאות ישראל. בן גוריון בכובע טמבל, מרים עיניו אל מול אבני הכותל ומבטו המהורהר, מלא היראה וההוד אומר הכל על מימוש כיסופי הדורות ועל האתגרים שעוד יבואו בעקבות הניצחון.

כמעט חמישים שנים עברו מאז אותו רגע. מאז צנחני צה"ל בישרו לאומה שלמה, אומה מצפה ומתגעגעת, שירושלים, עיר הקודש, ציון אליה התפללנו אלפיים שנות – שלנו בשלישית מאז בישר מוטה גור, מח"ט הצנחנים ולימים רמטכ"ל וחבר ממשלה של מפלגת העבודה "הר הבית בידינו". ירושלים אליה חזרנו אחרי גלות כה ארוכה היא ירושלים המחייבת אותנו, בניה ובנותיה, אוהביה, לממש את חזון הנביאים שפיארוה. חזון של צדק ומשפט. חזון הדורש מכל איש להיות כזה בעיקר במקומות בהם אין אנשים.

הנביא ישעיהו, בנבואתו האלמותית על ירושלים קובע כי "אשיבה שופטייך כבראשונה, ויועצייך כבתחילה; אחרי-כן, ייקרא לך עיר הצדק--קריה, נאמנה. ציון, במשפט תיפדה; ושביה, בצדקה." בדבריו אלה היתנה הנביא את קיומה של ירושלים בצדקתה. הוא עושה את החיבור המתבקש כל כך ומספר לעמו כי את זכות הקיום הפיזי יש לקשור באופן בל יינתק לערכים בסיסיים של צדק ומשפט.

"נמצאים היום במאבק על הצדק ועל המשפט בתוכנו", הרצוג. צילום: מרק ישראל סלם

לצערי אנו נמצאים היום במאבק על הצדק ועל המשפט בתוכנו. אנו רחוקים מקיום נבואתו של הנביא ישעיהו. הולכים ומתרחקים משמירה על עמוד השדרה הערכי אותו ביקשו נביאינו להנחיל לאומה. מעשים נוראיים וחמורים של אלימות וגזענות, שסעים, קיטוב ומילים קשות הנזרקות לחלל האוויר הישראלי כאילו נפרצו כבר כל גבולות המכובדות, הריסון העצמי, והאחריות כל אלה הם ההיפך הגמור מחזון, ציון אליו ייחלו אבותינו ונביאינו.

במו ידינו אנו מתרחקים מן האימרה "שאלו שלום ירושלים ישליו, אוהבייך" כי הרי לא בהכרח נוכחות פיזית בירושלים הייתה חלום הדורות. מי שהתפלל באודסה ובקזבלנקה ובצנעה ובאלכסנדריה ובמוסקבה ובאמריקה לשוב לציון, לא התפלל רק למגע ידיו באבני העיר הקרירות ולא רק למימי הגיחון שבפכפוכם רצה לחזות. התפילה שנישאה תמיד ייחלה לחידושם של חיי הצדק והאמת והרחמים בציון. בזאת אנו נבחנים ובמבחן הזה אנו עלולים להיכשל וליפול .

בעוד בתי החולים בעיר הקודש קולטים את פצועי הפיגועים בחרדת קודש שלעולם אינה מבדילה בין דם לדם עומדים כאן, בבית הזה, יש מי שקורא להפרדה בין יולדות ערביות ויהודיות. בעוד חיילי צה"ל עומדים על משמר חומותיה של העיר, מחרפים נפשם על ביטחונה של עיר הנצח – עומדים חברים בבית הזה ומשמיצים את בכירי מפקדיו של צבא ההגנה לישראל וחייליו.

בעוד יושבים שופטים בירושלים שופטים משפט צדק ומגנים על מוסר הנביאים, אותו מוסר שנקשר בעבותות לירושלים – עומדים חברי כנסת מן הבית הזה ומסיתים באלימות נגדם, משלחים בהם גדודים של המון מוסת, מכפיש ומאיים ברשתות החברתיות ובכיכרות העיר.

אדוני יושב הראש,

לצערנו הרב חווינו השנה ברחובות ירושלים גל טרור קשה. צעירים פלסטיניים קמו מתוך שכונותיה השונות ובאו בגלים לדקור את בני גילם בשכונות היהודיות. לפתע הסתבר שהחלום של העיר שחוברה לה יחדיו בין שכונות יהודיות לכפרים מוסלמיים הוא אשליה. לפתע התברר שמערכת החינוך בכפרים העוטפים אותה ונחשבים חלק ממנה היא פלסטינית וזו שבעיר היא ישראלית 2 עולמות תוכן שונים.

"ירושלים לא תישאר יהודית, מוסרית, שלמה ובטוחה אם לא יקרה פה שינוי מדיני דרמטי. אם נמשיך את לפיתת המוות של שני העמים החיים כאן זה בגרונו של זה. אם לא נוביל בדחיפות, בלי שיהוי ובלי תירוצים מתירוצים שונים להסדר בין שני העמים. לפחות ננוע לשם. נייצר תקווה. ראינו גם השנה כיצד גורמים חיצוניים משפיעים במישרין על המצב בירושלים. הדוגמא הבולטת הייתה ההסדרים בהר הבית. בסופו של יום גילינו שוב, שלמרות שעבר יובל שנים לאיחוד ושחרור העיר עדיין הירדנים משפיעים ומלך מרוקו משפיע ומלך סעודיה מעורב וארצות הברית ומי לא...

אדלשטיין קרא לאחדות. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

התייחסות ראשונית שניתנה על ידך ראש הממשלה ועל ידי שר הביטחון ליוזמת השלום הערבית היא כשלעצמה חיובית. אך זכרו, מילים בלבד לא יישנו את המצב והן בהרבה מקרים מתגלות כזגזוג וככלי ריק, רק מעשים אמיצים, מפוכחים, נכוחים שיבטיחו לנו את ישראל היהודית והדמוקרטית ישנו את המצב ויבטיחו את עתידנו כאן ואת עתידה של ירושלים שכולנו מאוחדים בדרישת טובתה ואהבתנו אליה.

יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, קרא לאחדות ואמר בנאומו כי "כשם שירושלים מאוחדת ואיתנה, כשם שירושלים צריכה להישאר חזקה ויציבה – כך לטעמי ולטעם רבים צריך השלטון וצריכים נבחריו להיות מאוחדים ויציבים – למען המדינה והעם". באשר לסוגיית חלוקת העיר אמר אדלשטיין: ״יש בנו הדוחים את רעיון האחיזה בירושלים על כל חלקיה ומרחביה. הם רואים באיחוד העיר טעות ולא זכות ומימוש חזון הדורות. כדי לחדד את טענתם, הם מנופפים בטיעון השחוק, כי כשאמרנו 'אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני' לא התכווננו לשועפאט או לג'אבל מוכאבר. זוהי טענה טועה ומטעה. כי כשנעים זמירות-ישראל, דוד המלך שישב בירושלים, כתב את שורות הגעגוע הללו לעיר הקודש, הוא לא הכיר גם לא את רחביה ולא את טלביה. הוא כתב פשוט על ירושלים".