בוקי נאה מספיד את "דונלד טראמפ הישראלי": "'הקוף' של כל בתי הקזינו"

העבריין עובדיה מיכאלי שכונה "דונלד טראמפ הישראלי", הלך לעולמו בגיל 80 ממחלת הסרטן. כתב הפלילים בוקי נאה, סיפר עליו לניסים משעל, ספי עובדיה ודרור רפאל ב-103FM: "הוא היה פושע הימורים, איש מאוד נחמד ומצחיק, שסבל לאורך השנים מהתקפי לב. יש היום מודעות אבל בשוק הכרמל, שזה היה המעוז שלו. קראו לו 'דונלד טראמפ הישראלי' כי הוא צבר בחייו 155 בתי קזינו ומת דלפון, חסר שקל אחד בכיס. הוא היה 'הקוף' של כל בתי הקזינו. זה אומר שבכל פעם שמגיעה המשטרה, שואלים מי כאן בעל הבית והוא אומר 'אני'. בשביל זה הוא מקבל 100 דולר".

"ככה הוא נהיה 'הקוף' של כל בתי הקזינו", סיפר נאה. "המשטרה הייתה מגיעה ושואלת מי בעל הבית, היו מתקשרים אליו והוא היה מגיע במונית ספיישל, בא מהר להגיד שהוא בעל הבית. ככה הוא היה עם כל בתי הקזינו. בסוף הוא הועמד לדין על 150 בתי קזינו והשופט משה שמאי אמר לו פעם, שהוא בעל הקזינו כמו שהוא (השופט) בעל בית המשפט. בשלב מסוים מס הכנסה וביטוח לאומי גילו שהוא רשום כבעלים של בתי קזינו, אז ביטוח לאומי הגישו נגדו תביעת ענק, למה הוא לא משלם לביטוח לאומי על הדילרים".

נאה הסביר מדוע שיטת "הקוף" טובה למשטרה, למרות שהיא יודעת שהוא לא בעל הבית: "כשתופסים עשר מכונות מזל וחמישה גלגלי רולטה, מתישהוא צריך להשמיד אותם, לשרוף או לשבור אותם, וחייבים שבעל הבית יחתום, במסגרת הליך משפטי, שהוא מוותר על זה. אם בעל הבית לא חותם, אז המשטרה צריכה לאחסן את זה. אז הוא היה חותם והמשטרה הייתה שורפת את ציוד הקזינו".

"דיכא מרד מחבלים בכלא וקיבל חנינה"

על תחילת דרכו של מיכאלי סיפר נאה: "בגיל 19 הוא רצח מישהו בקזינו, זרק אותו מקומה שישית והרג אותו. הוא הלך למאסר עולם, ואז היה את מרד המחבלים בכלא שאטה. הוא דיכא את המרד. פירק מיטה זוגית, ועם המוט של מיטה כיסח את האסירים המורדים. הנשיא נתן לו חנינה. הוא לקח הלוואה של כמה לירות, הימר בקזינו ונהיה עשיר גדול. אבל הגלגל מסתובב, אז הוא גם הפסיד את כל הכסף בקזינו בלאס וגאס. הייתה לו את הווילה הכי מפוארת בחולון, דוכנים בשוק הכרמל ובשוק הסיטונאי והכל הלך. הוא היה חולה, חולה מאוד, במחלת הקזינו, הוא לא יכול ללכת לישון כשיש לו כסף בכיס, זה מגרד לו ברגליים. הוא לא יכול. אז הוא נשאר בקזינו".

נאה סיפר גם על הקשר האישי שלו למיכאלי: "יום אחד הוא לא שילם את הקנס של בית המשפט וכלאו אותו באבו-כביר. למשפחה שלו לא היה כסף כי הכל הלך בהימורים. אני הלכתי ושילמתי 5,000 שקל כדי שישחררו אותו בערבות. הוא שוחרר ולא יכול היה להחזיר לי את הכסף. מאז הוא נעלם לי. הלכתי לבקר אותו כשחלה בסרטן ומחלתי לו על החוב, כי הוא היה אחלה איש. אהבתי אותו. בסיורים שאני עושה הייתי מברר איפה הוא ומכניס את הקבוצה לקזינו, והוא, שהיה נראה כמו מחלק תה, היה אומר שהוא בעל הבית".