הגלגל מסתובב. אני פונה לציבור הישראלי ומזהיר אותו שהיום זה יכול להיות אנחנו שזכינו במשפט בבית המשפט העליון בישראל, ובשל שיקולים קואליציוניים הממשלה פועלת להלבנת המאחזים, אך יכול להיות שמחר גם אזרח ישראלי שזכה במשפט יינזק", כך אומר אברהים חליל יעקוב ג'עמה, אחד מבעלי האדמות שעליהן יושב מאחז המריבה עמונה, או בלשונו "חוד שביכאת", שאמור להתפנות עד 25 בדצמבר.
"עם שמכבד את עצמו וחי במדינה דמוקרטית, עליו לכבד גם את חוקי המדינה", מוסיף ג'עמה, או בכינויו אבו פאיז, בן 56, שמתגורר כיום בכפר עין יברוד, ליד רמאללה. "צריך לתת כבוד זה באמצעות יישום פסקי הדין של בית המשפט העליון, שהוא הסמכות המשפטית העליונה בישראל. מה שקורה לנו היום יכול לקרות לכל אזרח ישראלי. עקרון כבוד החוק אינו מתקיים על פי רצונך. היום זה עושק ועוול כלפי אזרח פלסטיני, ומחר זה יהיה כלפי אזרח ישראלי".
עמונה, ששוכנת בסמוך להתנחלות עפרה, מצפון-מזרח לרמאללה, היא המאחז הלא חוקי הגדול ביותר בגדה המערבית, וחיות בה כיום 50 משפחות. המאחז, שנמצא כעת בעין הסערה בארץ ובעולם כולו בעקבות המאבק נגד פינויו המתקרב, הוקם ב-1995. צווי הריסה ראשונים למבני הקבע הוצאו בשנת 2000, וב-2005 עתרה תנועת "שלום עכשיו" לבג"ץ בדרישה להרוס תשעה מבנים במקום. ההריסה התבצעה בפברואר 2006 ולוותה בעימותים אלימים בין המתבצרים במקום לשוטרים שהגיעו לפנותם.
שנתיים לאחר מכן, ב-2008, עתר ארגון "יש דין" לבג"ץ בשם שורה של בעלי אדמות פלסטינים, בהם ג'עמה, מכפרי הסביבה - סילוואד, עין יברוד וטייבה – בדרישה לפנות את המאחז כולו בטענה שהוא יושב על קרקע פרטית פלסטינית. ב-2010 הודתה המדינה בבג"ץ שמדובר בבנייה בלתי חוקית והתחייבה לפנות את עמונה עד סוף 2012, אך הדבר לא קרה. בדצמבר 2012 הורה בג"ץ על פינוי עמונה עד אפריל 2013 ובהמשך נדחה הפינוי ליולי 2013. סמוך למועד הפינוי העלו תושבי המאחז טענות שלפיהן חברת "אל-וואטן", חברה בת של ארגון "אמנה" שעוסקת ברכישת נדל"ן בשטחים, רכשה קרקעות בעמונה. המדינה ניצלה את הטענות הללו כדי לבקש את ביטול הפינוי והודיעה במקביל שתהרוס רק חלקות ספציפיות, שבנוגע להן יש עותרים. בהקשר לכך חשוב לציין כי העותרים הפלסטינים טוענים על חלקות מסוימות בלבד מתוך עמונה.
בעקבות טענות הרכישה הוגשה תלונה במשטרה על זיוף מסמכי הרכישה, והמחלקה לזיהוי פלילי במשטרה העבירה חוות דעת שלפיהן ישנו חשד לזיוף מסמכים שנוגעים לרכישות של החלקות המדוברות. אתמול הגישה פרקליטות מחוז ירושלים כתב אישום נגד שני נאשמים בגין ביצוע של עבירות זיוף ומרמה לשם השתלטות על קרקעות פלסטיניות ביהודה ושומרון. לפי כתב האישום, השניים פעלו בשם חברת "אל-וואטן".
הסדר פיצוי
בדצמבר 2014 דחה בג"ץ את טענות המדינה והורה על פינוי המאחז כולו בתוך שנתיים. "אין ספק כי השלכות ביצועם של צווי ההריסה קשות וכואבות עבור התושבים ובני משפחותיהם", כתב הנשיא דאז אשר גרוניס. "עם זאת, אין בקושי זה כדי לאפשר הכשרה של בנייה בלתי חוקית על קרקע פרטית, ואין בו כדי להצדיק אי אכיפה של הדין. אי פינוים של המבנים מהווה הפרה של התחייבויותיהם החוזרות של המשיבים בפני בית המשפט לביצועם של צווי ההריסה, תוך פגיעה חריפה בזכויותיהם של התושבים המוגנים באזור ומניעת גישתם לקניינם הפרטי".
ביוני 2014 נחתם הסדר בין בעלי האדמות לבין המדינה, שלפיו המדינה תשלם לתובעים סכום כולל של 300 אלף שקלים בגין ההפסדים שספגו בהכנסותיהם בעקבות ההשתלטות על שדותיהם ואובדן פרנסתם כחקלאים. המדינה הודתה בהסדר כי "קיימות לתובעים זכויות במקרקעין נושאי התובענה, שהנה קרקע פרטית מוסדרת".
סוגיית עמונה שבה לכותרות בחודשים האחרונים בעקבות מאמציו של הבית היהודי לחוקק את חוק ההסדרה, המכונה גם "חוק עוקף בג"ץ" ומבקש להסדיר את מעמדם של אלפי בתים בהתנחלויות הבנויים על קרקע פלסטינית. החוק עבר בשבוע שעבר בקריאה טרומית בכנסת. משרד החוץ ברשות הפלסטינית גינה את העברת חוק ההסדרה בקריאה טרומית וטען כי ממשלת נתניהו הפכה "בת ערובה בידי הימין הקיצוני והמתנחלים". בהודעתו נכתב כי "אישור החוק בא במסגרת ניסיונות הימין השולט בישראל להפר את החלטת בג"ץ לפנות את עמונה, תוך ניסיונות לשלוט בכל התחומים במדינה".
בד בבד עם הניסיונות להעביר את חוק ההסדרה, באוקטובר 2016 הגישה המדינה לבג"ץ בקשה לדחות בשבעה חודשים את פינוי הבתים במאחז. בבקשה נטען כי הצורך בדחייה נובע מהרצון לבחון חלופות להעתקת תושבי עמונה. בנובמבר 2016 הגישו העותרים תגובה לבג"ץ, שלפיה בעלי האדמות הפלסטינים מתנגדים לבקשת המדינה לדחיית פינוי עמונה. שבוע לאחר שהעותרים הגישו את תגובתם בג"ץ דחה את בקשת המדינה לדחות את פינוי עמונה. "במקרה שלפנינו, כבמקרים אחרים בעבר, התבקשנו בדקה ה-90 להאריך מועד לפינוי שנקבע בפסק דין", כתבו השופטים בהחלטתם. "עינינו הרואות, כי כל פרק זמן שניתן ארוך ככל שיהיה, אינו מספיק. עלינו להיזהר פן מועדים שנקבעו בפסק דין ייהפכו להמלצה".
מסמכים משנות ה-50
על פי פסיקת בג"ץ, בין הפלסטינים, שהמאחז עמונה נמצא בחלקו על אדמות שבבעלותם, נמצאים, בין היתר, בני משפחת ג'עמה מהכפר הפלסטיני עין יברוד ובני משפחת חמאד מהכפר סילוואד. "הקרקעות שלנו יושבות על כאלף דונמים שעליהם יושב מאחז עמונה", טוען ג'עמה. "יש לנו מסמכים משנות ה-50 של המאה הקודמת שלפיהם מדובר בקרקע פרטית. האדמה שימשה את אבותינו כקרקע חקלאית, שם גידלנו עגבניות, אבטיח, שעורה וקמח. גם בג"ץ קבע כי מדובר באדמה פלסטינית".
"אינני יכול להתקרב לאדמתי", אומר כעת ג'עמה. "כף רגלי אינה יכולה להתקרב לשם. בשנה שעברה הגענו עם צוות טלוויזיה ישראלי למקום, והמתנחלים גירשו אותנו באמצעות אנשי ביטחון. יש תחושה של תסכול וייאוש מהמהלכים הללו של הממשלה בישראל. היה להם כל הזמן שבעולם למצוא להם מקום אחר למגורים, שלא יהיה באדמה שלנו".
לדברי ג'עמה, לנוכח העובדה שסוגיית מאחז עמונה מתגלגלת בבית המשפט כבר שנים ארוכות, אם ממשלת ישראל הייתה רוצה, היא כבר הייתה יכולה מזמן לדאוג לחלופת מגורים עבור תושבי המאחז. "העתירה הזו הוגשה ב-2008 והיו למדינת ישראל שמונה שנים תמימות לפעול למצוא חלופה למגורי המתנחלים", אומר ג'עמה.
מישהו פנה אליכם אי פעם בהצעה לרכוש את הקרקע?
"לא פנו אלינו, וגם לא כל דבר ניתן למסחר. האדמה עבורנו היא היסטוריה, שורשים. זה לא רכב שאפשר להחליף. איך אפשר לנהל משא ומתן עם מי שגזל את הקרקע שלך? אסור לנו להתקרב למקום מעבר לחמישה קילומטרים, ומי שמתקרב לשם - המתנחלים משסים בו את הכלבים שלהם, יורים מעל ראשו, וזאת כדי להפחידו. גם לבעלי הקרקע, שמורשים להיכנס כדי למסוק את עצי הזית שלהם, נותנים להיכנס רק החל משעה תשע בבוקר עד שלוש בצהריים, אפילו שבכל העולם חקלאי נכנס לפנות בוקר לאדמתו כדי שלא יעבוד תחת השמש הקופחת. גם במהלך עבודתם מתנחלים עומדים על הגבעות עם כלבים, והחקלאי שעובד את אדמתו ליד ההתנחלות עפרה הסמוכה נתון לפחדים. זה סוג של התנכלות והפחדה".
ואם בכל זאת חוק ההסדרה יעבור, ועמונה לא תפונה, כיצד תגיבו?
"מלבד העובדה שזה בניגוד להחלטת בית המשפט הגבוה לצדק בישראל, זה גם נוגד את החוק הבינלאומי. אנחנו מתארגנים לרגע שלאחר מכן, והוא פנייה לבית הדין הבינלאומי. יש כבר ארגונים ועמותות שהבטיחו לנו סיוע בהגשת התביעה הזאת. אנחנו לא נוותר על אדמתנו שנשדדה מאיתנו בכוח על ידי המתנחלים. על האזרחים הישראלים להחליט אם הם מעוניינים לחיות במדינת חוק דמוקרטית או במדינת גזל של המתנחלים".