סגן השר איוב קרא ממפלגת "הליכוד" חשף אמש בשגגה פרשיה ביטחונית סודית, שלפי מקורות בכירים עלולה לעלות בחיי אדם. הבוקר התקשרו אליו שי גולדשטיין, אורי גוטליב ולאה לב מתוכנית הבוקר של "103FM" כדי לברר פרטים על הפרשה.
שי: "שלום, איוב קרא?"
איוב קרא: "כן".
שי: "היי, בוקר טוב לך, מה שלומך אדוני?"
גוטליב: "בוקר טוב, איוב".
איוב קרא: "שלום, בוקר טוב".
שי: "אנחנו מדברים מתוכנית הבוקר, 'מועדון ארוחת הבוקר' ברדיו 103FM, אנחנו בשידור. ורצינו (לשאול) לגבי הסיפור שמסעיר היום את המדינה. חשיפת הפרשה הביטחונית".
איוב קרא: "איזה ביטחונית? (צוחק)".
שי: "הרגישה".
לאה לב: "אה, זה לא ביטחוני?"
גוטליב: "אתה אמרת שזה סוד שהציל חיי אדם".
איוב קרא: "כן. להציל חיי אדם לא חייב להיות ביטחונית".
שי: "לא, כתוב 'פרשה ביטחונית רגישה' שאתה חשפת".
גוטליב: "רגישה שחשפת, אבל לא באמת חשפת, כי אנחנו לא יודעים".
לאה לב: "אין לנו מושג מה הולך".
שי: "אז מה הפרשה?"
איוב קרא: "הפרשה היא פלילית, אזרחית, שקשור בה מישהו שאני מנסה להציל אותו. מישהו החליט שזה ביטחונית. פרשה שהיא לא קשורה לא לשב"כ, לא למוסד ולא לצה"ל".
שי: "בחור שאתה מנסה להציל אותו?"
איוב קרא: "כן".
שי: "ממה אתה מנסה להציל אותו?"
איוב קרא: "מאיזשהו מקום שנמצא שם".
שי: "מקום שהוא...".
גוטליב: "הוא נמצא שם ואתה רוצה להציל אותו מהמקום הזה".
שי: "להחזיר אותו לארץ?"
איוב קרא: "זה תחת איסור פרסום, לכן אני לא יכול לדבר על זה".
שי: "אהה, אסור לפרסם. יחסית אתה נותן די הרבה פרטים".
גוטליב: "ברמיזה, תן עוד. ברמיזה...".
איוב קרא: (צוחק).
גוטליב: "זה לא בארץ שלנו נמצא".
שי: "רגע, איפה הוא נמצא?"
גוטליב: "במקום שרק אתה יכול להגיע אליו".
איוב קרא: "לא, אני לא אדבר על זה".
שי: "לא, הוא לא ידבר".
גוטליב: "לא, אני...".
שי: "יש צו איסור פרסום".
שי: "רגע".
גוטליב: "למה אסור לדבר על זה?"
איוב קרא: "לא, אני עושה את...סליחה, אני עושה את זה תקופה ארוכה, הצלתי חיי נפשות. המשפחה ביקשה את הסיוע שלי ואני עוזר להם".
גוטליב: "אז למה אסור לדבר על זה?"
איוב קרא: "למה אסור? כי... לא אני קבעתי".
שי: "לא, אולי כי...".
איוב קרא: "אנשים ש...".
שי: "...אם מדברים על זה יותר מדי, אז זה פוגע בסיכויים שלו להצליח להשתחרר".
גוטליב: "אה".
שי: "כי אז יודעים שמה שיש מבצע לשחרור שלו ו...".
גוטליב: "אז מה שאנחנו עושים עכשיו זה גם לא טוב".
שי: "אני לא יודע. אני, אנחנו לא עושים כלום, אנחנו מדברים עם איוב קרא. מה שהוא עושה זה מה שהוא עושה. הוא חבר כנסת, זכותו לעשות מה שהוא רוצה".
איוב קרא: "אל"ף, אני סגן השר לשיתוף פעולה אזורי".
שי: "יפה".
איוב קרא: "שאני מנהל את כל הנושאים הללו...".
שי: "יפה".
איוב קרא: "...במקומות איפה שנמצא".
גוטליב: "יפה".
לאה לב: "ולכן, זה לא נושא כמו שהוצג, כדי לפגוע בי. זה, הם, הם כל הזמן...".
שי: "אה, מי רוצה לפגוע בך?"
גוטליב: "מי?"
איוב קרא: "מי? זה שבמקום לדבר על הצהרת האפיפיור עם המיליארדים בתמיכה בישראל, מחליט שאיוב עובר חדר ולוקחים לו חדר זה כותרות ראשיות. וזה שבעצם אומר...".
שי: "מה, לקחו לך את החדר?"
איוב קרא: " כותרות כאלה, צהובות, צהובים, ובעצם כל יום, חדשות לבקרים. קורה שמעוותים דברים, מנסים לפגוע, לצערי...".
שי: "זה, אתה חושב שזה, אתה חושב שזה בגלל שאתה בן מיעוטים?"
איוב קרא: "אני מעריך שזה בגלל שאני בצד הלא...בעיניהם, הלא נכון...".
שי: "של המפה הפוליטית".
איוב קרא: "של המפה הפוליטית".
גוטליב: "ברור, ברור, ברור. בעיני אתה בצד לא רע בכלל".
שי: "מה?"
איוב קרא: "(צוחק)"
שי: "...אבל אתה לא בדיוק ערבי. אתה מבין את ה... הבעיה שלנו? אתה נשמע כמו ערבי...".
גוטליב: "אתה מדבר בעברית".
שי: "...אבל אתה דרוזי...".
גוטליב: "ובדרוזיה, כאילו".
שי: "...זה מבלבל".
איוב קרא: "אוקיי, אז שימשיכו להתבלבל. אני נאמן למדינת ישראל...".
שי: "זהו, זה העניין, בגלל זה אנשים מתבלבלים".
איוב קרא: "...ככה היה אבי, ככה סבי וככה כל המשפחה בהיסטוריה שלנו. אנחנו נאמנים לדרך, שהיא דרכנו, ושזאת האג'נדה שלנו, וגם אם יקיזו את דמי אני אהיה נאמן לישראל".
שי: "לא, לא צריך להגזים. בוא, כמה נאמנות כבר? אתה יותר נאמן מיהודים. מה, מה קרה?"
גוטליב: "בדיוק. אין, אין יהודים כמוך, אז אל תגזים, אל תהיה יותר טוב מיהודים, זה כבר מתחיל להרגיז...".
שי: "בדיוק".
גוטליב: "...שאתה מנסה להיות כאילו עוד יותר טוב מהיהודי".
שי: "אתה כאילו מתנשא מעלינו, אתם היהודים פחות טובים".
גוטליב: "אתה אומר אני אקיז דם. זה לא...אני לא אקיז דם...אולי".
איוב קרא: "אני, אני לא, אני לא אמרתי שום דבר. אני אמרתי, שסבא שלי היה נציג קרן היסוד, שהייתה ממשלת ישראל...".
איוב קרא: "כן".
שי: "היי, בוקר טוב לך, מה שלומך אדוני?"
גוטליב: "בוקר טוב, איוב".
איוב קרא: "שלום, בוקר טוב".
שי: "אנחנו מדברים מתוכנית הבוקר, 'מועדון ארוחת הבוקר' ברדיו 103FM, אנחנו בשידור. ורצינו (לשאול) לגבי הסיפור שמסעיר היום את המדינה. חשיפת הפרשה הביטחונית".
איוב קרא: "איזה ביטחונית? (צוחק)".
שי: "הרגישה".
לאה לב: "אה, זה לא ביטחוני?"
גוטליב: "אתה אמרת שזה סוד שהציל חיי אדם".
איוב קרא: "כן. להציל חיי אדם לא חייב להיות ביטחונית".
שי: "לא, כתוב 'פרשה ביטחונית רגישה' שאתה חשפת".
גוטליב: "רגישה שחשפת, אבל לא באמת חשפת, כי אנחנו לא יודעים".
לאה לב: "אין לנו מושג מה הולך".
שי: "אז מה הפרשה?"
איוב קרא: "הפרשה היא פלילית, אזרחית, שקשור בה מישהו שאני מנסה להציל אותו. מישהו החליט שזה ביטחונית. פרשה שהיא לא קשורה לא לשב"כ, לא למוסד ולא לצה"ל".
שי: "בחור שאתה מנסה להציל אותו?"
איוב קרא: "כן".
שי: "ממה אתה מנסה להציל אותו?"
איוב קרא: "מאיזשהו מקום שנמצא שם".
שי: "מקום שהוא...".
גוטליב: "הוא נמצא שם ואתה רוצה להציל אותו מהמקום הזה".
שי: "להחזיר אותו לארץ?"
איוב קרא: "זה תחת איסור פרסום, לכן אני לא יכול לדבר על זה".
שי: "אהה, אסור לפרסם. יחסית אתה נותן די הרבה פרטים".
גוטליב: "ברמיזה, תן עוד. ברמיזה...".
איוב קרא: (צוחק).
גוטליב: "זה לא בארץ שלנו נמצא".
שי: "רגע, איפה הוא נמצא?"
גוטליב: "במקום שרק אתה יכול להגיע אליו".
איוב קרא: "לא, אני לא אדבר על זה".
שי: "לא, הוא לא ידבר".
גוטליב: "לא, אני...".
שי: "יש צו איסור פרסום".
שי: "רגע".
גוטליב: "למה אסור לדבר על זה?"
איוב קרא: "לא, אני עושה את...סליחה, אני עושה את זה תקופה ארוכה, הצלתי חיי נפשות. המשפחה ביקשה את הסיוע שלי ואני עוזר להם".
גוטליב: "אז למה אסור לדבר על זה?"
איוב קרא: "למה אסור? כי... לא אני קבעתי".
שי: "לא, אולי כי...".
איוב קרא: "אנשים ש...".
שי: "...אם מדברים על זה יותר מדי, אז זה פוגע בסיכויים שלו להצליח להשתחרר".
גוטליב: "אה".
שי: "כי אז יודעים שמה שיש מבצע לשחרור שלו ו...".
גוטליב: "אז מה שאנחנו עושים עכשיו זה גם לא טוב".
שי: "אני לא יודע. אני, אנחנו לא עושים כלום, אנחנו מדברים עם איוב קרא. מה שהוא עושה זה מה שהוא עושה. הוא חבר כנסת, זכותו לעשות מה שהוא רוצה".
איוב קרא: "אל"ף, אני סגן השר לשיתוף פעולה אזורי".
שי: "יפה".
איוב קרא: "שאני מנהל את כל הנושאים הללו...".
שי: "יפה".
איוב קרא: "...במקומות איפה שנמצא".
גוטליב: "יפה".
לאה לב: "ולכן, זה לא נושא כמו שהוצג, כדי לפגוע בי. זה, הם, הם כל הזמן...".
שי: "אה, מי רוצה לפגוע בך?"
גוטליב: "מי?"
איוב קרא: "מי? זה שבמקום לדבר על הצהרת האפיפיור עם המיליארדים בתמיכה בישראל, מחליט שאיוב עובר חדר ולוקחים לו חדר זה כותרות ראשיות. וזה שבעצם אומר...".
שי: "מה, לקחו לך את החדר?"
איוב קרא: " כותרות כאלה, צהובות, צהובים, ובעצם כל יום, חדשות לבקרים. קורה שמעוותים דברים, מנסים לפגוע, לצערי...".
שי: "זה, אתה חושב שזה, אתה חושב שזה בגלל שאתה בן מיעוטים?"
איוב קרא: "אני מעריך שזה בגלל שאני בצד הלא...בעיניהם, הלא נכון...".
שי: "של המפה הפוליטית".
איוב קרא: "של המפה הפוליטית".
גוטליב: "ברור, ברור, ברור. בעיני אתה בצד לא רע בכלל".
שי: "מה?"
איוב קרא: "(צוחק)"
שי: "...אבל אתה לא בדיוק ערבי. אתה מבין את ה... הבעיה שלנו? אתה נשמע כמו ערבי...".
גוטליב: "אתה מדבר בעברית".
שי: "...אבל אתה דרוזי...".
גוטליב: "ובדרוזיה, כאילו".
שי: "...זה מבלבל".
איוב קרא: "אוקיי, אז שימשיכו להתבלבל. אני נאמן למדינת ישראל...".
שי: "זהו, זה העניין, בגלל זה אנשים מתבלבלים".
איוב קרא: "...ככה היה אבי, ככה סבי וככה כל המשפחה בהיסטוריה שלנו. אנחנו נאמנים לדרך, שהיא דרכנו, ושזאת האג'נדה שלנו, וגם אם יקיזו את דמי אני אהיה נאמן לישראל".
שי: "לא, לא צריך להגזים. בוא, כמה נאמנות כבר? אתה יותר נאמן מיהודים. מה, מה קרה?"
גוטליב: "בדיוק. אין, אין יהודים כמוך, אז אל תגזים, אל תהיה יותר טוב מיהודים, זה כבר מתחיל להרגיז...".
שי: "בדיוק".
גוטליב: "...שאתה מנסה להיות כאילו עוד יותר טוב מהיהודי".
שי: "אתה כאילו מתנשא מעלינו, אתם היהודים פחות טובים".
גוטליב: "אתה אומר אני אקיז דם. זה לא...אני לא אקיז דם...אולי".
איוב קרא: "אני, אני לא, אני לא אמרתי שום דבר. אני אמרתי, שסבא שלי היה נציג קרן היסוד, שהייתה ממשלת ישראל...".