זה עתה חגגנו את שבועות הידוע גם כ'חג המים', אבל לצרכני המים באצבע הגליל ובעמק הירדן אין יותר מדי סיבות לשמוח. הנטייה של רבים לחשוב כי מצוקת משק המים בישראל, בין היתר בשל שינויי דפוסי האקלים הנגרמים כתוצאה מהתחממות כדור הארץ, נמצאת מאחורינו בזכות מפעלי ההתפלה שקמו כאן בשנים האחרונות, מתנפצת אל קרקע המציאות דווקא כשמדובר בחבל הארץ שנהנה, בעידן שלפני 'מזג האוויר המשוגע', מעיקר המשקעים בעונות החורף - צפון הארץ. בחורפים האחרונים דווקא הצפון הוא זה שמקבל באופן יחסי למרכז ולדרום פחות גשם. אמנם כ-50% ממי השתייה וההשקיה בישראל מושתתים כבר על מי ים מותפלים, הישג חסר תקדים כשלעצמו בתחום התשתיות, ובכל זאת דווקא הצפון לא נהנה מההישג ועדיין נשען מדי על ניצול יתר של מקורות המים המידלדלים, בעיקר בכינרת ובאגן ההיקוות שלה.
נדב טל, הידרולוג מארגון "אקופיס", ערך סקירה מקיפה של הנתונים בנושא, אותה אנחנו מפרסמים לראשונה, ומצא כי ב- 2015 הותפלו 506 מיליון מ"ק מים – 50% מכלל צריכת המים (לעומת 125 מיליון מ"ק מי כנרת שנשאבו ב- 2014 למוביל הארצי), אבל הוא מדגיש: "המים המותפלים מגיעים ממתקני ההתפלה על קו החוף למערכת המים הארצית בעיקר לשימוש תושבי המרכז והדרום ואינם מובלים לכיוון אגן הכנרת. יתרה מכך, באזור אגן הכנרת שטחים חקלאיים רבים מושקים ברובם ממי הירדן ומקורותיו, ההשקיה בקולחים באזור זה מוגבלת ולא מספיקה לאזור חקלאי כה גדול". טל תומך את הטיעון שלו בנתונים שמספקת רשות המים: "מאז שנת 2008 עד 2013 חלה עלייה בתפוקת המים מאגן הכנרת, מ-369 מיליון מ"ק ל-554 מלמ"ק. לפיכך ניתן להסיק כי מכסות המים הניתנות לחקלאים באזור הולכות וגדלות ובכך גורעות מים מהכנרת. כמו כן, נתוני רשות המים מראים כי מפלסי מי התהום בהרי נפתלי והגליל מזרחי יורדים בצורה רציפה כבר שנים רבות – עובדה המצביעה על ניצול יתר של המשאב".
טל מודה בסקירתו כי בשנים האחרונות הפחיתה אמנם רשות המים את השאיבה מהכנרת אך מתריע: "ללא שינוי במדיניות הקצבת המים, ולאור שנות בצורת נוספות הצפויות בצפון, מפלס הכנרת ימשיך לרדת ומצב הנחלים והירדן ימשיך להיות רע. שימוש נרחב במקורות המים של הכנרת והירדן יוביל לירידת מפלס מי התהום ולהקטנת הספיקה בירדן". הפתרון שהוא מציע: העברת מים מותפלים לצפון, לפחות כל עוד טיהור שפכים ושימוש במי קולחין אינו מהווה חלופה אפשרית באזור, וכן תיקון התכנית הלאומית לפיתוח משק המים על ידי הכנסת אגן הכנרת אליה, משום שלפחות בתכניות שפורסמו לציבור, אגן הכינרת אינו כלול בה.
ברשות המים מבהירים בתגובה: "זו השנה השלישית ברציפות בה כמות המשקעים באזור הצפון נמוכים משמעותית מהממוצע הרב שנתי. מפלסי הכנרת הנמוכים אותם אנו חובים כרגע, הם עדיין תוצאה של ההתנהלות הקודמת שחייבה אותנו לשאוב מים מהכנרת למוביל. ויחד עם זאת, מאזן המים באגן הכנרת, כניסות מים אל מול הצריכה האזורית, גם על פי התרחישים הקיצוניים ביותר הינו מאזן חיובי. לפיכך, ברגע שביטלנו את ההכרח לשאוב מים מהכנרת למוביל הארצי, הבעיה המאזנית נפתרה". ברשות הוסיפו: "מר טל מציע לתקן את תוכנית הפיתוח הלאומית על ידי הכנסת אגן הכנרת אליה, אבל אגן הכנרת כלול בתוכנית. טל מציע להעביר מים מותפלים לצפון, אבל מים מותפלים מועברים צפונה עד אתר אשכול. דבר זה אפשר את הצמצום ההדרגתי של הפקת המים מהכנרת כשב-2016, היא צפויה להיות הנמוכה ביותר מעולם. נכון, מכסות המים הניתנות לחקלאים באזור אגן הכנרת גדלו בין השנים 2009 ל- 2013, בשל הקיצוץ הדרסטי בהקצאות לחקלאים ב-2009 אבל מ-2014 ואילך, ההקצאות והצריכות במגמה של יציבות ואף הפחתה בשעת הצורך. משק המים ערוך גם לתקופת שינויי אקלים".
נדב טל מדגיש עם זאת: "אתר אשכול שמקבל מים מותפלים, אליו מתייחסת הרשות, לא מספק מים לאצבע הגליל ועמק הירדן, גם אם הוא מאפשר את הפחתת השאיבה מהכינרת. אין עדיין מתקן התפלת מים ים בגליל המערבי ומצוקת המים באצבע הגליל היא עובדה"