על ראש שמחתנו: מדוע המדינה מאפשרת למשרדים לנטוש את ירושלים?

ה-30 ביולי 1980 היה יום חגיגי מאוד לחלק מיושבי הכנסת. בקבוקי יין נפתחו בין זרי פרחים שנשלחו לסיעת התחיה, ושרי האוצר והחקלאות, יגאל הורביץ ואריאל שרון, השיקו כוסיות. אבל האווירה החגיגית לא רימזה על מה שהתחולל מאחורי הקלעים, עם אישורו הסופי של חוק יסוד: ירושלים.

החוק קבע בין היתר כי ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל, המקומות הקדושים יהיו שמורים מפני חילול וכל דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אליהם, ושירושלים לא תועבר לגורם זר, מדיני או שלטוני. החוק עבר במליאה בקריאה שנייה ושלישית באווירה משוללת התרוממות רוח סביב הסעיפים הללו. אבא אבן וחיים בר־לב יצאו מן המליאה לפני ההצבעה, יצחק רבין התנצל שהוא ממהר לאסיפה מפלגתית, והמערך התפלג בהצבעה. "לא היה מנוס מהתייצבות מאחורי החוק", אמר דוד גלס, יו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט. "כל היסוס או נסיגה היו מתפרשים כהטלת סימן שאלה על עמדתנו כלפי ירושלים".

הוויכוח, כמו תמיד, נסוב סביב נושא "ירושלים המאוחדת". תמימות דעים הייתה סביב נושא כלכלת העיר והצורך בחיזוקה, כפי שקובע החוק: ירושלים היא מקום מושבם של נשיא המדינה, הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון. הממשלה תשקוד על פיתוחה ושגשוגה של ירושלים ועל רווחת תושביה על ידי הקצאת משאבים מיוחדים, לרבות מענק שנתי מיוחד לעירייה (מענק הבירה), ולירושלים יינתנו עדיפויות מיוחדות בפעילויות של רשויות המדינה לפיתוחה בנושאי משק וכלכלה, ובנושאים אחרים.

מיוזמי חוק ירושלים, איראל שרון. צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

מה קרה מאז אושר החוק? ב־13 במאי 2007 קיבלה הממשלה את החלטה 1661, להעברת כלל היחידות הארציות שלה לירושלים. שבע שנים אחר כך, ב־18 במאי 2014, דחתה הממשלה את יישום ההחלטה למאי 2019, בכפוף לקביעת לוח זמנים לביצועה. ההחלטה על דחיית יישום ההחלטה באה על רקע דוח חריף שהגיש מבקר המדינה בנושא העברת משרדי ממשלה לירושלים.

"אלימות משפטית"

ערב יום ירושלים 2016. ראש העירייה ניר ברקת, עיריית ירושלים וחברי השדולה למען ירושלים בכנסת עותרים לבג"ץ בבקשה להורות לתאגיד השידור הציבורי החדש לבטל את החלטתו לפעול מחוץ לירושלים, לקיים את החוק ולהקימו בעיר כפי שהיה עד כה, שכן ההחלטה לטענתם מנוגדת לחוק ולהחלטות הממשלה ומהווה פגיעה קשה בבירת ישראל.

"חוק השידור הציבורי אינו בעל משמעות סמלית ודקלרטיבית בלבד, אלא בעל חשיבות לאומית והוא נועד להבטיח בפועל את חיזוק מעמדה, מקומה וחשיבותה של ירושלים כבירת ישראל, כמרכז לאומי, ממלכתי וכלכלי", טוענים מגישי העתירה. "פעם אחר פעם כושלת מדינת ישראל במימוש והגנה על הוראות חקיקה אלה, באמתלות כאלה ואחרות ובגלגול עיניים ובאמירות של 'אין מה לעשות' וכי מדובר ב'צו השעה' וב'פתרון זמני'".

בעתירה נטען עוד כי מעבר להיותה של החלטת התאגיד מנוגדת לחוק, יש בה כדי לפגוע פגיעה קשה בפיתוחה הכלכלי של העיר, הן בשל העובדה שבמהלך התקופה בה ישהה התאגיד מחוץ לירושלים הוא יגייס עובדים רבים שלא כולם יתגוררו בעיר, והן בשל כך שעובדי התאגיד תושבי ירושלים ייאלצו לנסוע למקום עבודתם אל מחוץ לעיר, דבר שעשוי לגרום להם לעבור להתגורר בעיר שבה יפעל התאגיד, או לוותר על עבודה עבור התאגיד.

גם בוועדת הפנים של הכנסת עומדים משתאים מול ההחלטה. "זו יהירות וחוצפה לתת חוות דעת שלפיה, למרות חוק מפורש, אפשר להתחיל את שידורי התאגיד הציבורי לא בירושלים, אלא במודיעין", אמר יו"ר ועדת הפנים ח"כ דודי אמסלם בדיון שנערך השבוע בנושא מיקום תאגיד השידור עד שיוכשרו האולפנים הקבועים בירושלים ב־2018. "זו פעם ראשונה שאני נתקל בדבר כזה הזוי, מרחיק לכת וחצוף. אלימות משפטית", אמר. "אולי אתם לא אוהבים את הפקקים בכניסה לעיר, אבל יש חוק, ומי שלא מתאים לו שילך הביתה. ירושלים זו עיר הבירה שלנו ואתם מרוקנים אותה מתוכן".

"יהירות וחוצפה", ח"כ דוד אמסלם. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

ח"כ רועי פולקמן (כולנו) הוסיף: "אני לא קונה שאי אפשר היה למצוא מבנה בירושלים. עשינו סיור ברוממה, בניין הטלוויזיה. הלכנו למנהל רשות השידור. אין בעיות בטיחות. הכל כלאם פאדי. ההחלטה הראשונה של מועצת התאגיד הייתה להוציא את התאגיד מירושלים. אשרי המאמין שזה זמני. אני רוצה לראות שאחרי שיקלטו 400 עובדים מגוש דן, יחזרו לירושלים. עכשיו הזמן הקריטי".

התאגיד החדש אינו לבד. משכנו של מטה המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית" נקבע בתקופה האחרונה מחוץ לירושלים, החברה הממשלתית לתיירות עברה לפעול מחוץ לעיר, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית מוקמת בלוד, ולאחרונה נודע כי השר לביטחון הפנים, לעניינים אסטרטגיים ולהסברה גלעד ארדן, מקים את המטה ללוחמה בחרם (BDS) בתל אביב.

על כך זכה ארדן במכתב תמיכה ובאות "יקיר תנועת החרם העולמית ה־BDS", שנשלח אליו בציניות על ידי חברי "התעוררות", תנועה פוליטית הפועלת לחיזוקה של העיר. "תנועת ה־BDS מקבלת בברכה רבה את החלטתכם להקים את המטה ללוחמה ב־BDS בתל אביב", נכתב. "אנו רואים את החלטה זו, לייסד את המטה מחוץ לירושלים (בירת פלסטין), כהחלטה נכונה ביותר. אנו מאמינים שכל המשרדים והמטות הממשלתיים הישראליים צריכים לעבור מחוץ לשטחים הכבושים. לפיכך, אנו מעודדים את ממשלת ישראל להמשיך עם המדיניות של הוצאת משרדי הממשלה מחוץ לבירתה של פלסטין".

בדיקה מעלה כי כבר שנים שכך פועלות הרשויות, על אף ולמרות החוק. רשימה חלקית של יחידות ממשלה ארציות מחוץ לירושלים מעלה עשרות תוצאות (על פי נתוני המשרד לענייני ירושלים מדובר בכ־100): לשכת הפרסום הממשלתית, חלק מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה והמפקח על הבחירות של משרד הפנים, מנהלת החממות הטכנולוגיות, מכון התקנים הישראלי, המוסד לבטיחות וגהות, הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, הטלוויזיה החינוכית, שירות ייעוץ לאזרח ועוד ועוד, כולן נמצאים בתל אביב.

זכה לפרס "יקיר תנועת ה-BDS" מטעם תנועת התעוררות, השר ארדן. צילום: פלאש 90

על הרקע הזה, מסתמן כי שרת התרבות והספורט, מירי רגב, יוצאת נגד הזרם. עם כניסתה לתפקיד הכריזה כי מטה המשרד יעבור מתל אביב לירושלים, ופנתה לראשי האוצר כדי שיאתרו בניין משרדים בבירה. המטה עדיין פועל בתל אביב, אך לפני כשבועיים חנכה השרה את לשכתה החדשה בירושלים.

"עשיתי זאת גם משום שיש החלטת ממשלה בנושא וגם משום שאני מאמינה שירושלים בירתנו היא המקום הראוי ביותר לפעילות של מוסדות המדינה", אומרת רגב ל"מעריב־סופהשבוע". "ירושלים היא בירת ישראל, סמל הריבונות הישראלית, המקום שממנו מתקבלות ההחלטות על עתידה של ישראל, ולכן היה לי ברור שעלי לדאוג לזה שנקים שם משרדים. הצלחתי לממש את הצהרתי למרות שזה היה לא פשוט. מדובר בפרוצדורה מורכבת שהייתה צריכה להתבצע כבר לפני שנים ואני מודה לכל מי שעמל על כך שאחנוך את משרדי בירושלים, ירושלים שאני כל כך אוהבת, ירושלים שלכולנו יש הזכות לשמור עליה כבירתנו הנצחית".

האתגר של אלקין

עבודת מחקר כלכלית על השפעת מעבר היחידות הממשלתיות לירושלים, שבוצעה בהזמנת "התעוררות" על ידי משרד הייעוץ הכלכלי אורי דהן ושות', הראתה כי נכון לנובמבר 2012, אי ביצוע המעבר מונע מעיריית ירושלים הכנסות ארנונה של כ־40 מיליון שקל בשנה, ובנוסף מרחיק מהכלכלה המקומית תצרוכת שנתית שתגיע בתום המעבר אל כ־150 מיליון שקל בשנה, והייתה יוצרת משרות רבות בעיר. סך המשרות שיתווספו בירושלים כתוצאה מהמעבר מוערך ב־4,000 - כ־3,000 מתוכן עובדי מדינה. "בנוסף לכך, ניתן לשער את השלכות המעבר על יכולתם של משרדי הממשלה לטפל בנושאים שנוגעים ליותר ממשרד אחד, כאשר כלל יחידות המטה הממשלתיות תהיינה סמוכות זו לזו", מצוין בדוח.

גם מבקר המדינה בדק את יישום החלטת הממשלה מ־2007 ופרסם את ממצאיו באוקטובר 2013. המבקר מצא כי מיולי 2009 עד ינואר 2012 לא התכנס צוות היישום לתכנון ביצוע ההחלטה, ולמעשה עד למועד סיום הביקורת לא הושלמה הכנת התוכנית המפורטת שנדרשה על ידי תוכנית האב שהוגשה למעבר המשרדים; השטח שהקצה מינהל הדיור למעבר יחידות עד 2017 מספק רק כ־15% משטח המשרד הדרוש; נציבות שירות המדינה לא ביצעה את עבודת המטה הדרושה להתמודדות עם הסוגיות הכרוכות במעבר, ומאז יוני 2008 לא הוגש דיווח לממשלה על התקדמות הביצוע של החלטת המעבר. המבקר סיכם: "אין גורם ממשלתי אחד הרואה עצמו אחראי להובלת ביצוע התוכנית ליישום החלטת הממשלה".

"קרב מוצדק ביותר", חבר הכנסת אלקין. צילום: פלאש 90

זאב אלקין, השר לענייני ירושלים, רואה בנושא קרב מוצדק. "אנשים התרגלו מתוך נוחות. זה קרב שנכון לנהל אותו ולא לוותר. משרדי ממשלה צריכים לפעול מירושלים. יש יותר מ־20 יחידות שוועדת חריגים לא אישרה להן להישאר מחוץ לירושלים והן לא עברו. זה כבר בניגוד מוחלט למנגנון תקין. יש 5,000 עובדים ממשלתיים מחוץ לירושלים. מינהל הדיור הממשלתי מאוד פסיבי בעניין ומחפש כל תירוץ גם לגופים שהכריחו אותם לעבור לירושלים. הוא לא מוצא להם פתרונות כך שהם נשארים מחוץ לירושלים. לדעתי, מינהל הדיור הממשלתי לא ממלא את תפקידו בנושא הזה. החלטת הממשלה על העברת היחידות לירושלים בינתיים לא מיושמת כמעט כליל, ואני מנסה להיאבק בזה, אבל הבעיה היא שגם כשר ירושלים אני בלי שיניים".

למי יש שיניים?

"אני הולך להעלות את הנושא הזה בדיון ממשלה. אני הולך להציע לממשלה לבנות גוף אקטיבי שלא רק יטפל בהחרגות אלא יפעיל לחצים על משרדי הממשלה לעבור. אני מאוד ממוקד מטרה, ויש לי הרבה קרבות מסביב. היחידה המשמעותית שעברה בשנים האחרונות לירושלים הייתה נתיב, גוף תחת רה"מ שעוסק בקשר עם יהדות בריה"מ לשעבר, ומונה כ־70 עובדים. זה קרה, הפלא ופלא, בתקופה שאני כסגן שר החוץ הייתי ממונה על נתיב. היה קרב גדול מול ההסתדרות והתעקשתי. השמיים לא קרסו והכל מצוין. עצוב שזו היחידה המשמעותית שעברה. האתגר פה הוא גדול. הייתי מאוד שמח אם היו רבים כאלה, אבל כל התהליך שעברתי כסגן שר החוץ לימד אותי שכשרוצים אפשר. לכן, כשאני דורש את זה מהשרים ומראשי יחידות ממשלתיות, אני אומר שאם אני יכולתי, גם הם יכולים וחייבים".

"הממשלה פוגעת בירושלים"

"לא ייתכן שפעם אחר פעם הממשלה לא מקיימת את ההחלטות של עצמה ומוצאת תירוצים שונים למעבר יחידות מחוץ לירושלים בניגוד לחוק", אומר ברקת ל"מעריב־סופהשבוע". "מעבר לחובה החוקית לפעול מירושלים, יש לנו היום כלים רבים לאתר פתרונות ומבנים פיזיים מתאימים לצרכים השונים, והקצינו לשם כך אנשי מקצוע ברשות לפיתוח ירושלים, כך שנגמרו התירוצים. לא נקבל יותר תירוצים של מעבר 'זמני', שברבים מהמקרים הופך אחר כך לקבוע בשל קשיי המעבר. אלה החלטות אומללות שמהוות פגיעה בבירת ישראל, צפצוף על החלטות הממשלה, חוקי הכנסת ודוחות מבקר המדינה שעסקו בנושא. בוודאי שבימים מאתגרים כאלה לירושלים מבחינה ביטחונית, רק גובר הצורך בחיזוקה של ירושלים, וזוהי אינה העת 'להקל' בחוקים ברורים שאותם חוקקה הכנסת לצורך כך, אלא להקפיד עליהם ביתר שאת.

"לא יעלה על הדעת כי בזמן שיד אחת של הממשלה פועלת לפיתוחה הכלכלי של ירושלים, היד השנייה מאפשרת לגופים ממשלתיים לפגוע פגיעה אנושה במאמצים אלו, על ידי העתקת פעילותם אל מחוץ לעיר. אנחנו תקווה שבית המשפט העליון יציב גבולות ברורים בנושא. נמשיך להילחם על כל מקום עבודה בירושלים ונוודא שלא הופכים את החוק לבדיחה".

"נוודא שלא הופכים את החוק לבדיחה", ניר ברקת. צילום: פלאש 90

"מינהל הדיור הממשלתי הוא גורם בעל כוח", מסביר עופר ברקוביץ', סגן ראש עיריית ירושלים ויו"ר "התעוררות" ירושלים. "המינהל מאשר למשרדי הממשלה את הנכסים ששוכנים עכשיו מחוץ לעיר. כששואלים את האנשים שם למה זה כך, הם אומרים שאין נכסים מתאימים בירושלים. בשנה שעברה הגשנו להם רשימה של 150 אלף מ"ר של משרדים שפנויים לכניסה של משרדי ממשלה. אספנו עם המשרד לענייני ירושלים ועם הרשות לפיתוח ירושלים מספיק אלטרנטיבות. כל זה קורה אחרי שירושלים עוברת משברים ביטחוניים לא פשוטים, שהתחילו בצוק איתן והם ממשיכים ביתר שאת עם הסכינאות של חצי השנה האחרונה, שפגעה קשות בעיר ובעסקים. זו המתנה שמקבלת ירושלים בתקופה הזו. יש פה המון ניגודים. העירייה עושה מאמצים להשאיר את הצעירים, והממשלה יוצאת מירושלים. הממשלה משקיעה מאות מיליונים בפיתוח כלכלי, ומצד שני מוציאה את העוגנים התעסוקתיים הכי כבדים".

יגידו לך: ממילא המשרות האלה מאוישות על ידי לא ירושלמים.

"בתהליך ארוך טווח זה יגיע לירושלמים. יש לזה השלכות עקיפות על העיר גם אם זה לא עובדים ירושלמים. זה החוק. אלה משרות שהיו יכולות להיות ירושלמיות, גם אם לא עכשיו, בעתיד. ממשלת ישראל מתנתקת מירושלים, ממשלת ישראל שכחה את ימינה. עזיבת משרדי ממשלה את העיר עומדת בניגוד גמור לכל ההצהרות של ראש הממשלה ושל שריה, ובראש הדברים עזיבת תאגיד השידור הציבורי והמדען הראשי. זוהי מציאות קשה ביותר, הפוגעת בעוגנים התעסוקתיים של ירושלים, מפחיתה מאות משרות איכותיות ועומדת בניגוד גמור לתוכניות הפיתוח הכלכלי של העיר, לחיזוק תעשיית ההייטק והמעמד היצירתי. הממשלה הזו פוגעת בירושלים דווקא אחרי שנה וחצי של משברים ביטחוניים שהביאו לפגיעה קשה בעסקים. אנחנו מתכוונים להיאבק בעזיבת משרדי הממשלה בכל דרך, ולהחריף את פעולות המחאה כדי לעצור את ההתנתקות של ממשלת ישראל מירושלים".

ממשרד האוצר נמסר: "הדיור הממשלתי אינו מוסמך לאשר הקצאת דיור מחוץ לירושלים. הסמכות נתונה בידי ועדת החריגים בראשות מנכ"ל משרד רה"מ. המקרים שפורטו קיבלו את אישור הוועדה, ולפיה פועל הדיור הממשלתי. הדיור הממשלתי נוקט פעולות לאיתור דיורים זמינים בהליכים מכרזיים שונים, שלצערנו אינם מניבים תוצאות. היקף הבינוי שהדיור הממשלתי מבצע בימים אלה הוא חסר תקדים ועומד על כ־150 אלף מ"ר, שיושלמו בשנת 2018. בפרויקטים שכבר הושלמו ובאלו המתוכננים לאכלוס בטווח הקרוב קיימת התנגדות עובדים למעבר, בשל היעדר הסכם מעבר ובשל סכסוכי עבודה. לפיכך המדינה נאלצת לשאת בתשלום כפל של שכר דירה ובעלויות נוספות".