"וזכרוני הראשון": התופעה שתאפשר לכם להרגיש קרובים לירח יותר מתמיד

ד"ר נח ברוש מחזיק ברשימה ארוכה של תארים: איש סגל בחוג לאסטרונומיה ואסטרופיזיקה באוניברסיטת תל אביב, ובעבר חוקר ראשי בפרויקט טלסקופ החלל "טאווקס" ומנהל מצפה הכוכבים על שם וייז במצפה רמון. עם כזה רזומה מרשים, ברוש מקווה שימצא זמן הערב כדי לצאת למרפסת הפונה מזרחה ולצפות בזריחתו של הסופר־מון."סופר־מון" ("ירח־על") הוא תופעה שבמסגרתה הירח מלא ונמצא בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ. לכן, הוא ייראה גדול יותר ב־%14 ובהיר יותר ב־%30 מירח מלא, כמו זה שאנו מכירים מדי חודש.

מרחק הירח מכדור הארץ הוא כ־384 אלף קילומטר, אך היום, במסגרת התופעה, יצטמצם המרחק לכ־356 אלף קילומטר. הפעם האחרונה שבה נצפתה התופעה הזו הייתה ב־1948, והפעם הבאה שבה היא צפויה להתרחש תהיה ב־25 בנובמבר 2034.

"אותי התופעה לא מרשימה", אומר ד"ר ברוש. "העובדה שרואים את הירח קצת יותר גדול - לא עושה הבדל גדול. מבחינה אסתטית, זה מעניין, בייחוד בזמן הזריחה, אבל זו לא תופעה אסטרונומית ששווה לתת עליה את הדעת. אתה חושב שתרגיש בהבדל אם הוא קרוב יותר ב־50 אלף קילומטר או ב־40 אלף קילומטר?"

אז אולי בעיני איש אקדמיה, שכבר ראה הרבה בחייו, זה לא אירוע מרגש, אבל מבחינת חובבי אסטרונומיה, שרק מחכים לסיבה למסיבה, מדובר ביום חג של ממש. הערב, קצת לפני השעה חמש אחר הצהריים, כשהשמש תחל לשקוע, ייפתח במצפה הכוכבים ברקת ביישוב מכבים־רעות שידור ישיר שיועבר באתר של המצפה. הכיתובים באתר יהיו באנגלית, מאחר שהרוב הגורף של החובבים של אירועים כאלה מגיע דווקא מחו"ל. במצפה לא מחכים 70 שנה עד הסופר־מון הבא, אלא משדרים במהלך השנה אירועים של ליקויי חמה וגשמי מטאורים.

"השידורים שלנו, שיש להם עשרות אלפי צופים, נקראים שידורים קטנים", הסביר עידו ברקת, האחראי על המערכות הטלסקופיות במצפה. "אנחנו יכולים להגיע גם ל־150־200 אלף צפיות בשעות ספורות. לא מזמן שידרנו ליקוי ירח, הצפי היה לכמה עשרות אלפים, וצפו בו הרבה יותר מ־100 אלף. אחרי זה גם הבנו למה. מבחינתנו, ליקוי ירח הוא תופעה נחמדה ולא שוברת מוסכמות, אבל כששידרו את הקטעים בסי־אן־אן ובבי־בי־סי הכותרת הייתה ‘בלאדי מון אובר יזראל’. בזמן הליקוי הירח נצבע באדום. לתופעה, מבחינתם, הייתה משמעות אחרת".

אתה מתרגש לקראת האירוע הקרוב?
"אנחנו מתרגשים מאסטרונומיה באופן כללי, ולכן גם מתעסקים בתחום. האירוע הזה הוא יותר תופעה חברתית מאשר אסטרונומית. אין לו משמעות אסטרופיזיקלית גדולה. זה לא משהו דרמטי כמו ליקוי חמה. זו תופעה יפה, ואנחנו משדרים אותה כי היא מרתקת ויש לנו טכנולוגיה מתאימה. ירח מלא ייראה אותו דבר עכשיו ובעוד חמש דקות, אבל לראות אותו זורח מעל הרי יהודה, על רקע הנוף המדברי, זה הרבה יותר מרשים".

ילדים ופרופסורים

ואכן, היום בשעה חמש וחצי אחר הצהריים יוציא בית ספר שדה כפר עציון סיור למדבר תקוע, אחד המקומות החשוכים בארץ, שמקבל בליל ירח כזה את עזרתם של סלעי הקירטון והחוואר הלבנים ביצירת תאורה מיוחדת ואווירה מרשימה. "אתה חייב לנסוע למקום חשוך כדי לראות את התופעה במלוא הדרה", הסביר ירון רוזנטל, מנהל בית ספר שדה כפר עציון. "במרכז הארץ אין מקומות חשוכים. העיניים מסונוורות מהאור המקומי. כאן זו הזדמנות לצאת לטבע ולראות את הירח מאיר על המדבר כשהוא לבן.

אתה עומד הרבה אחרי שקיעת השמש, ויכול לזהות בן אדם ממרחק של 20־30 מטר, וזה דבר מדהים. אנחנו מוציאים הרבה טיולי ירח מלא למדבר יהודה, מתקוע לכיוון ים המלח. במדבר הסלע לא תמיד לבן, אבל כאן הוא לבן, כי מדובר בסלעי קירטון וחוואר. אנשים אוהבים טבע ומחפשים הזדמנויות לצאת, ופה יש הזדמנות מצוינת. סיור יעלה 35 שקלים, ואחרי זה יש קומזיץ עם תה וקפה. יש אפשרות גם לקבל הדרכה מאנשים מקומיים".

הירח נמצא במרחק של 384 אלף קילומטר מאיתנו. עידו ממצפה ברקת אומר שכשקבוצות מגיעות אליהם להדרכה, הן נוטות להתלהב מהירח יותר מאשר מכל דבר אחר. "בסופו של דבר, דרך טלסקופ הירח הכי בולט", ברקת קובע. "הוא מרגש ילדים, מבוגרים וגם פרופסורים. האם הוא מרגש מבחינה מחקרית? אותי באופן אישי לא, אבל יש אנשים שהמחקר שלהם מוקדש לירח".

אחד מאלה שלא מפסיקים להתרגש הוא יואב לנדסמן, מהנדס מערכות ראשי ב־SpaceIL, העמותה שמתכוונת להטיס לירח חללית ישראלית לא מאוישת כבר בדצמבר 2017. "אנחנו כרגע בשלב תחילת בדיקות החללית", מספר לנדסמן. "חלק גדול מהחומרה נמצא כבר אצלנו, ואנחנו מתקדמים. החללית תהיה במשקל 500 קילוגרם ובגובה מטר וחצי. היא תכיל מכשור צילום ומכשור מדעי. הדדליין הוא סוף השנה הבאה".

מה מיוחד בירח?
"יש המון דברים שאנחנו לא יודעים עליו. האנשים האחרונים שנחתו על הירח עשו את זה בתחילת שנות ה־70, ומאז נחתה שם רק חללית רובוטית סינית. יש המון דברים שאנחנו רוצים לגלות. למשל, השדה המגנטי הוא אחד הדברים שהחללית שלנו עומדת לחקור. הוא מאוד שונה מאשר בכדור הארץ. יש כל מיני תיאוריות איך הירח נוצר, אבל אין מסקנה חד־משמעית. בעזרת חקירתו נוכל להבין טוב יותר את תהליכי היווצרות כדור הארץ. לירח הרבה מאוד השפעה על מה שקורה כאן. כאשר נגיע לשם ונעשה דברים שלא עשינו בעבר - אנחנו בוודאות ניתקל בשאלות שאפילו לא חשבנו לשאול".

בעקבות המחצבים

ד"ר ברוש מספר שהירח הוא משאב שעדיין מקווים לנצלו גם מבחינה כלכלית. "יש הרבה דברים שאנשים חוקרים", הוא אומר. "קודם כל, לא ברור מה מצב ליבת הירח - האם כולה מוצקה או שחלק ממנה עדיין נוזלי? האם יש תופעות געשיות? יש לפעמים תצפיות שמראות נקודות שמתבהרות באופן פתאומי. האם זה מראה על פעילות וולקנית, פריצת גזים? הדברים האלה נחקרים. כשיתחילו לטוס לירח, אחד הדברים שיבקשו למצוא הוא מים שיכולים לקיים מושבה או התיישבות; הדבר השני הוא חלקיקים מסוימים שבאים מהשמש, מעין הליום 3 שיכול לשמש להפקת אנרגיה".

המטרה היא להשתמש באנרגיה הזו?
"צריך קודם כל למצוא ואחר כך לפתח שיטות כרייה והבאה של המחצבים האלה לארץ. אחר כך צריך לפתח כורי היתוך שישתמשו בהליום 3. מה שמעניין רבים מהאנשים הוא המחצבים, כי בהם יש כסף. בתיירות יש הרבה פחות".עד שידרכו עליו שוב, הערב תוכלו להרגיש קרובים אל הירח יותר מאי פעם. גם אם לא כל כך תרגישו בהבדל מליל ירח מלא ושגרתי, לפחות תתייגו בזיכרון את 14 בנובמבר 2016 ותוכלו לספר לנכדים מה ראיתם מהמרפסת או מלב המדבר.

"כשיש ירח בשמים, אני תמיד מסתכל עליו", אומר לנדסמן מפרויקט החללית. "במקרה שלפנינו דווקא צפייה בטלסקופ לא מתאימה לאירוע. זה כמו שמצלמים משהו עם פלאש, והכל יוצא שטוח. כדאי להסתכל על הירח בטלסקופ, כשהאור מגיע מהצד, ואז אתה רואה חלק חשוך, חלק מואר וממש יכול לזהות פרטים כמו הרים ומכתשים. זה מראה מדהים. כמי שנתקל בשנים האחרונות כמה פעמים

בסופר־מון, גם אם לא בגודל הזה, ההבדל לא יהיה גדול בעיני אנשים מהשורה. היה מי שהשווה את זה להבדל בגודל בין מטבע של שני שקלים למטבע של חמישה שקלים. אנחנו יודעים שהמטבע השני יותר גדול, אבל לא תמיד מבחינים".