מנתונים שפורסמו היום (שלישי) על ידי משרד הבריאות, עולה כי במדינת ישראל מתים מידי שנה כ-40 אלף איש, כאשר שיאני המוות הם תושבי הדרום. המידע פורסם ב"אטלס הפטירות בישראל, 2009-2013" המציג מידע על שיעור הפטירות וסיבות מוות נבחרות. הנתונים מבוססים על קבצי סיבות המוות שהוכנו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ותוקננו על פי קבוצות גיל, לאום ויבשת לידה. לכן, ההבדל בשיעור הפטירות באזורי הארץ השונים לבין הממוצע הארצי אינו מוסבר מהתפלגות שונה של גיל, לאום או יבשת לידה, אלא מגורמים כמו מצב חברתי-כלכלי, השכלה, גנטיקה, אורח חיים, השפעות סביבתיות, הבדלים בתחלואה או סיבות אחרות. 



שיאני המוות בישראל הם אזור הדרום, שם מתים 4% יותר מהממוצע הארצי. במחוז תל אביב מתים 3% יותר ובמחוז חיפה ב-2% יותר פטירות. האזורים בהם שיעור התמותה המתוקנן היה נמוך יותר בהשוואה לממוצע הארצי הם דווקא יהודה ושומרון, ירושלים ונפות השרון, פתח תקווה ורחובות.




בדרום ובצפון מתים יותר מדלקת ריאות



מחברי הדוח בדקו מחלות שונות כסיבות למוות כשהגורם הרלוונטי ביותר בעונת החורף הוא דלקת ריאות. התברר כי בדרום ובצפון, התמותה מדלקת ריאות גבוהה מהממוצע הארצי ונמוכה מהממוצע הארצי במרכז הארץ ובאזור של חיפה. ממחלת הסרטן מתים ברוב אזורי הארץ ברמה זהה למעט מחוז ירושלים שם התמותה מסרטן נמוכה מהממוצע הארצי.



ממחלת הסוכרת מתים יותר באזורי הצפון וחיפה ביחס לממוצע הארצי ובדרום דווקא זו מתים פחות מאשר הממוצע הארצי. מחלות זיהומיות לעומת זאת קוטלות יותר אנשים במחוזות תל אביב והדרום ופחות אנשים מהממוצע הארצי בחיפה והצפון. ממחלות כליות ודרכי השתן התמותה הגבוהה בישראל ביחס לממוצע היא בחיפה והנמוכה היא בנפת השרון ובמחוז תל אביב.



הבעיה הקטלנית היחידה שלגביה לא נמצא הבדל בין כל האזורים והמחוזות בישראל היא מוות כתוצאה ממחלות במערכת העיכול שקוטלות בצורה שוויונית אנשים בכל חלקי הארץ. הדוח לא הקדיש פרק למוות מפיגועי טרור ומלחמות אבל כן מצא לנכון לפרט את מקרי המוות מתאונות כאשר התמותה הגבוה ביחס לממוצע הארצי נרשמה כתוצאה מתאונות בנפות צפת ובאר שבע.



מנהלת האגף למידע במשרד הבריאות מובילת המחקר, ציונה חקלאי: "הופתענו לטובה שאין הבדלים משמעותיים בין האזורים השונים בארץ. היו עבודות לפני 20 שנה והפערים צומצמו מאז באופן משמעותי. מעניין לראות שאין שעורים גדולים באופן חריג של תמותה בסרטן כולל לא באזור חיפה. עבודות שונות שנעשו בין היתר גם על ידנו מצביעות על כך שאחד המשתנים שמשפעים על תוחלת החיים היא ההשכלה. ככל שההשכלה גבוה יותר תוחלת החיים גדלה כי עם ההשכלה המודעות לבריאות גדלה. עשינו עבודה לאחרונה בעניין עם ממצאים שתמוכים בכך זה ודיווחנו ל OECD עליה. לגבי פטירות מזיהומים אנחנו מזהים שיש צורך בהקפדה גדולה יותר על דיווחים מדויקים של הפטירות בבתי החולים".