חבר הכנסת לשעבר ינון מגל תקף את חברת הכנסת שלי יחימוביץ', על כך שכתבה שאיננה מקבלת את התנצלותו של העיתונאי ארי שביט, שהודה בהטרדה מינית. יחימוביץ' אף כתבה שמעשהו של שביט חמור ממעשהו של מגל, שפרש מהכנסת, לאחר שעובדות שלו לשעבר סיפרו שהטריד אותן.
"את בזמנו ניהלת רומן עם גבר נשוי ואב לילדים", כתב מגל ליחימוביץ', "ולא רק זאת אף גרמת לפירוק משפחתו. מי לדעתך, גרם עוול גדול יותר? ממי נפגעו יותר אנשים? איזו התנהגות חמורה ונלוזה יותר?". שי גולדשטיין, אורי גוטליב ולאה לב התקשרו הבוקר במפתיע מ""רדיו ללא הפסקה 103FM"
למגל, כדי לשאול מדוע נהג כך.
גוטליב: "שלום בוקר טוב".
ינון מגל: "בוקר טוב".
שי: "ינון מגל, מה נשמע?"
ינון מגל: "ברוך השם".
שי: "מה קורה? זה אנחנו פה מתוכנית הבוקר ב-103".
ינון מגל: "או, מה קורה אתכם? מזמן לא התקשרתם".
שי: "נכון, מזמן".
גוטליב: "מזמן לא היית בכותרות".
שי: "חזרת, סוף סוף, התגעגענו".
ינון מגל: "(צוחק)".
שי: "אתה יוצא נגד שלי. אומר, מה גברת, מי את שעכשיו תהיי...תהיי האור המוסרי של כולנו, שניהלת רומן עם גבר נשוי".
גוטליב: "ינון?"
ינון מגל: "מה? יש שאלה?"
שי: "לא, אין שאלה, יש אמירה. תגובתך".
גוטליב: "לא עניין של שאלה או לא, אבל אתה שם ככה את ה...".
ינון מגל: "מה שאמרתי באופן כללי, זה שבואו לא נטיף כל היום אחד לשני. לא כל...אני מתאר לעצמי שאולי יש כמה, חלק, נגיד כמוכם, שהם צדיקים מוחלטים".
גוטליב: "נכון".
שי: "נכון, נכון".
"לדקלם טקסטים מהפקולטה למגדר"
גוטליב: "אבל מה שאני אומר, אתה משאיר ממש את הצדיקים, ככה...אז לא יהיה...אי אפשר יהיה לדבר יותר, אתה מבין? כי אם אתה לא צדיק...".
ינון מגל: "לא. לא, לא, לא. מותר לדבר".
גוטליב: "מותר לדבר".
ינון מגל: "כל האווירה של הלינץ' וסיבוב הסכין, ולא מקבלת את ההתנצלות, ואתה תהיה אסקופה נדרסת, ואנחנו נדרוך עליך ונהרוג אותך...".
שי: "בסדר, אתה יודע, היא חברת כנסת".
ינון מגל: "...עד שלא תדקלם טקסטים מהפקולטה למגדר".
שי: "אבל תשמע, היא חברת כנסת, שיוצאת נגד הטרדות מיניות. היא שמה לעצמה קצת 'מסע צלב' נגד הדבר הזה".
גוטליב: "זה הדגל שלה".
שי: "אבל נשמע כאילו אתה עכשיו קצת נוקם בה על זה שכשהיה הסיפור איתך אז היא גם כיסחה אותך".
ינון מגל: "לא, דווקא היא לא כיסחה אותי. אין לי שום כוונה. יכולתי לכתוב עוד הרבה דברים על שלי שאני לא רציתי לכתוב. מה הקשר. אני לא...".
שי: "מה? מה? מה? תן, תן לנו".
גוטליב: "תן איזה אחד".
שי: "יאללה יאללה, תן, תן".
גוטליב: "תן איזה שיימינג אחד קטן כזה".
שי: "יאללה נו".
ינון מגל: "לא".
שי: "תן! נו, משהו קטן, מה אכפת לך?"
גוטליב: "משהו קטן, זה ברדיו, מי שומע?"
שי: "יאללה, משהו שאתה יודע על שלי ויאללה".
ינון מגל: "לא...".
גוטליב: "משהו".
ינון מגל: "ברצינות, בואו, כאילו, לפני שאנחנו פה רומסים אנשים, כן?"
שי: "כן".
"לפרק משפחה זה סתם חרא, אז תהיי בשקט"
ינון מגל: "אנשים עושים טעויות ואני לא מצדיק את מה שהוא עשה. בעיני להשתמש באלימות זה פסול ואני...אני חושב שזה לא בסדר והכל וזה...".
גוטליב: "אבל יצאו נגדך ואמרו...".
ינון מגל: "...אבל הקטע הזה של לרמוס בן אדם. לי עשו את זה ואני רואה שעושים את זה, זה כואב לי".
שי: "אתה צודק. האמת שהוא צודק".
גוטליב: "צודק במה?"
שי: "הוא צודק בזה שלוקחים בן אדם ורומסים אותו לא משנה אם הוא התנצל או לא התנצל, מה גודל העבירה, מה חומרת העבירה".
גוטליב: "לפעמים זה בצדק".
שי: "לפעמים, לא תמיד".
גוטליב: "בסדר, לא תמיד אבל...".
ינון מגל: "מה, מה זה, מה זה בצדק? כאילו, שנייה, אז מצד אחד אומרים זה או פלילי, או אה...שיש פלילי, נכון? זה פלילי ואם את מפרקת משפחה זה לא פלילי. מצד שני, במקרה שלי זה לא פלילי, זה נסגר לי מחוסר אשמה, כן? אשמה".
שי: "תגיד, אבל...".
ינון מגל: "עשרות, כאילו, עשרות זה, חקירות, ואמצעים מיוחדים, אה... חוסר אשמה...".
שי: "אבל, תגיד, רגע, למה, למה?"
ינון מגל: "...נו אז לא עשו מזה סתם חרא? אז גם לפרק משפחה זה סתם חרא, אז תהיי בשקט".
שי: "נכון, למה אתה לא חוזר לפוליטיקה? כי אתה באמת נסגר התיק שלך מחוסר אשמה, כלומר אין כלום, ואתה לא חוזר לפוליטיקה, זה כאילו אתה עדיין אה...משלם איזשהו מחיר וקצת אפילו מודה באיזה משהו. למה אתה לא חוזר? תחזור ותגיד אין כלום, אני חוזר".
גוטליב: "אולי נמאס לו, יצא לו מה...".
ינון מגל: "אל"ף, אין בחירות. אל"ף, לחזור עכשיו לכנסת אני לא יכול, אין דבר כזה. חייבות להיות בחירות בשביל זה".
שי: "מה זאת אומרת?"
ינון מגל: "זה לא שאתה חוזר אוטומט. מי שיצא, זה כמו במחסנית...".
שי: "רגע, אבל".
ינון מגל: "שוגרת? שוגרת? ביי להתראות. אה...".
שי: "מה, אתה לא יכול לחזור עכשיו?"
ינון מגל: "לא".
לאה: "רגע, אז מה אתה עושה עכשיו?"
ינון מגל: "אני הרבה ביזמות. האמת שיש לי שנה מדהימה. יש לי, כאילו, דברים מדהימים קורים לי".
גוטליב: "יצא לך טוב מהסיפור הזה".
ינון מגל: "שמע".
"חוזר לפוליטיקה בבחירות הבאות?"
שי: "אז אולי תעשה את זה עוד פעם".
ינון מגל: "לא ברמה של לשלוח פרחים ל...לבחורות, כן? אבל אה...ברוך השם".
גוטליב: "אולי תעבור לשלב הבא. זאת אומרת, תעשה כבר צעד יותר משמעותי".
שי: "אונס...אונס".
גוטליב: "תן איזה משהו כזה יותר גדול ואז אה...".
ינון מגל: "למה כזה מרומז אתה אומר?"
גוטליב: "כן, בדיוק, תן איזה משהו".
שי: "רגע, אז אפשר לקבל? אני יכול להבין ממך ולצאת בכותרת: 'ינון מגל, אני חוזר לפוליטיקה בבחירות הבאות'?'".
ינון מגל: "לא, לא, ממש לא".
גוטליב: "ברור, יצא לו המיץ, למה הוא צריך את זה?"
ינון מגל: "ממש לא בא לי לחזור לפוליטיקה, אין לי כוח".
גוטליב: "בדיוק".
לאה: "אז איך בתחום היזמות, מה הולך שם? מה, מה, מה, מה אתה יוזם למעשה?"
גוטליב: "באיזה תחום? באיזה תחומים?"
ינון מגל: "אה, לא משנה, אני לא רוצה להיכנס לזה. בטוח שיש, עזוב, כאילו אומרים 'אין ברכה אלא בסמוי מן העין'".
שי: "מה אמרת עכשיו?"
גוטליב: "אין ברכה אלא בסמוי מן העין".
שי: "עזוב, אתה, הדברים שעשית סמוי מהעין, הסתבכת".
גוטליב: "...סמוי מהעין, ושהוא ארי שביט סמוי מהעין, ושלי סמוי מהעין...".
שי: "תעבור לגלוי, רק לגלוי".
גוטליב: "אלא אם כן זה קשור לסטארט-אפ שלך, מהו של סמוי כזה".
ינון מגל: "אני אגיד לכם רק משהו לסבר את האוזן. שבכל מה שטענו כלפי הכל היה במקומות ציבוריים, הכל היה ליד אנשים".
שי: "נכון, נכון".
שי: "ברור שלא היה שם איזה מוטיב פלילי, איזה משהו אלים. עזבו, יום אחד אני אפתח. באמת התקשרתם, אתם היחידים שאני מדבר איתם, כל השאר אני אומר להם ביי".
גוטליב: " אל"ף תודה רבה".
שי: "תגיד, אבל אתה יודע מה אני באמת? אתה יודע מה בא לי?"
גוטליב: "צריך להיות קצת יותר זהיר בזמן האחרון, צריך להיות יותר זהיר".