חודש לאחר שהוועדה לענייני ביקורת המדינה התכנסה בנושא הפעלת הצהרונים בגני ילדים ובבתי ספר ברשויות מקומיות, נערך היום (שני) דיון נוסף בוועדה המיוחדת לזכויות הילד ובו נקבע כי על הרשויות המקומיות להבין שצהרונים הם לא מותרות, אלא חלק מהשירות הבסיסי שניתן לאזרחים ולכן עליהם לפעול ללא רווחים ותחת פיקוח.
יושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת יפעת שאשא-ביטון (כולנו), אמרה בפתח הדיון כי "הצהרונים הפכו לשטח הפקר, שכל אחד מתנהל בו כרצונו על גבם של הילדים וההורים. אנו מדברים על מציאות בה שני ההורים יוצאים לעבוד ונדמה שמישהו מנצל את המצב הזה כשאין אלטרנטיבה במשק. זה הפך לעסק כלכלי לכל דבר, אין התייחסות מקצועית של מי מטפל בילדים שלנו, שזה שירות שאין לו אלטרנטיבה אחרת ובנוסף לכך, כמדינה אנחנו חייבים להיכנס ולהתערב מבחינת הפיקוח שכל מי שלמעשה מחזיק צהרון או רוצה לעבוד עם ילדים יהיה מפוקח ע"י המדינה מבחינה מקצועית ומבחינת עלויות".
ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) טענה כי "המצוקה של ההורים היא ברורה, זוג הורים צעירים שיש להם שניים-שלושה ילדים שנמצאים במסגרות החינוכיות, אין להם ברירה אלא חייבים לשלוח את הילדים לצהרונים. כלומר ברור שאם אנחנו רוצים ששיעורי התעסוקה בישראל יהיו גבוהים חייבים צהרונים".
ח"כ רחל עזריה (כולנו), בדקה את מצב ישראל אל מול מדינות ה-OECD: "ממוצע שעות העבודה השבועיות של הורים בישראל הוא גבוה ממדינות ה-OECD. שיעורי תעסוקת הנשים צמחו מאוד בשנים האחרונות בישראל וגם שיעורי תעסוקה של אמהות לילדים קטנים, שם אנחנו בקפיצה של 75%. שני ההורים עובדים בישראל כי אי אפשר להתפרנס ממשכורת אחת. אנחנו עובדים הרבה יותר שעות מאשר מקומות אחרים בעולם ואז הפער בין שעות הלימודים של הילדים לשעות העבודה של ההורים הוא 1,032 שעות, כשבאנגליה הוא 773 ובגרמניה 691".
כזכור, הורים רבים החלו למחות בחודשים האחרונים בנושא מחירי הצהרונים ורועי חבושה, אחד ממובילי המאבק אמר ל"מעריב אונליין", כי הוא סקפטי לגבי האפשרות שהצהרונים יעברו למודל ללא רווחים: "רוב הצהרונים והקייטנות פועלים לכאורה ללא מטרות רווח, אבל ברגע שאנחנו מבקשים מהם לפרסם את הדוחות וההכנסות הם מסרבים. סך הכל ביקשנו שקיפות, שנדע פחות או יותר מה עלות הצהרונים. יש פה משהו שהוא לא תקין, כולם מנסים להתחמק מתשובות ואנחנו נעשה הכל כדי שכן יתנו לנו את החישובים האלה".